השופטים נתנו רוח גבית לנתניהו: אין סיבה לא לפרט את הראיות בפרשת 4000

בבית המשפט המחוזי בירושלים התקיים היום (א') דיון מקדמי נוסף במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו,  שבמסגרתו מואשמים גם שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק ורעיייתו איריס, ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

הדיון התמקד בבקשות המקדמיות של הסנגורים לבטל או לחילופין לתקן את כתב האישום נגד נתניהו והזוג אלוביץ'. זאת, בטענות לפגמים שונים וחמורים בהליך הפלילי ולכך שניסוחו של כתב האישום מעורפל. בין היתר טענו סנגורי נתניהו כי כתב האישום הוגש בחוסר סמכות. זאת, בין היתר, בשל הטענה כי הליך הסרת חסינותו של ראש הממשלה היה פגום.

חלק משמעותי מהדיון שארך מספר שעות, עסק בטענות הסנגורים כי כתב האישום בפרשת 4000 (פרשת בזק-וואלה) מעורפל. לדבריהם, יש לתקן את כתב האישום, כך שיובהר אילו מעשים בדיוק מיוחסים לראש הממשלה בעניין טענת הטיית הסיקור ב"וואלה" לטובת משפחת נתניהו בפרשה.

בעניין זה נראה, על-פי הלך הרוח, כי הרכב בית המשפט המחוזי בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן נוטה לעמדת הסנגורים. "הנאשמים רשאים לדעת מה דרישות הסיקור שנענו. הם זכאים לקבל תמונה כללית. היעדר הפירוט של הדבר הזה דורש הסבר. אם אתה יודעים, אין סיבה לא לפרט", אמר השופט עודד שחם לתביעה.

לפי כתב האישום, נתניהו קיבל  שוחד משאול אלוביץ', שהיה אז בעל השליטה בקבוצת "בזק" ובאתר "וואלה", ומרעייתו איריס. לטענת המדינה, בני הזוג העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באופן שוטף ורציף באתר "וואלה", שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, מואשם נתניהו כי הורה, בתפקידו גם כשר תקשורת, לקדם את עסקת המיזוג של בזק עם yes ששוויה מוערך בכמיליארד שקל.

"מה חזית המחלוקת?"

עו"ד בעז בן-צור, המייצג את נתניהו, טען כי הניסוח בפרשת 4000 מעורפל, מאחר שאין פירוט של הפניות מצד נתניהו לזוג אלוביץ' לצורך הטיית הסיקור לטובתו ב"וואלה". "אין בכתב האישום את מספר הפניות, אין את המועדים, אין את השאלה מי פנה ומי נענה. אנחנו לא יודעים מה חזית המחלוקת. אלו אלמנטים חיוניים", ציין (גם סנגורו של אלוביץ העלה טענה דומה - ראו מסגרת). 

לדברי עו"ד בן-צור, הפרקליטות צריכה לאסוף את החומר לגבי בקשות הטיית הסיקור על-ידי נתניהו ולתקן את כתב האישום. "אם זה יצטרך לקחת שבוע או שבועיים, לא נורא. רק ככה אפשר לנהל משפט. אחרת אנחנו נתברבר בהליך ההוכחות בחקירת העדים".

עו"ד בן-צור הסביר כי הניסוח מעורפל של האישום בפרשת 4000 "נותן מרחב תמרון אין סופי לפרקליטות. אי-אפשר לנהל ככה לא תביעה ולא הגנה. ברור שהנתונים האלה לגבי הפניות (של נתניהו לזוג אלוביץ' בעניין הסיקור, א' ג') צריכים להיות אצל הפרקליטות. אתם בדקתם, אתם טענתם שהיו פניות, שהייתה היענות, שהייתה היענות חריגה - איפה זה נמצא?". 

לדבריו, "עשרות חוקרים ועשרות פרקליטים ישבו על התיק. יש פה מאות עדים. העובדה שאנחנו לא יודעים מה חזית המחלוקת - יש בה קושי אינהרנטי. הרי שיח בין עיתונאים לנבחרי ציבור הוא לגיטימי. אנחנו דורשים לדעת מה חזית המחלוקת, כדי לדעת אם יש פה חריגות. נטל ההוכחה הוא על הפרקליטות".

אווירה כללית של בקשות

השופטים הקשו על התובעת בפרשת 4000, עו"ד יהודית תירוש, שניסתה להסביר מדוע כתב האישום לא מפרט בדיוק את בקשות הטיית הסיקור שנעשו על-ידי נתניהו עצמו ואת הבקשות שנעשו בידיעתו.

לדברי התובעת תירוש, לא ניתן לפרט באופן מלא ומדויק את כל הטיית הסיקור. זאת, מאחר שחלק מהעדים מתארים אווירה כללית של בקשות חוזרות ונשנות או של כניעה של מערכת "וואלה" לדרישות נתניהו. עו"ד תירוש הבהירה בדיון כי ראש הממשלה לא מואשם על מעשים שהוא לא עשה בעצמו או מעשים של אשתו שרה ובנו יאיר שהוא לא היה מודע להם.

אכיפה בררנית נגד ראש הממשלה

בנוסף טען עו"ד חדד כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש את כתב האישום נגד נתניהו לבית המשפט בניגוד לחוק. זאת מכיוון שהמסמך לא הוגש מלכתחילה ליו"ר ועדת הכנסת, ולכן חסינותו של ראש הממשלה לא הוסרה כדין. התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, שללה את הטענה מכל וכל. לדבריה, ראש הממשלה בעצמו הודיע ליו"ר הכנסת לפני כשנה כי הוא מוותר על זכותו לקבל חסינות מהכנסת, והוא לא יכול כעת לחזור בו מכך.

הפרקליטות התייחסה גם לטענות של סנגורי נתניהו, בן-צור ועמית חדד, שלפיהן הפרקליטות נהגה באכיפה בררנית כלפי נתניהו. זאת, בכך שהעמידה אותו לדין בפרשות 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000, אך לא העמידה לדין את התאגידים בפרשות אלו - בזק, "וואלה" ו"ידיעות אחרונות". הפרקליטות טענה בדיון כי טרם התקבלה החלטה סופית בעניין התאגידים, וההחלטה צפויה להתקבל בימים הקרובים. סנגורי נתניהו ביקשו כי יתאפשר להם להגיש בקשה מקדמית בעניין זה לאחר שתתקבל ההחלטה הסופית. 

סנגורי הזוג אלוביץ': "אנחנו זכאים לדעת מה ומתי פנה ראש הממשלה לשאול אלוביץ'. האישום מעורפל"

סנגוריו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, קבלו גם הם על הנוסח המעורפל של כתב האישום בפרשת 4000. במסגרת כתב אישום זה מואשמים אלוביץ' ורעייתו איריס במתן שוחד לראש הממשלה, בדמות סיקור חיובי באתר "וואלה" שמקבוצת בזק בתמורה להטבות רגולטוריות לקבוצת בזק.

לדבריהם, "הפרקליטות נקטה בדרך של קיצור וערפול באופן פסול ובניגוד לחוק, שכן במקום שבו היה על הפרקליטות לפרט - היא קיצרה, ומקום שבו הייתה צריכה לקצר - הרחיבה". הם ציינו כי "שיטת הקיצור שנעשתה, שלא בהתאם לדין, הייתה באמצעות השימוש בביטויים: 'בין היתר'; 'לרבות'; 'ככלל'; 'לעיתים'; 'חלק ניכר'; 'דרישות משמעותיות', וכן בשימוש בהכללות כגון: 'בני הזוג'; 'בני הזוג אלוביץ'''; 'הגורמים המקצועיים הרלוונטיים'; 'גורמים שונים בקבוצת בזק' ועוד".

כדוגמה ציין עו"ד חן כי בכתב האישום נכתב "נתניהו הורה", אך לא מצוין למי הוא הורה. לדבריו , "בכתב אישום אי-אפשר להשתמש בביטויים מכלילים. אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו צריכים להתמודד עם יריעת מחלוקת ברורה ולא עם סיפורי מעשיות" .

עו"ד חן הוסיף כי "חומר הראיות מלמד שמספר הפניות (של נתניהו או מי מטעמו, א' ג') לאיריס - לא קיים, פניות לשאול - ניתן לספור על אצבעות יד אחת. כלומר המציאות הפוכה ממה שנטען. אני מייצג את שאול אלוביץ'׳, ואני זכאי לדעת מה ומתי פנה ראש הממשלה לשאול אלוביץ'".

"לשחות ללא גלגלי הצלה"

עו"ד חן השיב לתשובתה של הפרקליטות לטענות המקדמיות של הסנגורים בעניין הנוסח המעורפל של כתב האישום, ואמר שבמצג המשפטי בתשובה בולטת טענת הפרקליטות ל"שיקול-הדעת הרחב" שלה. "שיקול-הדעת הרחב - לחוד, אבל היישום שלו לפי החוק הפסיקה - לחוד. הפסיקה מחייבת יישום קונקרטי הרבה יותר ממה שנקטה הפרקליטות. אנחנו לא כופרים בשיקול-הדעת הרחב, אלא שההפעלה תהיה בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה", הבהיר.

"בנוסף, המדינה מבלבלת בין הפניה לחומר הראיות לבין הפניה לכתב האישום, שהוא מסמך משפטי שמתאר תמונה. לשחות ללא גלגלי הצלה באוקיינוס והפניה לראיות ולעיון במסמכים, הם לא תשובה לטענה שלנו, שכן על המדינה לפרט את הראיות, כדי שנדע עם מה עלינו להתמודד".

"החלטות שהתקבלו מראש"

פרקליטתה של איריס אלוביץ'׳, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, טענה לאפליה ואכיפה בררנית כלפי איריס בהשוואה לעד התביעה אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל וואלה, שלא הועמד לדין. "מה אומרת המדינה שחור על גבי לבן? הגיע אילן ישועה ואנחנו מדברים עוד בשלב החקירה הסמויה וכבר אז החליט היועמ"ש שלא להעמיד את ישועה לדין", ציינה.

לדברי עו"ד רוזן-עוזר, "הרי מראש החליטו את מי לא יעמידו לדין, וכל זה לפני שמישהו בכלל נחקר. זו איננה טענת קש של סנגורים. יש כאן תיק שיש בו החלטה על הכול מראש. וזה שזה כתוב בלשון היפה של הפרקליטות, לא אומר שזה פחות מדרמטי". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איריס ושאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.