עוד ארבעה מגדלים וקומת מסחר: התוכנית לשדרוג קניון רמת אביב נחשפת

חברת מליסרון שבשליטת ליאורה עופר מקדמת תוכנית גרנדיוזית שמבקשת לשלש את שטחו של קניון רמת אביב, כך נודע לגלובס. הפרויקט להרחבת קומפלקס הקניון שכולל אזורי מסחר ומגדל משרדים, כולל הוספת קומה מסחרית שלישית בקניון ועוד ארבעה מגדלים.

לפי פרטים ראשוניים מגדל ראשון בגובה 15 קומות בייעוד מלונאי, צפוי להיבנות בחזית רחוב איינשטיין. כן כוללת התוכנית בניית מגדל בגובה דומה שייעודו מגורים או שכירות, שיפנה לרחוב ברזיל. בנוסף כוללת התוכנית שני מגדלי משרדים בני 32 קומות שיפנו לרחוב ברודצקי ושמתוכננים להיבנות על שטח מבנה החניה הקיים כיום. התוכנית אף כוללת העמקה של חניון ברזיל לכדי ארבע קומות בתת הקרקע. לגלובס נודע כי את התוכנית מקדם משרד האדריכלים יסקי מור סיון. יצוין כי מדובר בשלב מוקדם של תכנון, שבעקבותיו צפוי להתחיל הליך ממושך של אישור סטטוטורי. הצפי הוא שהבנייה תתחיל רק בעוד כחמש שנים.

מליסרון שמוחזקת על ידי "עופר השקעות", שבשליטת ליאורה עופר מחזיקה בכ-20 קניונים ומרכזי מסחר בפריסה ארצית תחת השם קניוני עופר. בין הנכסים הבולטים של הקבוצה לצד קניון רמת אביב ניתן לציין את הגרנד קניון בחיפה, הקניון הגדול בפתח תקווה, ואת מבנה איקאה בראשל"צ.

 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

425 מיליון שקל עבור בעלות מלאה

את החשיבות של קניון רמת אביב עבור הקבוצה ניתן למצוא בעסקת ענק שהתקיימה בשנה שעברה ושבמסגרתה הפכה מליסרון לבעלים היחידי של הקניון. בדצמבר 2019 דיווחה מליסרון על רכישת חלקה של חברת הביטוח מגדל שהייתה שותפתה עד אז בבעלות על הקניון. מליסרון שילמו לחברת הביטוח 425 מיליון שקל עבור 26.6% מהקניון.

בחודש שעבר פרסמה החברה הערכת שווי פנימית למספר נכסים ובהם קניון רמת אביב, שאותה ביצע משרד השמאות ברק, פרידמן, קלפנר, שימקביץ' ושות'. "בהערכות אלו נלקחו בחשבון השפעות עתידיות הנובעות מהתפשטות מגפת הקורונה על נכסי החברה, ובהתאם הופחת שווי הנכסים הרלבנטי", נכתב. לפי תחשיב (שמעודכן לספטמבר 2020) שוויו של הקניון עומד על 2.452 מיליארד שקל - גבוה בכמאה מיליון שקל משוויו של "עופר הקריון".

היועץ הכלכלי ומתכנן הערים, תמיר בן שחר, מסביר שקניון רמת אביב הוא מהמצליחים בישראל ויש בו כ-23 אלף מ"ר מסחר שמניבים דמי שכירות חודשיים ממוצעים של 488 שקלים למ"ר. מעל הקניון בנוי בניין משרדים שבו דמי שכירות חודשיים ממוצעים של 96 שקלים למ"ר.

הבסיס לרצון להרחיב את הקניון קשור לדבריו של בן שחר לקורונה. "המגפה חוללה שינוי מהותי שתוצאותיו, ביקוש לסוגים חדשים של מגדלי משרדים וסביבות עבודה מותאמות, שינוי בפריסת שטחי המשרדים, גם יציאתם מת"א וגם ביקוש למשרדים ב"שכונות", ליד ה"בית" וגם במתכונת של M.W.W(mini Wework) הינה בבסיס החשיבה של מליסרון לפיתוח מגדל משרדים נוסף". בן שחר סבור שיש הגיון רב בבנייה של דיור להשכרה או מלונאות מעל הקניון: "זה מרחב ה-15 דקות. לגור, לעבוד, ללמוד, לבלות ולקנות, והכל במקום אחד".

בעיריית תל אביב תומכים

מי שנראה כי מעוניינת בקידום הפרויקט היא עיריית תל אביב שמתכננת לקיים בשבוע הבאה (6.1) מפגש שיתוף ציבור ראשון באמצעות הזום לדיון בתוכנית הרחבת הקניון. בשיחה שקיים גלובס עם, אביטל זהר, יו"ר התנועה להתחדשות ולשימור רמת אביב ונווה אביבים, הוא לא הביע התנגדות עקרונית להרחבת הקניון, אך טען כי ההצעה המקודמת כעת אינה מידתית. "אנחנו יודעים כבר כמה שנים שהקניון רוצה להרחיב את עצמו. לפני כחודש הוצגה לנו, לראשי הוועדים באזור, התוכנית שבה ידונו בשבוע הבא. הבנו שמי שדוחף את הפרויקט זה העירייה. אנחנו חושבים שלשלש את שטח הקניון זה מעבר לקיבולת של השכונה. מה גם שהרכבת הקלה תצמצם את נתיבי הנסיעה הפרטית ולא תהיה תרומה של מקומות חניה. יש בשכונה היום תוספת עצומה של יח"ד, ולכן אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף כאן עוד שני מגדלים של 32 קומות". 

מעיריית תל אביב נמסר: "במסגרת הליך התייעצות עם הציבור תוצג בקרוב תוכנית להתחדשות והרחבת קניון רמת אביב אותה מקדמת חברת מליסרון בתאום עיריית תל אביב-יפו. התוכנית תהפוך את קניון רמת אביב למרכז מעורב שימושים הכולל מסחר, תעסוקה, מוסדות ציבור, מלונאות ומגורים להשכרה, כראוי לרחוב איינשטיין המהווה לציר ראשי ברובע צפון-מערב תל אביב, שבו תעבור הרכבת הקלה. הרכבת תשפר את הקשר בין הקניון לסביבתו, באמצעות פתיחת הקניון כלפי רחוב איינשטיין, וכן על ידי יצירת רחבה ציבורית פעילה כלפי רחוב ברזיל. במישור התנועתי, התכנית נותנת עדיפות להגעה ברגל, באופניים ובתחבורה שיתופית, על פני שימוש ברכב פרטי. בשם מרכזיותו והיקפו של הפרויקט, עיריית תל אביב-יפו דרשה מיזמי התכנית לערוך ההתייעצות עם התושבים, באופן שיאפשר להם להתייחס ולהשפיע על התכנון".