אדוני המפכ"ל - גם לנו, ערביי ישראל, מותר להפגין

מצד אחד המשטרה לא מצליחה להתמודד עם גל האלימות הבלתי נתפס בחברה הערבית, ומצד שני היא גם לא מאפשרת לאזרחיה התמימים לממש זכות בסיסית - להפגין ולחזור הביתה בשלום • לטיפולך, כבוד המפכ"ל

הפגנות בחברה הערבית במחאה על האלימות ומחדלי הממשלה בטיפול בה / צילום: דוברות הרשימה המשותפת
הפגנות בחברה הערבית במחאה על האלימות ומחדלי הממשלה בטיפול בה / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

כאזרח ערבי שומר חוק, כבעל משפחה, כאדם אכפתי המשתדל לתרום מזמנו לטובת החברה וכאיש אקדמאי דעתן המשתדל לומר את דבריו בצורה ברורה אך מנומסת אני פונה אליך, אדוני מפכ"ל המשטרה החדש, ומתריע.

אני מתריע בשם החברה הערבית בארץ על פיצוץ קרב, שנובע מתחושת קיפוח של שנים אשר את תוצאותיו הקשות כולנו מכירים. קיפוח בזכויות, קיפוח בתקציבים, קיפוח בדיור, קיפוח בעמדות מפתח ציבוריות, קיפוח בחינוך ובבריאות, קיפוח בכלכלה ועוד ועוד משתנים רבים של קיפוח חברתי כלכלי וציבורי.

תוצאות הקיפוח מסתכמות בעיקר באלימות קשה ביותר בתוך החברה הערבית, אשר לא עוזבת אותנו גם בימים קשים אלה של מגפת הקורונה שלא מקפחת אף סקטור או מיעוט בחברה הישראלית. אני מתריע בפניך על פיצוץ חברתי ורגשי של החברה הערבית על כל חלקיה בגלל תחושת חוסר אונים משווע. חוסר אונים מול העבריינות הקשה אשר גובה מחיר יקר של מקרי רצח מחרידים מצד אחד ומול המשטרה שאמורה להגן עליה מצד שני.

משטרה שנוהגת ביד קשה מדי נגד אזרחים ערבים עייפים מותשים ופגועים אשר מוצאים לנכון לאחרונה להשתמש בזכות הבסיסית של מדינה דמוקרטית, דהיינו הפגנות ומחאה. אין זו מחאה ממומנת על-ידי גורמים פוליטיים או מחאה כלכלית על רקע המשבר הכלכלי שתוקף בעיקר את החברה הערבית אשר מלכתחילה נמצאת במעמד סוציואקונומי קשה. מדובר במחאה של התפרקות אמוציונאלית של הורים שכולים שעולמם חרב עליהם לאחר רצח ילדיהם. התפרקות רגשית של אחים ואחיות, חברים מנהיגים נשים גברים צעירים ומבוגרים אשר ברגע אחד אבדו את היקר מכל.

וכאן מכה בי האמת בכל עוצמתה, כאשר אני רואה שהמשטרה מגיבה בעצמה כ"כ קשה נגד ההפגנות במקום להכיל ולפייס.תגובה של מכות ואלימות במקום תגובה של הבנה והכוונה. תגובה של חוסר סבלנות למרות האווירה הקשה. תגובה של חוסר מקצועיות במקום תגובה של רגישות ואנושיות. תגובה שאין בה שום היגיון, ויש בה המון חוסר שוויון, שכן המשטרה לא פועלת כך בהפגנות אחרות מוצדקות. תגובה אלימה מתנשאת וכואבת נגד הפגנות צעקניות אך עצובות לעומת תגובה פסיבית של המשטרה שלא מפזרת באלימות דומה התקהלויות של עשרות אלפי אנשים בסקטורים אחרים של החברה.

אני פונה אליך, אדוני המפכ"ל החדש, כדי שתטמיע בין השוטרים בשטח שגם לאזרחים הערבים יש את הזכות הבסיסית להפגין כאשר כואב להם, לצעוק כאשר לא שומעים אותם, לבכות כאשר רוצחים בהם ולהתלונן כאשר מקשיבים להם. הזכות הזו נלקחה בצורה בוטה מדי על-ידי השוטרים המפזרים את ההפגנות בימים האחרונים. זכות ההפגנות היא זכות בסיסית שמונעת את ההידרדרות של כדור האש הרגשי אשר מתגלגל במורד הר הגעש שהיה אצור שנים רבות בחברה הערבית. הר געש של כעס, חוסר אונים וקיפוח של שנים. אני מתריע בפני אדוני המפכ"ל מתוך דאגה אמיתית לעתיד החברה הרב תרבותית בארץ ומקווה שמכתבי זה יגיע אל אוזניים קשובות אכפתיות מקצועיות אך בעיקר אנושיות. תנו לאנשים בכלל ולאזרחים הערבים בפרט את הזכות להביע את מחאותיהם בהפגנות כדי שלא נגיע חס ושלום לדרך ללא מוצא של אבוד שליטה.

הכותב הוא מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר ועדת ההיגוי של הסטודנט הערבי בקמפוס וחבר במטה הקורונה לחברה הערבית