פרשת UBS שווייץ: 33 חודשי מאסר לישראלי שהורשע בהעלמת הכנסות בכ-39 מיליון שקל

יוסף ווג נעצר ונחקר ביולי 2017 ע"י רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות של כ-7 מיליון אירו שהופקדו בחשבונו המקודד בבנק UBS שבציריך • גזר הדין הוא תולדה של חקירת פרשת החשבונות "הסודיים" של הישראלים בבנק UBS שווייץ, שנחשפה בשנת 2014

בנק UBS / צלם: רויטרס
בנק UBS / צלם: רויטרס

33 חודשי מאסר בפועל וקנס של חצי מיליון שקל - זהו העונש שהטיל בית משפט השלום בכפר סבא על יוסף וֶוג, איש עסקים ישראלי בעל עסקים ברומניה, שהורשע על-פי הודאתו בהעלמת הכנסות של כ-39 מיליון שקל בחשבונות בנק UBS בשווייץ. גזר הדין הוא תולדה של חקירת פרשת החשבונות "הסודיים" של הישראלים בבנק UBS שווייץ, שנחשפה בשנת 2014.

יוסף ווג, בן ה-74, היה בעלים ושותף בחברה ברומניה. בשנת 2008 מכר את מניותיו בחברה לקונה, עבור סך השווה לכ-60 מיליון שקל. על-מנת להתחמק מתשלום מס, פיצל ווג את מכירת המניות לשני הסכמים נפרדים, האחד בסך 22 מיליון שקל, והשני בסך מעל 38 מיליון שקל. רק ההסכם הראשון דווח לפקיד השומה. התמורה בעד ההסכם השני, בסך מעל 38 מיליון שקל, הועברה על-ידי ווג לחשבון בבנק UBS בשווייץ.

במסגרת הסדר טיעון, הודה ווג בהשמטת ההכנסה בסך של כ-39 מיליון שקל והוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש של 33 חודשי מאסר וקנס בסך חצי מיליון שקל. זאת, בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס בגין ההכנסה שהושמטה.

בית המשפט אימץ את ההסדר וציין בגזר הדין כי "יש לאמץ במלואה את הגישה המחמירה שהציגה המאשימה בנוגע לעבירות המס בביצוען הסתבך הנאשם. מדובר בעבירות המס החמורות ביותר בספר החוקים משום שאלה הן עבירות שהיסוד הנפשי הצמוד להן הוא כוונה או מטרה להתחמק ממס. ברי כי היקף ההכנסות שהועלם, וכתוצאה מכך היקף המס המגיע, הוא נתון משמעותי לחומרא במקרה זה".

הסתיר גם מרואה החשבון שלו

כתב האישום נגד ווג הוגש בנובמבר 2018 על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. ווג, תושב רמת השרון, בעל עסקי מסחר ושיווק ברומניה ומהנדס כימיה בהשכלתו, נעצר ונחקר ביולי 2017 על-ידי רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות של כ-7 מיליון אירו, שהופקדו בחשבונו המקודד בבנק UBS שבציריך, ואולם כתב האישום שהוגש נגדו שירטט אישומים חמורים בהרבה ובהיקפים גבוהים יותר.

מכתב האישום עלה כי במסגרת עסקיו ברומניה היה ווג בעלים בחברת ריגל גולד, העוסקת במכירת תכשיטים לחנויות באמצעות האינטרנט, ובחברת כימטקס, העוסקת ביבוא כימיקלים לרומניה וכן היה בעלים של כ-1/3 ממניות חברת דאצ'יה. ברשותו, נטען, היו חשבונות בנק זרים בבנק BRD ברומניה ושני חשבונות בבנק UBS בשווייץ וכן חשבונות בנק בישראל.

על-פי כתב האישום, ווג התחמק מתשלום מס בסך 10.6 מיליון שקל ממכירת מניותיו בחברת דאצ'יה. שווי מכירת מניותיו היה בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל על-פי הטענה, אך לטענת המדינה, תוך נקיטת מסכת פעולות מרמה, הצליח ווג להעלים את המס בגין מכירתם.

פעולות אלה כללו פיצול מכירת המניות לשני הסכמים ודיווח לרשות המסים רק על ההסכם הראשון, לפיו מכר 50,000 ממניות החברה בתמורה לכ-22 מיליון שקל, והתמורה בהסכם השני בסך מעל 38 מיליון שקל הועברה לחשבונו בבנק UBS בשווייץ ולא דווחה לרשות המסים.

עוד על-פי האישום המקורי, בדוח שהגיש למס הכנסה לשנת המס 2007, הצהיר ווג כי החזיק ב-50,000 ממניות החברה בלבד (למרות שהחזיק ב-133,296 ממניות החברה המהוות 31.67% ממניות החברה), ובדוח שהגיש לשנת 2008 העלים את התמורה ששולמה בגין מכירת המניות במסגרת ההסכם השני בסך כ-38 מיליון שקל וכן הכנסת דיבידנד בסך 24,386 שקל.

לפי כתב האישום, ווג הסתיר גם מרואה החשבון שערך עבורו את הדוח לשנת המס 2008 את ההסכם השני שפוצל, נטל ללא רשות חותמת של משרד רואי החשבון וחתם בה על ההסכם השני כדי שיוכל במידת הצורך לטעון שהציג לרואה החשבון גם את ההסכם השני, הציג לרואה החשבון מצג-שווא לפיו שיעור החזקתו במניות חברת דאצ'יה היה נמוך מ-10%, ולפי מצג-שווא זה הוא חב במס רווח הון בשיעור של 20%, למרות שלפי שיעור החזקותיו היה חייב בתשלום מס רווח הון בשיעור של 25%. לטענת המדינה, בעשותו את כל פעולות המרמה, העורמה והתחבולה הללו, הוא גרם נזק לקופת המדינה בסך של כ-10.6 מיליון שקל.

עוד לפי כתב האישום, ווג לא דיווח בדוח לשנת 2008 על הכנסה מדיבידנד שקיבל מחברת כימטקס בשווי של 24,386 שקל כאמור, לא הגיש דוחות על הכנסותיו לשנים 2009-2012 למרות שהיה חייב בהגשתם, ובשנים 2010-2011 לא דיווח על הכנסות פסיביות מניהול חשבונו ברומניה בסך 309,525 שקל. בכך, נטען, ווג התחמק מתשלום מס בגין הכנסות אלה.

מהאישום עלה כי בנובמבר 2015, לדרישת מס הכנסה, הגיש ווג דוח "פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל", וציין כי הכנסותיו הן מעבודתו כשכיר בחברת תמיר צומן בע"מ וכן הכנסות מריבית ושוק ההון. לטענת המדינה, ווג לא ציין בדוח כי הוא בעל מניות או שותף בחברה כלשהי והסתיר את שותפותו בחברות כימטקס וריגל גולד; הוא דיווח רק על חשבונו בבנק UBS בשווייץ ואחד החשבונות בישראל והסתיר את החשבון ברומניה אליו נכנסו הכנסותיו מחברות כימטקס וריגל גולד ואת חשבונו הנוסף בישראל.

החקירה בוצעה על-ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המסים והתיק טופל על-ידי עורכי הדין אלעד פנחס והילה מנשה ז'בנר מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בינואר האחרון, מועד הכרעת הדין, הוטל לבקשת ווג איסור פרסום על התיק, אשר הוסר עם מתן גזר הדין.

במסגרת ההסכם ירדו חלק מהאישומים המקוריים שיוחסו לווג והוא הורשעה בעבירות השמטת הכנסה מדוח, מסירת תרשומת כוזבת בדוח, וכן בעבירות מרמה, עומרה ותחבולה.

הפגישה במלון בת"א שהולידה את פרשת UBS שווייץ

"פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מעברה של החקירה הסמויה לשלב הגלוי. העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם.

בין הישראלים שהוגשו נגדם כתבי אישום הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים: בוריס ואבישר וייסמן, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ והואשמו בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-800 מיליון שקל. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.

בין הנחקרים הנוספים בפרשת UBS היו שופט המחוזי בחיפה, משה גלעד, שהודיע באוגוסט 2015 על פרישתו מתפקידו על רקע החשדות לעבירות מס שביצע לכאורה. רעייתו של השופט, אביבה גלעד, חתמה על הסדר כופר עם רשות המסים, לפיו שהיא תשלם 600 אלף שקל, והחקירה הפלילית שנפתחה נגדה במסגרת פרשת UBS תיסגר.

צרו איתנו קשר *5988