אבטלה | דעה

גם בסגר השלישי רוב המובטלות הן נשים – כיצד תיראה תעסוקת נשים ביום שאחרי הקורונה?

נתוני האבטלה מפרוץ מגיפת הקורונה מראים שעובדות נפגעות משמעותית יותר מעובדים • ממשלת ישראל חייבת לרקום תוכנית תעסוקתית ליציאה מהמשבר שתביא בחשבון את הפגיעה הקשה בנשים עובדות בישראל

נשים בשוק העבודה / שאטרסטוק
נשים בשוק העבודה / שאטרסטוק

מגפת הקורונה הביאה איתה אתגרים וקשיים רבים וגרמה למשבר כלכלי-תעסוקתי וחברתי שמשפיע על כולנו. ועדיין, בכל תחומי החיים ניתן לראות בבירור שנשים, כקבוצה, נפגעו יותר, רק בגלל שהן נשים.

בגל הראשון כ-55% ממי שהושבתו מעבודה היו נשים, בגל השני המספרים האמירו ועמדו על כ-70%. למרות המסקנה הברורה העולה מנתונים אלו ביחס לפגיעה בתעסוקת נשים עקב המשבר, מדינת ישראל לא נקטה בשום צעד המכוון לשימור והגנה על תעסוקת נשים ואמהות.

לא מפתיע אם כן, לגלות כי בסגר השלישי מגמת הפגיעה בנשים עובדות מחמירה, ולפי נתוני שירות התעסוקה 68.5% מהמובטלים בסגר השלישי הן נשים! ונתון זה אינו מביא בחשבון את כל העובדות שנפגעו ועוד ייפגעו מהסגר השלישי.

אי השוויון בשוק התעסוקה בישראל מושרש עמוקות והוא בא לידי ביטוי בכל מיני דרכים שהופכים את תעסוקת הנשים בישראל ליותר פגיעה. אחוזים גבוהים יותר של נשים עובדות במקצועות בהם השכר ואופק ההתקדמות נמוך יותר, במשרות חלקיות וזמניות, בתחומי הטיפול והסיעוד, ההוראה והמכירות. נשים גם מופלות עקב מינן ובפרט כאשר הן בהריון או אמהות. יתרה מכך, בישראל 2020 נשים עדיין נושאות בעיקר הנטל בטיפול במשק הבית ובילדים ("העבודות השקופות"). משבר הקורונה העצים והחריף את אי השוויון והוא מאיים להחזיר אותנו שנים רבות אחורה בכל הקשור למקומן ומעמדן של נשים בשוק התעסוקה בישראל.

שדולת הנשים מפעילה קווים פתוחים לזכויות נשים בעבודה מזה עשרות נשים, במהלך החודשים הארוכים של המשבר קווי הסיוע המשפטי שלנו עבדו שעות נוספות כדי לסייע לעובדות בהנגשה ומיצוי זכויותיהן בעבודה, ורוב הפניות אלינו מפרוץ הגל הראשון נוגעות לנושאים שקשורים לתעסוקה בקורונה.

קיבלנו אלפי פניות מעובדות בשלבים שונים בחיים, ממגזרים שונים ומתחומי עיסוק שונים שלכולן מכנה משותף אחד - הן נשים ועבודתן נפגעה בגלל משבר הקורונה.

אחת הפונות אלינו היא ש' שהוצאה לחל"ת עם פרוץ המשבר, בהיותה בתחילת הריון. המעסיק של ש' האריך את החל"ת שוב ושוב (למרות סירובה ולמרות שהשיב לעבודה עובדים אחרים), עד ש-ש' ילדה בעודה בחל"ת. ש' עומדת לסיים את חופשת הלידה בימים הקרובים והיא יודעת שהמעסיק מתכנן להוציאה לחל"ת שוב, מיד. היא מודאגת לגבי היכולת שלה להשתלב בשוק התעסוקה במצב הנוכחי ובהיותה אם לתינוק קטן. סיפורה של ש' הוא אמנם סיפור אישי אבל הוא מייצג סיפורים של נשים רבות שנפלטו משוק העבודה במהלך המשבר רק משום שהן נשים.

1 ביולי מתקרב והזכאות לדמי אבטלה תסתיים

למרות המגמה הברורה, השפעותיו המלאות של משבר הקורונה על תעסוקת נשים עדיין לא נחשפו במלוא עוצמתן, בין היתר, עקב קצבאות האבטלה, שהוארכו עד לסוף חודש יוני השנה. אל תטעו, רשת הביטחון שמספקת הרחבת הזכאות לדמי אבטלה היא מבורכת ונחוצה, אבל היא לא תחליף למדיניות ייעודית להגנה ושימור תעסוקת נשים ואמהות. 1.7.2021 מתקרב, ואז תסתיים הוראת השעה המרחיבה את הזכאות לדמי אבטלה. אם הממשלה לא תיזום ותנקוט במדיניות מכוונות ומותאמת להשבת ושילוב נשים ואמהות לשוק העבודה, נגיע ליום זה ונגלה שהמשבר ומדיניות הממשלה במהלכו החזירו אותנו שנים רבות אחורה.

מעבר לזכות הבסיסית העומדת לכל אישה (ואדם) לכבוד ולעבודה, נשים מהוות חלק משמעותי ועיקרי בציבור בישראל ובשוק התעסוקה - פגיעה בנתח אוכלוסיה כה משמעותי כעת תהווה בכיה לדורות ויהיו לה השלכות כבירות על החברה בישראל והחוסן הכלכלי שלה.

מדיניות ממשלתית מוכוונת לתעסוקת נשים ואמהות היא ברת השגה והיא אפשרית. רוב מדינות ה- OECD רקמו נוכח המשבר תכניות תעסוקתיות אשר מביאות בחשבון את הפגיעה בנשים בהריון ובהורים עובדים במשבר כדי לצמצמה וניתן רק לקוות שמדינת ישראל תיקח מהן דוגמה.

הכותבת היא מנהלת הקו הפתוח ומערך האכיפה בשדולת הנשים בישראל

צרו איתנו קשר *5988