תחזית 2021: שוק המניות ימשיך להוביל - אבל לא עם אותם סקטורים

המעבר ממיתון להתאוששות, שיאפיין להערכת פסגות את השנה הקרובה, יחייב שינוי אסטרטגיה סקטוריאלי וגיאוגרפי לענפים כמו בנקים, תעשייה וצריכה מחזורית, ולשווקים המתעוררים • עוד מעריכים בפסגות, כי ב-2021 תתחזק הפריחה בענף הסייבר, הדולר ימשיך להיחלש והאינפלציה תרים ראש

מומחי אבטחת סייבר בכנס בתחום, בצרפת / צילום: Associated Press, Michel Spingler
מומחי אבטחת סייבר בכנס בתחום, בצרפת / צילום: Associated Press, Michel Spingler

2020 הייתה קשה, והיא עוד לא נגמרה, אך אנו כבר ממש רואים את הסוף. נכון, במהלך הימים האחרונים האופטימיות הגדולה של החודשים האחרונים קצת נפגמה, עקב גילוי הזן החדש של הקורונה, אשר הוביל להחרפה מיידית של הסגרים באירופה, ובמיוחד בבריטניה. אך בתקופה האחרונה גם קיבלנו לא מעט חדשות טובות - הן בגזרת החיסון, הן בגזרה המוניטרית והן בגזרה הפיסקאלית - גם בישראל וגם בארה"ב.

אז לאן פנינו בשנת 2021? בטור זה נסקור את ההמלצות המרכזיות שלנו לשנה הבאה עלינו, בתקווה, לטובה. ההמלצות שאותן נציג מסתמכות על מספר הנחות בסיס, המפורטות להלן.

החיסון נפרס לציבור הרחב במהלך 2021, תוך שיפור המצב הבריאותי של האוכלוסייה; המצב הכלכלי העולמי צפוי להיות הרבה יותר טוב בעוד שנה; ההתאוששות בסין תהיה מהירה יותר בהשוואה למערב; המדיניות בארה"ב תמשיך להיות מרחיבה הרבה יותר ביחס לשאר העולם.

אפשר כמובן להתווכח על חלק מהנחות אלו. למעשה, בימים אלו ייתכן שההנחה הראשונה נמצאת תחת מתקפה (זן הקורונה החדש), ואם היא לא תתקיים, גם ההנחה השנייה תיפול. אם אכן זה יהיה המקרה - ניתן לקחת את כל ההמלצות המובאות כאן ולעשות את ההיפך מהכתוב בהן.

הנחות בסיס אלו מובילות אותנו למספר מסקנות. ראשית, אנו מעריכים שהדולר צפוי להמשיך את מגמת ההיחלשות שהחלה ב-2020. לראייתנו, ישנם שני וקטורים מרכזיים שמשפיעים על הדולר לאורך זמן - וקטור מבני ווקטור מחזורי.

הווקטור המבני הוא למעשה הגירעון הממשלתי והגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. גירעונות אלו גדולים בארה"ב ביחס לכל מדינה אחרת בעולם, ומהווים משקולת משמעותית על הדולר לאורך זמן, משקולת שתתחיל לבוא לידי ביטוי ביתר שאת במהלך 2021.

הווקטור השני הוא הווקטור המחזורי, וזהו למעשה המחזור הכלכלי. הדולר הוא מטבע אנטי-מחזורי: בתקופות של היחלשות הכלכלה העולמית הוא נוטה להתחזק ובתקופות של התאוששות והאצה בצמיחה הוא נוטה להיחלש. להערכתנו, ב-2021, שנת ההתאוששות, שני הווקטורים הללו הולכים לעבוד באותו כיוון, ולהפעיל לחץ על הדולר להיחלש בעולם.

המסקנה השנייה המקבלת מההנחות שלעיל היא ששוק המניות ימשיך להניב את התשואה הגבוהה ביחס לאפיקי ההשקעה האחרים. עם זאת, לראייתנו, אסטרטגיית ההשקעות בשוק המניות צריכה להשתנות לחלוטין במבט ל-2021.

ההובלה הסקטוריאלית והגיאוגרפית בשוק המניות לא צפויה להיות זהה למה שראינו בשנים האחרונות, שכן מדובר בשני שלבים שונים לחלוטין במחזור הכלכלי. בהנחה ש-2021 תהיה מאופיינת כשנת ההתאוששות (שלב 1 במחזור הכלכלי), העדיפות בשוקי המניות תהיה לסקטורים מחזוריים יותר - כגון הבנקים, התעשייה והצריכה המחזורית, כמו גם חומרי גלם וסחורות שונות - ענפים שלא ממש בלטו לטובה בשנים האחרונות.

השינוי יתמוך בשוק הישראלי

שינוי ההובלה הסקטוריאלי גם צפוי לתמוך בשוק המניות הישראלי, שבו ענפי הבנקים, הגז והנפט והנדל"ן דומיננטיים מאוד, ואלו בדיוק הסקטורים שנפגעו מהמשבר. בנוסף, להערכתנו, השילוב של התאוששות חזקה של סין ביחס לעולם, ביחד עם פיחות של הדולר בעולם, צפוי לתמוך בביצועי יתר של השווקים המתעוררים, ובמיוחד בקרב שותפות הסחר המרכזיות של סין.

המסקנה השלישית היא, שסביבת האינפלציה צפויה להיות גבוהה ממה שגלום כיום בשווקים וממה שרוב האנליסטים מעריכים. במהלך הרבעון השני של 2021, סביבת האינפלציה בישראל צפויה לזנק, ולהערכתנו היא כבר תהיה מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים בסוף 2021.

לכך ישנן משמעויות רבות, שכן ציפיות האינפלציה בשוק הן פונקציה כמעט מושלמת של האינפלציה בפועל. גישת הציפיות האדפטיביות (מה שהיה הוא שיהיה), הרבה יותר דומיננטית מגישת הציפיות הרציונליות.

בנוסף, משבר הקורונה הוא, לראייתנו, הרבה יותר אינפלציוני מאשר דיפלציוני בהשפעתו - שיבוש שרשראות האספקה, הירידה בהיצע השירותים שאנו יכולים לצרוך ומגבלות הריחוק החברתי (שעדיין יהיו איתנו ב-2021), ימשיכו להפעיל לחץ על נותני השירותים בישראל ובעולם להעלות מחירים.

וזה עוד מבלי שדיברנו על הצפת הכלכלות בכמויות כסף חסרות תקדים; בשלב כלשהו החשבון יגיע, והוא יגיע גם בצורה של יותר אינפלציה. בשורה התחתונה, להערכתנו ציפיות האינפלציה נמוכות מדי, והמשמעות היא שהאפיק הצמוד הממשלתי צפוי להניב תשואת יתר משמעותית על השקלי במהלך 2021.

הסולידי כבר לא כך כך סולידי

הערה נוספת בהקשר של שוק האג"ח: תוחלת התשואה הנמוכה מאוד שמציע לנו שוק האג"ח הממשלתי מפחיתה מאוד את יחס הסיכון-סיכוי בחשיפה אליו. האפיק "הסולידי" הרבה פחות סולידי ב-2021, וגם אם לא נראה בו הפסדי הון, התשואה השוטפת שהוא מציע לנו היא לא פחות ממעליבה.

לאור האמור לעיל, האפיק הקונצרני צפוי להמשיך ולרכז הרבה מאוד עניין גם ב-2021. לראייתנו, השקעה באג"ח קונצרניות ברמות הדירוג הגבוהות ביותר (בנקים לדוגמה), מציעה הרבה יותר פיצוי, עם הרבה פחות סיכון יחסית לאפיק הממשלתי.

לסיכום, שנת 2021 צפויה להיות השנה שבה אנו עוברים ממיתון להתאוששות. תחת הנחה זו, שוקי המניות ימשיכו להניב את התשואה הגבוהה ביותר, אך ההובלה הסקטוריאלית תשתנה. הסיכון בשוק האג"ח הממשלתי צפוי להמשיך ולתמוך במעבר לאפיק הקונצרני, והעלייה הצפויה בציפיות האינפלציה תתמוך באפיק הממשלתי הצמוד על חשבון השקלי.

סייבר סקיוריטי - הכוכב של הטכנולוגיה

למרות הערכות שלנו לגבי שינויים בהובלה הסקטוריאלית, אנו מערכים שבשנת 2021, בתוך סקטור הטכנולוגיה יבלוט, באופן משמעותי, תחום הסייבר סקיוריטי, שנמצא תחת תחום התוכנה. תחום זה התעורר בחודשיים האחרונים על רקע גל של התקפות סייבר ברחבי העולם. הכותרות בשבועות האחרונים הובילו את מניות התחום לרשום עליות של עשרות אחוזים בתוך חודש ימים, וחלק מהמניות כבר נסחרות בשיא כל הזמנים.

אבטחת מחשבים מהווה את אחד התחומים החמים ביותר בתעשייה זה שנים רבות. מדי שנה עורכים בתי ההשקעות הזרים סקר בקרב מנהלי מערכות המחשוב של הארגונים הגדולים בעולם לגבי התחום שבו ישקיע הארגון שלהם את מירב המשאבים, וכמעט תמיד תופס תחום האבטחה את אחד המקומות הראשונים.

התוצאה היא צמיחה של תחום אבטחת המחשבים לאורך השנים האחרונות בעקביות, גם אם לא בקצב מהיר במיוחד, והציפייה היא לצמיחה חדה יותר כתוצאה מעלייה בשימוש במחשוב בכלל ועל רקע הקורונה בפרט, כאשר התקפות הסייבר רק הולכות ומתרבות והופכות גם מתוחכמות יותר.

ניתן לחלק את עולם האבטחה לשני חלקים עיקריים. האחד הוא אבטחת רשתות (network security), שהפך בשנים האחרונות להיות מורכב מאוד, בעיקר על רקע התרחבות השימוש ביישומי ענן, שהופכים את רשת המחשוב מרשת מקומית לרשת פתוחה יותר.

אבטחת מוצרי קצה (End point protection), שגם הוא הפך עם השנים למורכב ומאתגר יותר נוכח ריבוי נקודות הקצה (טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, מחשבים שולחניים), שחלקם מתחברים גם לרשתות, ויש צורך להגן על הנקודה עצמה וגם על ניסיונות חדירה לרשת.

בניגוד לפתרונות אחרים בתחום התוכנה, שבהם לא פעם מתבסס שחקן אחד מוביל והמתחרים נמצאים הרחק מאחור, בתחום האבטחה לא הצליח להתבסס שחקן מוביל מובהק לאורך כל שרשרת הפתרונות. זאת ועוד, ניכר כי ישנה תחלופה לא מועטה בין החברות, ולא פעם המובילות של אתמול מפסידות למתחרות חדשות.

דוגמה מובהקת לכך היא ג'וניפר (Juniper) שהייתה מתחרה משמעותית לפני כעשור ואיבדה את מרבית הכנסותיה בתחום לסיסקו ולצ'קפוינט, בעוד שהאחרונה מאבדת נתחי שוק בזמן האחרון לפאלו אלטו. הסבר אפשרי לתופעה זו עשוי לנבוע מהעובדה שאופי האיומים משתנה בתדירות גבוהה, הן על רקע הצמיחה המואצת בפתרונות מחשוב חדשים (טלפונים ניידים חכמים, טאבלטים, מעבר לענן, עבודה מהבית, חיבור לרשת של רכבים ועוד) והן על רקע שינויים בסוגי ההתקפות ואופיין (גניבת מידע, גניבות כספיות, השפעה על מדינות וארגונים).

יתר על כן, עולם האבטחה שונה מעצם טבעו מעולם רשתות התקשורת והמחשוב עצמן. כאשר נבנית רשת תקשורת או מחשוב, היעד הוא לתכנן אותה כך שתהיה מהירה ויציבה ככל הניתן. עם הזמן נוספים עוד צרכים, והחברות שוקדות על שיפור הפתרון, וההתמודדות היא של המהנדס מול המציאות המורכבת, במטרה ברורה להתקדם ולהתייעל.

לא כך הוא הדבר בתחום אבטחת המידע. כאן קיים גורם עוין אשר מחפש ללא הרף את החולשות הקיימות במערכת קיימת כדי לתוקפן. כל הגנה מוצלחת מביאה לניסיון חדש לפצח את ההגנה. יש כאן באופן מובהק שני צדדים אנושיים אשר אחד מנסה לסגור פרצות והשני מנסה לאתר קיימות או לפתוח חדשות. ההפסד של האחד הוא הניצחון של האחר. היחסים הדו-כיווניים האלה הופכים את התחום למאוד דינמי, אפילו יותר מתחומי טכנולוגיה אחרים. אפשר שזו הסיבה לריבוי החברות החדשות, אשר צצות בתחום כל הזמן.

ריבוי החברות מקשה מחד על יכולת קבלת ההחלטה בנוגע להשקעה בחברה כזו או אחרת, בפרט נוכח רמת הסיכון העסקי, אך מהצד השני מייצר מגוון רחב של אופציות השקעה בחברות רבות ומגוונות, ומאפשר את פיזור הסיכון גם בתוך הסקטור עצמו. 

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך