בהיעדר רגולטור אחראי: מינהל התכנון מציע תוכניות חדשות להתמודדות עם שיטפונות

לגלובס נודע כי במינהל מציעים הקמת אגני ניקוז ש”יתפסו” את מי הגשמים בשטחים הפתוחים • כיום ניהול ההתמודדות עם שיטפונות והצפות מבוזר בין ידיים רבות עם אינטרסים שונים

אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen
אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen

לאחר שבשבוע שעבר הוצפו ערים רבות בישראל בעקבות הממטרים הכבדים, מינהל התכנון מניח על שולחן המועצה הארצית לתכנון ובנייה שתי תוכניות להתמודדות עם שיטפונות, כך נודע לגלובס. בין היתר מדובר בהקמת אגני ניקוז ש"יתפסו" את מי הגשמים בשטחים הפתוחים, ויצמצמו את הצפת הערים בעת הגשמים הכבדים.

משבר האקלים מזמן יותר ויותר אירועי אקלים קיצוניים, ובהם גשמים עוצמתיים שיפקדו את אזורנו בבת אחת. הניקוז העירוני אינו יכול לעמוד בעומס הרב שיוצרים הגשמים על השטחים המבונים, ולכן נדרשים פתרונות חלחול והשהייה, המקודמים כיום באופן מינורי ופרטני ברשויות השונות, ללא ראייה כוללת.

הגנה על הנחלים

התוכנית הראשונה של מנהל התכנון מבקשת לערוך שינויים בתמ"א 1, ומתמקדת בראייה האגנית. במסגרת יישום ההחלטה יוקמו אתרי ויסות בכל שטח המדינה, במטרה לאפשר פתרונות ויסות והשהיית מי נגר בשטחים הפתוחים, תוך מניעת הגעתם לערים ולשטחים המבונים. קודם לכן יאותרו שטחים לאתרי ויסות, ייקבעו מנגנוני הגנה על המערכת ההידרולוגית הנחלית, וכן ייקבעו פתרונות ואמצעים נוספים לניהול נגר בראייה אגנית מתכללת, ולא בבחינה של כל אזור במנותק.

התוכנית הנוספת עוסקת בתמ"א 47 - תמ"א מפורטת לאתרי ויסות ומתן פתרונות לניהול נגר באגן הירקון ובאגן מקומי השרון. הפיתוח הקיים והעתידי במטרופולין גוש דן מציב אתגר משמעותי הן לניהול סיכוני השיטפונות בשל הקרבה לנחלים, והן לניהול הנגר העילי באגן הירקון ובאגן מקומי שרון.

תוספת הפיתוח הצפויה במרחב זה ושינויי האקלים המשנים את מופעי הגשם, צפויים להחריף את תופעת ההצפות ואף להוות איום על המשך הפיתוח העתידי הן של יחידות דיור והן של התשתיות המאושרות והמתוכננות. כבר היום מעוכבות 100 אלף יחידות דיור בצפון תל אביב, רמת השרון והרצליה בשל היעדר פתרונות ניקוז וחלחול הולמים. העניין מהווה אתגר גם בתכנון המטרו והרכבת הקלה באזורים אלה.

לפני שזורמים לעיר

כיום, אין רגולטור אחד העוסק בנושא ניהול נגר, והנושא מבוזר בין ידיים רבות ואינטרסים שונים ואף מנוגדים של רשויות ניקוז, רשויות עירוניות, משרד החקלאות ועוד. בזמן שניהול מי הנגר דורש פתרונות השזורים זה בזה, הן בשטחים הפתוחים והן בערים, כך שהמים יווסתו ויגיעו באיטיות לנחלים וישפיעו פחות על הערים, הניהול כיום פועל במנותק, ללא גורם אחד המתכלל את הנושא בראייה אסטרטגית רחבה. הצעת חוק של משרד החקלאות שנועדה לתקן את הלקונה, עברה בקריאה ראשונה לפני כשש שנים, ולא קודמה מאז.

כעת, התוכניות של מינהל התכנון שואפות לתת מענה כולל לבעיות שנותרו לאורך שנים ללא טיפול הולם, וללא גורם אחראי. התוכניות עוסקות בטיפול במי הנגר קרוב ככל הניתן למקום שבו הם נוצרים, בטרם הם מגיעים אל הערים. זוהי תוכנית המתכללת ראייה הוליסטית של ניהול מי נגר, מתוך ההבנה שלא ניתן לנתק בין אזורים שונים במדינה, ובין האזורים המבונים והפתוחים, המשפיעים זה על זה. כך, למשל, ייקבע פתרון השהייה במעלה נחל הגעתון ממזרח לנהריה, באופן שיעצור את המים וימתן את זרימתם אל העיר ואת הצפתה.

במינהל התכנון שואפים לנצל את המים בצורה טובה יותר, ולא רק למנוע הצפות, אלא גם להעשיר את מי התהום ולמנוע את זרימת מי הגשמים לים ובזבוזם - באמצעות שימוש בטופוגרפיה המקומית. כך, למשל, יתבצע שימוש בתנאים הקיימים בשטח. מחצבה נטושה תוכל לשמש כאגן ויסות למים, תמנע הצפות, ואף תוכל לשרת את המגוון הביולוגי ואפילו להוות אגם היקוות בתקופת החורף, שבו יוכלו לבקר מטיילים. 

צרו איתנו קשר *5988