הפיקוח על הבנקים: המערכת הבנקאית תפסיד ב-2021 אך תיוותר יציבה

לפי מבחן קיצון שערך הפיקוח, בשקלול הסגר השני, שיא משבר הקורונה יירשם ברבעון הראשון של 2021 • כבר השנה תציג המערכת הבנקאית תשואה אפסית על ההון • וגם: רשות שוק ההון פרסמה את הדוח ל-2019 ותוקפת את אגף התקציבים באוצר

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ
יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

בבנק ישראל מעריכים כי ההשלכות של משבר הקורונה על תוצאות המערכת הבנקאית רחוקות ממיצוי וצופים כי המערכת בכללותה תציג ב-2021 הפסד מצרפי. כך, בבנק ישראל מעריכים כי בשל התממשות תסריט פסימי יחסית שהוערך מוקדם יותר השנה, עם קרות הסגר השני של משבר הקורונה, המערכת הבנקאית המקומית תציג בשנה הבאה תשואה על ההון שלילית בשיעור של כמעט מינוס 1% שתגיע לאחר צניחה שתקרה כבר השנה, שבסיכומה המערכת הבנקאית כנראה שתציג תשואה אפסית על ההון, בממוצע.

המערכת הבנקאית בישראל רשמה במחצית הראשונה של 2020 ירידה חדה של יותר מ-60% ברווח הנקי המצרפי, בעקבות השלכות משבר הקורונה. השלכות אלה, שהחלו לנער את המשק עוד ברבעון הראשון השנה הביאו לגידול חד של 375% בהוצאות הבנקים בגין הפסדי אשראי במחצית הראשונה של השנה, ולקיטון בהכנסות ריבית נטו ובהכנסות שאינן מריבית. ואולם, בכך לא תם הסיפור של הקורונה, וזאת משום שלרוב ישנו פיגור בין קרות האירועים לבין הופעתם בשורות התחתונות של הבנקים, מה גם שהפעם ישנו מנגנון מובנה של דחיית הפגיעה - עם המתווים לדחיית החזרי הלוואות שסוכמו בין הפיקוח על הבנקים לבין הבנקים, ושנכון לעכשיו יפקעו במהלך השנה הבאה.

על רקע זה בפיקוח שבראשות המפקח יאיר אבידן מעריכים כי כל הבנקים יספגו לפחות רבעון אחד של הפסד כשחלק מהבנקים יפסידו למשך כמה רבעונים, אבל גם שבאף בנק אין סכנה ליציבות - עדות למצב הטוב של המערכת ערב משבר הקורונה. "במהלך תקופת הבחינה רווחיות הבנקים צפויה לספוג פגיעה משמעותית, כאשר כל הבנקים חווים לפחות רבעון אחד הפסדי לאורך התרחיש, ובממוצע, המערכת הבנקאית צפויה לרשום הפסדים לאורך שנה שלמה" העריכו בבנק ישראל בהסתמך על צפי לגידול באבטלה, הפגיעה בעסקים וההרעה בתוצר ובצריכה הפרטית ועוד. עוד מעריכים בפיקוח, נכון להיום, כי שיא המשבר יקרה ברבעון הראשון של 2021, ושבו תהיה תשואה שלילית של מינוס 2.75% בענף.

אנשי הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל פרסמו היום "בחינת חוסן המערכת הבנקאית על סמך כלים סטטיסטים לניתוח מבחני קיצון", שמתבססים על התסריט הפסימי יותר שקבעה התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק המרכזי כבר במאי 2020. על פי התרחיש האמור, שכלל השבתה שנייה של המשק, ושגם מניח המשך צמיחה באשראי הבנקאי (בשיעור של 2.5%), "המערכת הבנקאית צפויה להמשיך ולשמור על חוסנה ויציבותה", כדברי הפיקוח.

בפיקוח מרחיבים ואומרים כי "יחס הלימות ההון של הבנקים אינו צפוי לרדת מתחת לרמת המינימום הנדרשת בתרחיש הקיצון, זאת על אף ההפסדים הגבוהים שצפויה המערכת הבנקאית לספוג, בין היתר על רקע עליית הפסדי האשראי", כאשר על פניו נראה כי יהיו בנקים שאלא אם ייערכו עתה לשינוי יציגו ירידה ניכרת בהלימות ההון ב-2022 (והנמוך שבהם יציג הלימות של7.8% בלבד, שעדיין יהיה גבוה מרמת המינימום שדורש הפיקוח, בדיוק בשביל ימי משבר).

עם זאת, בפיקוח מבהירים כי "עיקר ההפסדים הצפויים בתרחיש השליטה הנמוכה (הכולל השבתה שנייה של המשק, כפי שהוגדר במאי, ר"ש) הם בתיק האשראי, על רקע הפגיעה בעסקים והאבטלה הגואה נוכח סגירת המשק בשנית. בפרט, תיק האשראי הצרכני צפוי לספוג את ההפסדים הגבוהים ביותר במהלך התרחיש.

בפיקוח מפרטים בהקשר זה כי עיקר שיעורי הפסדי האשראי נרשמו באשראי הצרכני, כאשר הם צופים כי שיעורי הפסד האשראי הצפויים בהלוואות אלה יעמדו על 2.4% מההון ו-2.1% מסך תיק האשראי הצרכני, בשנים 2020-2022 בממוצע. עוד מעריך הפיקוח כי בתיק המשכנתאות יהיו בממוצע השנים 2020-2022 הפסדי אשראי בגובה 0.4% מתיק האשראי ובגבוה 1.1% מההון של הבנקים. כלומר, בפיקוח רואים סיכון נמוך יותר בתיק המשכנתאות, בעוד שהם חוששים כי בכל אחת מהשנים הקרובות יהיו הפסדי אשראי לא זניחים בתיקי האשראי הצרכני.

עוד צופים בפיקוח על בהלוואות לבינוי ונדל"ן יעמדו על 1% מההון של הבנקים ו-0.9% מסך תיקי האשראי הרלבנטיים, כשבשאר תיקי האשראי המסחרי יהיו הפסדי אשראי בשיעור ממוצע ל-2020-2022 של 1.9% מההון ו-1.2% מסך האשראי לענף. בשורה התחתונה הפיקוח צופה כי "סך הפסדי האשראי ביחס להון עומדים על 7.1%, בסכימת הפסדי האשראי ביחס להון על פני כל המגזרים", בממוצע ל-2020-2022.

צרו איתנו קשר *5988