באקוסיסטם המקומי, סטארט-אפים בשלבי ה-Seed משולים לעצמאים בכלכלה הישראלית, הנפגעים העיקריים בתקופת הקורונה. בדומה לעצמאים, הם עמוד השדרה של "אומת הסטארט-אפ", אך גם הראשונים לסבול מגזירות המצב הכלכלי, ואין לובי שיגן עליהם. הרוח היזמית הישראלית שמובילה כל גל טכנולוגי חדש ומושכת לארץ משקיעים זרים - חוטפת מכה שמסכנת את היתרון התחרותי שמיוחס לישראל. את הפגיעה נחווה בשנים הקרובות באופן משמעותי - פחות מיזמים, האטה בחדשנות, אובדן המיצוב "אומת הסטארט-אפ" והדירוג הגבוה של ישראל בעולם במדדי החדשנות.
בחודש אוקטובר פירסמה חברת המחקר IVC דוח השקעות הון-סיכון לשנת 2020 אשר חשפו נתון דרמטי: היקף הגיוס החציוני בסבבי Seed צנח ב-80% ל-150,000 דולר בממוצע. זאת, לעומת 900 אלף דולר בארבע השנים האחרונות. עוד נחשף כי היקף המשקיעים בשלבים אלו - האנג'לים, האקסלרטורים והקרנות, התכווצו מ-195 ב-2019 ל-82 בלבד השנה. זאת על-אף שהיקף הגיוסים בהייטק צפוי לשבור השנה שיא של כל הזמנים ולחצות את ה-8 מיליארד דולר, אם כי מרבית ההון מופנה בעיקר לחברות מבוססות ובצמיחה.
למרות שמגמה זו נמשכת מספר שנים, הצניחה בהיקף ההשקעה הראשונית וכמות המשקיעים בעקבות המגפה - מבשרת רעות לענף כולו, כאשר ההשלכות המיידיות הן תחרות אגרסיבית יותר בין היזמים על כל צ'ק. ההשלכות ארוכות הטווח: מנוע צמיחת הכלכלה הישראלית, תעשיית ההייטק, יכול לספוג פגיעה קשה שייקח שנים לתקן.
הפתרון למשבר המתהווה, אפוא, יכול להגיע משני כיוונים - תמרוץ השקעות על ידי המדינה או אדפטציה עסקית של היזמים בשלבי הסיד. בשטח מסתמן כי המדינה עשתה מעשה ואכן, רשות החדשנות קיבלה תוספת תקציב לתמיכה בהייטק בתקופת הקורונה. בדוח רשות החדשנות פורסם כי ב-2019 מספר החברות החדשות שקמו היה הנמוך מזה עשור, והכירו במגמה המדאיגה בקביעתם "היזמות הישראלית המתבטאת בהקמתן ובצמיחתן של חברות הזנק חדשות חיונית להמשך קיומו של אקוסיסטם חדשנות דינמי ומוביל ולשגשוגו לאורך זמן".
בדומה לעצמאים, אל לאותם יזמים להסתמך על תגובה מהירה של המדינה או גורמים אחרים לטובת הגשמת החזון שלהם, שמלכתחילה מצוי בסיכון גבוה. היזמים יוכלו לשפר את מצבם הרגיש באמצעות שינוי טקטי של הפעילות וסדרי העדיפויות בחלוקת המשאבים. להסתגל או למות: להתמודד עם "עמק המוות" כשהוא פחות עמוק, ולאזן את התזרים מוקדם יותר, או להתחיל את פעילותם מתוך האבים של תאגידי חדשנות מובילים - לטוב ולרע.
תחת ההבנה שהקרדיט למיזמים בשלבי הסיד התכווץ - נדרשים המיזמים לחשב מסלול מחדש ולהתכתב עם שיקולי המשקיעים. בתקופה הקורונה, בה ישנה אי ודאות כלכלית, הסיכון בהשקעות בחברות צעירות - גדול מהרגיל, ולכן בשביל "לזכות" בהשקעה המיוחלת רף הוכחת ההיתכנות העסקית עלה. איכות הצוות הגרעיני קריטית, כמו גם הוכחת התאמת המוצר לשוק במהרה, כושר ביצוע גבוה ודגש רב ועיקרי על חקר צורכי שוק אמיתיים טרם הפיתוח. דווקא עכשיו השוק משווע לחדשנות שתהלום את האתגרים שהמגפה יצרה. ולאור תחרות זו - מדדי ההצלחה השתנו ויש להפנות את המאמצים בהתאם, את ההון הראשוני להביא מהבית או ממקורבים, ולהתפשר על כסף שאינו "חכם".
הנתונים שפורסמו לאחרונה צריכים להדאיג לא רק יזמים, אלא את המדינה וקברניטי הכלכלה, שמתפארים שנים רבות בחדשנות הישראלית, ונדרשות פעולות מהירות בטרם תחל תגובת שרשרת הרסנית. עד אז, על היזמים לשאת בנטל הסיכון, להקדים את השקת ה-MVP שלהם, ולעבוד קשה יותר - במגבלות המצב והמשאבים המימוניים - ואם יצלחו את המציאות החדשה, יוכלו להשאיר את קרון החדשנות הישראלית על המסילה.
הכותב הוא יזם, שותף מנהל בסוכנות החדשנות indihub, ושותף מייסד בפלטפורמת החדשנות Highroad המאיצה ומשקיעה בסטארט-אפים בתחומי הטכנולוגיה האורבנית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.