סקר הלמ"ס: רק 9% ממוצרי הפלסטיק המושלכים לפח, מגיעים למחזור

רק 22% מהפסולת הביתית ממוחזרת - כך עולה מסקר הלמ"ס • רק 9% ממוצרי הפלסטיק אותם משליכים תושבי ישראל לאשפה, מגיעים בסופו של דבר למחזור • יצוין כי בסקר משלבים בין הפסולת התעשייתית לביתית, באופן המקשה על פילוח סקטורים וזרמי פסולת

פסולת למחזור / צילום: שלומי יוסף
פסולת למחזור / צילום: שלומי יוסף

בזמן הקורונה, כשהמסעדות סגורות ותושבים מרבים לבצע משלוחי מזון לביתם, כמות פסולת הכלים החד פעמיים עלתה בחדות. סקר של הלמ"ס המתפרסם היום (א'), מעיד על חוסר יכולת של המדינה להתמודד עם פסולת הפלסטיק הרבה - עוד לפני עידן הקורונה. לפי ממצאי הסקר, רובו המוחלט של הפלסטיק, נטמן במזבלות או נותר לזהם את הטבע.

בשנת 2017 סך הפסולת שנוצרה בישראל הסתכמה בכ-20.9 מיליון טונות. הפסולת שנוצרה מכילה: כ-8.2 מיליון טונות פסולת יבשה, כ-6.8 מיליון טונות פסולת מעורבת, כ-5.5 מיליון טונות פסולת חקלאית, כ- 0.3 מיליון טונות פסולת מסוכנת וכ-0.1 מיליון טונות בוצה. סך הפסולת המעורבת שנוצרה במשקי הבית, המסחר והתעשייה בשנת 2017 הסתכמה בכ-6.8 מיליון טונות, 28% מהפסולת היא חומר אורגני.

לפי נתוני הלמ"ס הכוללים את כלל הסקטורים - הביתי, המסחרי, התעשייתי, החקלאי וללא הפרדה ביניהם, בשנת 2017 סך הפסולת שנוצרה (כ-20.9 מיליון טונות) טופלה בשיטות הבאות: מִחזור (39%), הטמנה מבוקרת (25%), פסולת המסולקת לסביבה (28%) ושריפה (8%). בשנת 2017 אחוז הפסולת שהועברה למִחזור בתעשייה עמד על 62% לעומת 22% בלבד במשקי הבית. אחוזי מִחזור גבוהים בסקטור התעשייתי והביתי יחדיו נרשמים בחומרים: מתכת (84%) וקרטון (45%), לעומת זאת, אחוזי מִחזור נמוכים קיימים בפלסטיק (9%) ובנייר (19%). כ-61% מהפסולת שנותבה למִחזור בסקטורים המסחריים מקורה בפסולת שהופרדה במקור, 39% מהפסולת למִחזור הופרדה בתחנות המעבר השונות.

למחזור פוטנציאל כלכלי משמעותי, אך למרות זאת אחוזי החומרים הממוחזרים לא גדלים בישראל באופן משמעותי. בשנת 2017, פוטנציאל המִחזור הלא מנוצל לפסולת מעורבת, במשקי הבית ובתעשייה, עמד על כ-3.4 מיליון טונות, שמוערך בכ 3.2 מיליארד שקל. פוטנציאל המִחזור גבוה יותר במשקי הבית והמסחר (2.9 מיליארד שקל) לעומת כ-300 מיליון שקל בתעשייה, זאת עקב אחוז הפסולת הגבוה שמועבר להטמנה ממשקי הבית והמסחר (78%) לעומת הפסולת שמועברת להטמנה מהתעשייה (38%). החומרים העיקריים בעלי פוטנציאל מִחזור גבוה הינם: פלסטיק (כ- 1.4 מיליארד שקל בשנה) עקב אחוזי המחזור הנמוכים, וחומר אורגני (כ-1.2 מיליארד שקל) בשל חלקו הגדול בפסולת המעורבת.

הנתונים של הלמ"ס אינם מפולחים למגזרים השונים

מדובר בנתונים שלצידם כוכבית משמעותית. בסקר הלמ"ס משלבים בין הפסולת התעשייתית לביתית, באופן המקשה על פילוח סקטורים וזרמי פסולת. לפי סקרים קודמים שבוצעו בהפרדה בין הסקטורים ולפי מסמך מדיניות של המשרד להגנת הסביבה, רק 20% מהפסולת הביתית אכן מגיעה למחזור, בעוד ש-80% ממנה מוטמנת בקרקע. כעת, בלמ"ס מדברים על עליה של 2% בשלוש שנים, כאשר בסקטור התעשייתי אחוזי המחזור גבוהים יותר, היות ומדובר בזרמי פסולת שונים בהרכבם. למשל, אחוזי מתכת - חומר קל למחזור - גבוהים יותר.

ואמנם, ישנו קושי ביצירת תמונה מלאה על סמך נתונים שאינם מפולחים למגזרים השונים. פרופ' עדי וולפסון, אומר כי "השיטה החדשה של הלמ"ס לחישוב מאזן הפסולת בישראל, גם אם נעשתה על סמך הנחיות בינלאומיות, יכולה להטעות מאוד, הן את הציבור הרחב והן את קובעי המדיניות, מפני שמדובר בפסולות שונות במהותן. הרכב הפסולת האורגאנית בפסולת הביתית גבוה יותר, והפסולת הביתית היבשה 'מלוכלכת' יותר, ולכן קשה להפריד אותה ולחלץ ממנה חומר גלם טוב למחזור. העובדות בשטח הן שרק כ- 20% מהפסולת הביתית ממוחזרת והיתר מוטמנת. כמו כן, כדי לעמוד ביעדי חוק הפיקדון וחוק האריזות, התאגידים פונים לתעשייה או נאלצים לחלץ פסולת בתחנות המעבר. השאלה היא האם בעידן שכמות הפסולת בישראל לנפש רק גדלה ורבים קונים ברשת, לא צריך להציג נתונים שישקפו את המצב האמיתי?".

בנוסף, חשוב לזכור כי הסקר מתייחס לנתונים שאינם עדכניים לשנת 2020. גם ללא הקורונה, הישראלים מזמינים יותר ויותר משלוחים מאתרי קניות בחו"ל, כאשר בדואר ישראל מדווחים על עלייה תמידית במספר החבילות הנכנסות לארץ. כך למשל, בנובמבר האחרון נשבר שוב שיא, שנה רביעית ברציפות. כ-3.5 מיליון חבילות מחו"ל נחתו בארץ בתוך פחות משלושה שבועות, לאחר עלייה של יותר מ-30% במשלוחי האקספרס מחו"ל. בסך הכל, בנובמבר-דצמבר צפויות להימסר למזמינים כ-15 מיליון חבילות. המשמעות היא הרבה יותר פלסטיק והרבה יותר קרטון, העושים את דרכם לפח האשפה. לרוב, אריזות הפלסטיק הדקות אינן ניתנות למחזור, ומושלכות לאשפה או לטבע.

ממה מורכבת פסולת מעורבת?

לפי הסקר, בשנת 2017 הסתכמו סך מקורות הפסולת בכ-20.9 מיליון טונות. בבחינת מקורות עולה כי 45% מהפסולת מקורה במשקי הבית, המסחר והתעשייה שרובה פסולת מעורבת (73%). הפסולת מסקטור החקלאות מהווה 26% מסך מקורות הפסולת, וכוללת ברובה המכריע פסולת אורגנית בעלת נפח ומשקל גבוהים מאוד הנוצרים מפרש בע"ח. הסיווג "אחר" הינו 29% מסך הפסולת, וכולל ברובו פסולת בניין, שיפוצים ותשתיות ממקורות שונים.

ממה מורכבת הפסולת המעורבת? לפי הלמ"ס, כ-28% מהפסולת המעורבת הינה חומר אורגני (כ-1.9 מיליון טון) שרובו ממשקי הבית והמסחר (1.4 מילון טון). חומרים עיקריים נוספים שנוצרו בפסולת המעורבת בסקטורים אלו הינם: נייר (14%), פלסטיק (13%), קרטון (11%) וגזם (7%). נתח גדול מאוד, 20% הנותרים, אינם מפולחים, ומכילים פסולת אלקטרונית, טקסטיל, פסולת גושית, שמנים ועוד.

בחודש שעבר, הייתה אמורה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להציג את מדיניות הטיפול בפסולת של משרדה. לאורך שנים רבות, לא מצליח המשרד להגנת הסביבה להתמודד עם כמויות הפסולת העולות, בעוד ש-80% מהפסולת הנוצרת בסקטור הביתי מוטמנת בקרקע. סקר הלמ"ס מאפשר לקבל תמונה מקיפה על כלל כמויות הפסולת הנוצרת בישראל, ובכך משמש כלי מדיניות ליצירת דרכי פעולה מיטביות לאור ההשלכות הסביבתיות והכלכליות של פעולות אלו. ואמנם, ללא פילוח ממשי של הסקטורים השונים - הביתי והתעשייתי - ייתכן כי מקבלי ההחלטות ייתקלו בקושי בעת גיבוש מדיניות מותאמת על סמך נתונים אלו.

לפי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, קיים חשש כי ללא נתונים מפולחים המתייחסים בנפרד לסקטורים השונים, לא ניתן יהיה ליצור מדיניות פסולת מיטבית לישראל. לדבריו, "מדינת ישראל שוקדת בימים אלה על הכנת אסטרטגיה לניהול פסולת. המספרים המוצגים כאן, שמערבבים בין מגזרים דונים, לא מאפשרים ניהול נכון ויעיל של הפסולת בישראל, ובעיקר מורידים את האחריות מהציבור הרחב להפחית פסולת במקור ולמחזר את הפסולת שלו ככל שניתן. אם המספרים יפים כל כך, אפשר למחזר בתעשייה ופחות בבית. כל אחת ואחד מאיתנו חייב להיות שותף למאמץ הלאומי להגברת יעדי המחזור, ולקחת אחריות על הפסולת שלו. מחזור של פסולת מפחית את הצורך בהפקת משאבים חדשים מהטבע, כמו גם את הפגיעה בסביבה כתוצאה מהשלכה, מהטמנה או משריפה של פסולת".

צרו איתנו קשר *5988