המשרד להגנת הסביבה מערער על החלטת בית המשפט להפחית קנס שניתן לחברות המשקאות

לאחר שהחברות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו להן, המשרד להגנת הסביבה שלח לחברות השונות דרישות תשלום בסכום כולל של כ-50 מיליון שקל • ביהמ"ש הורה להפחית את הקנס ב-33 מיליון שקל • כעת המשרד להגנת הסביבה עותר לבית המשפט המחוזי

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

המשרד להגנת הסביבה הגיש אתמול (ה') ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, על החלטת בית משפט השלום בירושלים לקבל באופן חלקי את ערעור חברות המשקאות (החברה המרכזית להפצת משקאות, יפאורה-תבורי, טמפו שיווק, מי עדן, שופרסל ועוד) על ההחלטה להטיל עליהן קנס בשל אי-עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה גדולים בשנת 2016, לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה.

לאחר שהחברות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו להן, המשרד להגנת הסביבה שלח לחברות השונות דרישות תשלום בסכום כולל של כ-50 מיליון שקל. כעת, בית המשפט הורה למשרד להגנת הסביבה להתחשב באיסוף של 2,048 טון מיכלי משקה גדולים לפי חישוב שבוצע על ידי חברה חיצונית אותה שכרו חברות המשקאות. המשמעות היא שהקנס יופחת ב-33 מיליון שקל. כי גם חברות המשקאות הגישו ערעור מטעמן על עיקר פסק הדין, שהותיר חלק מהקנס על כנו.

שנת 2016 הייתה השנה הראשונה שבה היו חייבים יצרני ויבואני המשקאות לעמוד ביעדי איסוף מכלי משקה גדולים ריקים, בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק הפיקדון, משנת 2010. בהתאם להחלטת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, וההודעה והצו שנחתמו על-ידה ופורסמו ברשומות, בעוד פחות משנה (בדצמבר 2021) תחול חובת הפיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים, בין היתר בשל אי עמידת היצרנים והיבואנים ביעד האיסוף. ההחלטה נכנסה לתוקפה למרות התנגדות עזה של יצרני המשקאות ותאגיד איסוף הבקבוקים אלה.

העיצומים הכספיים הוטלו על חברות המשקאות לאחר שהמשרד להגנת הסביבה מצא לטענתו כי תאגיד המיחזור אל"ה שבבעלות החברות אסף רק 44% מהבקבוקים. זאת כאשר על פי הוראות חוק הפיקדון, נדרשים יצרנים ויבואנים של מיכלי משקה גדולים (ליטר וחצי ומעלה) לעמוד ביעד איסוף של 55% מסך מכלי המשקה הגדולים ששווקו על ידם באותה השנה.

פסק הדין של בית משפט השלום שניתן לפני כחודש בעקבות ערעור של חברות המשקאות על הודעות התשלום שקיבלו, אישר את שיעור האיסוף שקבע המשרד, ומצא כי יצרני המשקאות לא עמדו ביעדים שדורש החוק. בכך, קיבל כבוד השופט גורדון את הטענות המהותיות של המשרד. יחד עם זאת, ערעור היצרנים והיבואנים התקבל באופן חלקי, בעניין שיעור העמידה ביעדים פרטניים. פסק הדין קבע שעל המשרד היה להכיר באופן רטרואקטיבי באיסוף מכלי משקה שבוצע על-ידי חברה קבלנית ("דניאל בסביבה") בשנת 2016, למרות שתאגיד המיחזור אל"ה, אשר מייצג את חברות המשקאות, התקשר ושילם עבור איסוף המכלים רק בשלהי שנת 2017.

"תמוה מאוד שהשרה גמליאל מזדרזת להטיל מס פיקדון על הציבור בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר"

בערעור שהגיש היום המשרד צוין, כי קביעת בית המשפט לדעתו שגויה, שכן הדבר עומד בסתירה לחובות המוטלות על יצרני ויבואני המשקאות לפי החוק, ולתכליתו של חוק הפיקדון, אשר מטיל את החובה על היצרנים והיבואנים לאסוף באופן אקטיבי את מכלי המשקה הגדולים הריקים. המשרד להגנת הסביבה סבור שאין לאפשר ליצרני המשקאות להיתלות בדיעבד על איסוף שבוצע על-ידי גורם אחר למטרות עסקיות, וכי החלטה מעין זו לא עולה בקנה אחד עם התפיסה הסביבתית המתקדמת של אחריות יצרן מורחבת ושל עקרון המזהם משלם.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אומרת על הגשת הערעור: "הרחבת חוק הפיקדון גם למכלי המשקה הגדולים שחתמתי עליה באחרונה, היא תוצאה של אי-עמידת חברות המשקאות ביעדי הפיקדון. לא נאפשר לחברות המשקאות להתחמק מהוראות החוק ונמשיך לפעול, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, כדי לממש את עקרון 'המזהם משלם'".

מפורום יצרני המשקאות שבאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים נמסר: "תמוה מאוד שבזמן שהמשרד להגנת הסביבה בעצמו מבין שנושא העמידה ביעדים עדיין בבירור משפטי, השרה גמליאל מזדרזת להטיל מס פיקדון על הציבור בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר".

צרו איתנו קשר *5988