ישראל צריכה להביט על אירופה בהחלטתה לפתוח את בתי הספר

ברוב מדינות אירופה, הסגרים האחרונים אינם כוללים את ביטול הלימודים בבתי הספר • הסיבות: לשמור על חינוך הילדים ולאפשר להורים לעבוד • במקום זאת הוטלו הגבלות שאמורות למנוע הידבקויות במקומות אחרים

תלמידים איטלקים בבלוסקו צועדים לבית הספר בקבוצות שבהן הריחוק החברתי נשמר באמצעות חבלים / צילום: Associated Press, Luca Bruno
תלמידים איטלקים בבלוסקו צועדים לבית הספר בקבוצות שבהן הריחוק החברתי נשמר באמצעות חבלים / צילום: Associated Press, Luca Bruno

בעוד תלמידים ישראלים רבים ישובו לספסל הלימודים רק בשבוע הבא, במתווים שעדיין לא הובררו לחלוטין ולפי שכבות גיל, כל התלמידים מגרמניה, הולנד ולמעשה רוב מדינות אירופה לומדים בעקביות כבר החל מאוגוסט.

למרות הגל השני: כך משאירים את בתי הספר באירופה פתוחים | וול סטריט ג'ורנל

המדינות שהשעו את הלימודים והגנים הן החריגות בנוף האירופי - יוון ואוסטריה באופן גורף, איטליה באופן חלקי - בעוד שברוב מדינות היבשת, הפוליטיקאים הכריזו על הלימודים כ"עדיפות עליונה" משתי סיבות עיקריות: הענקת חינוך ומתן אפשרות להורים לעבוד.

ההחלטה לא חפה מסיכונים. האפידמיולוגים בתחילת מגפת הקורונה הצביעו על בתי הספר והגנים כיעד הראשון שיש לסגור כדי לבלום אותה (על בסיס מחלות וירליות אחרות), וצעדים כאלה אכן ננקטו - עוד לפני השבתת הייצור והעוצרים - באיטליה ובספרד, למשל.

מבחינה מדעית, תפקידם של מוסדות החינוך בהפצת הקורונה עדיין לא ברור לחלוטין, ובכל מקרה כנראה שהוא אינו בינרי - תורמים או בולמים. אבל הסגר הנוכחי בצרפת ובגרמניה, שהחל לפני 15-17 ימים ושבו בתי הספר והגנים נשמרים פתוחים, אמור להעניק לשאלה בנוגע לתפקיד שלהם תשובה ברורה יחסית.

המבחן של גרמניה וצרפת

אם שתי המדינות יצליחו להוריד את התחלואה רק בעזרת סגירת מקומות הבילוי (מסעדות, בארים, בתי קפה, קולנוע, חדרי כושר, תיאטראות) והגבלות על התקהלויות ועל יציאה מהבית - הרי ש"מודל הסתיו" האירופי של המאבק בקורונה יוכתר כמוצלח. בתי הספר אולי ממלאים תפקיד בהפצת המגפה, תהיה המסקנה, אך ניתן להתגבר על כך בעזרת צעדים אחרים, כואבים כלכלית ככל שיהיו.

זו הסיבה העיקרית שפגישתם של קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראשי מדינות המחוז הסתיימה ביום ב' השבוע אחרי שש שעות ארוכות ללא מסקנות משמעותיות. בעוד מרקל דחפה להילחם בקורונה בבתי ספר - לחייב את כל המורים והתלמידים ללבוש מסכות, להקטין בחצי את מספר התלמידים בכיתות כדי לשמור מרחק ואף למנוע פגישה של יותר משני ילדים באופן קבוע מחוץ לבית ספר - ראשי מדינות המחוז התנגדו. הם ביקשו ממרקל להמתין ולראות את המצב בימים הקרובים, ולהכריע בסוגיה רק ב־23 בנובמבר.

הסגר הקודם, "סגר האביב", שעבד בהצלחה באירופה ואומץ מחדש גם בישראל במהלך החגים, הראה כי הצעדים מורידים תחלואה בתקופת זמן של בין 14 ל־18 ימים במדינות שונות. ראשי מדינות המחוז של גרמניה הפצירו במרקל לחכות כמה ימים בלבד כדי לראות אם המגמה הזו תסתמן גם עתה. נתונים ראשוניים ממכון רוברט קוך, לפיהם מספר המקרים החדשים ביום שני עמד על 15,332 (פחות מיום ראשון ו־1,000 פחות מיום שלישי לפני שבוע), עודדו אותם לתהות אם יש צורך בהחמרת הצעדים, או ששיא התחלואה מאחוריהם.

התקדים המוצלח של הולנד

מרקל אינה מתעלמת מהעובדות. הגישה שלה היא שתחלואה כזו היא גבוהה מדי לטווח הארוך, ושחייבים לצמצם אותה ביותר מחצי. התפיסה שהיא מקדמת היא שהדבר אפשרי עם בתי ספר פתוחים, אך רק עם הגבלות נוספות. בצרפת, למשל, אין ספק שמספר המקרים נמצא בירידה, כאשר שיא התחלואה נרשם כבר לפני שבוע (54 אלף מקרים), אבל עדיין מספר המקרים היומי הממוצע עומד על 25 אלף - גבוה מדי בשביל מערכת הבריאות לטווח הארוך.

הגרמנים והצרפתים יכולים להתעודד מתקדים מוצלח שנרשם בהולנד. המדינה הייתה אחת הראשונות באירופה שסבלה מגל שני משמעותי, וכבר באמצע אוקטובר הודיעה הממשלה על שורת הגבלות חמורות, הדומות לאלו שצרפת וגרמניה אימצו שבועיים לאחר מכן. בהולנד אכן נרשם שיא כשבועיים אחרי ההגבלות (1 בנובמבר) ומאז נרשמת ירידה הדרגתית (5,400 מקרים ביום ב'). בתי הספר והגנים נשמרו פתוחים בכל זמן המאבק בגל השני והם עדיין פתוחים.

חייבים לסייג את ההשוואות הבינלאומיות. דגש רב מושם באירופה על קפסולות, מספר התלמידים הממוצע בכתה נמוך יותר וגם שיעור הילדים באוכלוסייה נמוך יותר. מצד שני, אירופה כעת מתחילה חורף קר שבו התחלואה אמורה לזנק. אך אם גרמניה וצרפת יוכיחו, כמו הולנד אך בקנה מדה גדול יותר, כי השעיית הלימודים אינה הכרחית כדי לצמצם את התחלואה, השאלה אם הלימודים יתקיימו תהפוך לפוליטית וללוגיסטית, יותר מאשר לרפואית.

צרו איתנו קשר *5988