המאבק נגד חיזבאללה: ישראל והאמירויות משלבות ידיים

בינואר 2016 נחת בשדה התעופה אורלי בפריס איש העסקים הלבנוני מוחמד נור א-דין. לאחר שעבר את ביקורת הדרכונים, קפצו עליו חמישה בלשי אינטרפול ולקחו אותו לחקירה. ממש באותם רגעים נעצרו עוד 14 בני אדם, חברי רשת הברחות הסמים והלבנת הכספים של חיזבאללה. ברשותו של נור א-דין נמצאו לא פחות מ-9 מיליון אירו, ובחיפושים במקומות הקשורים אליו, בהם מסגדים ומשרדי אגודות צדקה איסלמיות, נמצא כסף רב נוסף, מטילי זהב ותכשיטים.

ליל המעצרים הגיע לאחר חקירה מאומצת של האינטרפול, שהסתייע במידע שהגיע מהסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים DEA, וגם מארגוני מודיעין, כמו המוסד. החקירות העלו רשת מסועפת של הברחת סמים מדרום אמריקה לבנין שבאפריקה, שם הם הוסלקו במכוניות פאר שנרכשו מאירופה, וחזרו ליבשת, למגרשי מכוניות שהיו שייכים לאנשי חיזבאללה בעלי אזרחות גרמנית בלגית או צרפתית. משם הופצו הסמים ברחובות.

הרווחים מהמהלך המורכב הזה הולבנו באמצעות רכש של מכוניות, תכשיטים, זהב ויהלומים, שנמכרו אחר כך בעיקר למפרץ. הרווחים הגיעו לכיסיהם של ברוני הסמים באמריקה הדרומית, לבלדרים ולאנשי התיווך, אבל הנתח החשוב מבחינתנו - כרבע מההכנסות - עבר לארגון שמתפעל את כל הרשת הזו, חיזבאללה.

פעילות ענפה בתחום הסמים 

לפי מידע שריכזו מומחי המכון הבינלאומי למאבק בטרור (ICT), שפועל יחד עם מכון אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי, חיזבאללה מתפעל את רשתות הפצת הסמים כחלק מהזרוע הכלכלית שלו, המספקת חלק ניכר מהכנסותיו. בין היתאר מדובר במכירת חשיש שמגדלים חקלאים בבקעה הלבנונית, וקוקאין המגודל ומיוצר באמריקה הדרומית ובעיקר בקולומביה.

לפי המכון, באמצעות מהגרים לבנונים שיעים, חיזבאללה הקים במדינות המעורבות ארגונים שמשמשים לצדקה לכאורה, אך הם הבסיסים של רשת ההברחות והלבנת הכספים וגם הבסיסים לפעילות טרור.

לפי המכון, בקולומביה, למשל, פועל קרטל סמים ענקי לבנוני, בראשותו של ברון סמים שיעי בשם אימאן ג'ומעה. לפי מידע של ה-DEA האמריקאי, היקף הסחר שלו הוא כ-200 מיליון דולר בחודש, וכרבע מזה מגיע לחיזבאללה.

תקציבו השנתי של הארגון הלבנוני מגיע לכמיליארד דולר. חלק ניכר מהסכום מגיע מאיראן. בשנתיים האחרונות, בשל העיצומים האמריקאים, החלק הזה קטן. בשל העיצומים ויכולת המעקב הבינלאומית, קשה מאוד להעביר כספים לארגון באמצעים בנקאיים רגילים, ולכן יש עדיפות להעברות במזומן. בלדרים מגיעים מטהראן לביירות, ובמזוודות הם נושאים מליוני דולרים לחיזבאללה.

דניאל כהן, עמית מחקר ב-ICT, מעריך כי הכנסות הארגון מהפעילות של רשתות הברחות הסמים ומעסקאות נשק מגיעות ל-300-400 מיליון דולר בשנה. לדבריו, הכסף הזה נחוץ יותר מתמיד, בשל העלות הכבדה של המלחמה בסוריה, שם ספג הארגון יותר מ-2,000 הרוגים וכמעט עשרת אלפים פצועים. משפחות המתים והפצועים זוכות לקצבאות חודשיות, שבשנה האחרונה קוצצו ביחד עם משכורות אנשי הארגון. סיבה נוספת לתלות בכספים אלה לכך היא המשבר הכלכלי ופוליטי בלבנון.

מקור הכנסה נוסף של הארגון הוא רשת אגודות צדקה "דאעווה", שמגייסות כספי תרומות, לכאורה עבור נזקקים בלבנון או למטרות כמו הקמת גני ילדים ומוסדות חינוך. בפועל הרוב עובר למימון פעולותיו של חיזבאללה. חקירות בגרמניה ביחד עם האינטרפול, למשל, גילו שכספים אלו עברו למימון המעורבות בסוריה.

פעילות אזרחית ככסות לטרור

לדברי כהן, כאן נעוץ הצורך הקריטי לפעול להוצאת כל החלקים של חיזבאללה מחוץ לחוק באירופה ולהגדירם כארגון טרור. רוב אנשי השטח של חיזבאללה באירופה שייכים לארגוני צדקה, שמסונפים לזרוע הפוליטית-אזרחית של הארגון, זו שברוב מדינות אירופה עדיין לגיטימית. לכן, גם כשהם נתפסים, האישומים והעונשים הם על סחר בסמים ועבירות כלכליות, ולכן הענישה קלה יחסית.

צירוף של הזרוע הפוליטית של חיזבאללה להגדרת ארגון טרור, תגדיל את הענישה, ותפנה כוחות ותקציבים למאבק נגדם ונגד הטרור הבינלאומי.

רון פרושאור, שהיה שגריר ישראל באו"ם ובבריטניה ומנכ"ל משרד החוץ וכיום עומד בראש מכון אבא אבן, כתב בשבוע שעבר מאמר עם מומחית עמיתה מהאמירויות ד"ר אבתיסאם אל קטבי, שקורא לנשיא צרפת מקרון להכריז על מאבק חורמה בארגון, לרבות הכרה בכל פעילותו כפעילות טרור.

 אבתיסם אל קטבי. המכון האמירתי למדיניות / צילום: Emirates Policy Center

השניים מפרטים במאמר את הקשר בין זרוע הטרור הבינלאומית של חיזבאללה לאיראן, ואת מסוכנותה לאירופה ולעולם כולו. הם מבהירים, כי כל עוד חיזבאללה נותר במעמדו החזק בלבנון, אין לארץ הארזים שום סיכוי להשתקם. הם מזהירים כי חיזבאללה ואיראן מתמידות במאמצים לחדור ולהשתלט על עוד מדינות במרחב, בהן סוריה ועיראק, ומהוות איום לכל המדינות האחרות.

לדברי פרושאור, העמדה הזו משותפת לישראל ולאמירויות, שעמה נבנתה תשתית אינטרסים ושת"פ חזקה כבר בעשור הקודם, לפני הסכמי השלום. "בניתוח המקרו, המפרציות רואות כיום בישראל חלק מהפיתרון ולא חלק מהבעיות של המזה"ת. הקשר עם ישראל יאפשר להן להשפיע על המדיניות של ירושלים, אבל עיקר החשיבות שלהן בשתוף פעולה בסוגיות של ביטחון לאומי, וביצירת ציר נגד יריבותיהן, איראן וחיזבאללה, טורקיה והאחים המוסלמים".

"בחרנו לפנות לצרפת", הוא אומר, "כי היא האם הרוחנית של לבנון, הפטרונית שלה". לדבריו, יש בממשל הצרפתי, בעיקר במשרד החוץ, גישה של הידברות עם חיזבאללה, בשל השפעתו בלבנון. לדבריו "הם לא התפכחו גם לאחר אסון הפיצוץ בנמל ביירות, שחשף את מצבורי החומרים המסוכנים שמחזיק חיזבאללה בערי לבנון. מצבורים כאלה בהיקף קטן בהרבה נמצאו גם במחסנים של הארגון באירופה".

המאמר מראה לצרפתים כי זו לא רק ישראל שיוצאת נגד חיזבאללה אלא גם מדינות ערביות. לאל-קטבי קשר ישיר עם יורש העצר של האמירויות מוחמד בן זאייד, ועמדותיה משפיעות על המדיניות של אבו-דאבי וגם משקפות אותה.

"אנחנו לא צריכים לספר לאירופאים כמה חיזבאללה מסוכן לישראל, זה לא מעניין אותם ולכן הם לא הגדירו את כל שלוחותיו כארגון טרור. המטרה כאן היא לראות כי הם פוגעים באירופה עצמה. כספית, בהפצת סמים, בטרור וכו'".

לדברי פרושאור מאמציו מול בריטניה וגרמניה נושאים פרי, ושתי המדינות נמצאות בתהליכי הכרזה על חיזבאללה כולו כארגון טרור. 

פרושאור מסביר כי אחת מהטענות של האירופים, היא כי אם נחרים את הזרוע המדינית של חיזבאללה לא יהיה עם מי לדבר, אבל לדבריו המחקרים והמידע הרב שהראו למנהיגים האירופים הפריכו את הטענה.