משרד האנרגיה טוען שפליטות המתאן בישראל הן מהנמוכות בעולם. הייתכן?

במשרד מצאו כי היקף פליטות גז החממה האגרסיבי בישראל הוא קטן ביותר - מה שלא מתיישב עם הנתונים מהעולם • לדבריהם, הפער נעוץ בתשתיות חדשות, ובסטנדרטים מחמירים • אלא שהמומחים מסבירים כי המידע בדוח אינו מלא, וכי חלקים ממנו מתבססים על הערכות בלבד

אסדת לויתן. חולשת על 60% מהגז בישראל, אך הנתונים לגביה תיאורטיים בלבד / צילום: אלבטרוס
אסדת לויתן. חולשת על 60% מהגז בישראל, אך הנתונים לגביה תיאורטיים בלבד / צילום: אלבטרוס

משק האנרגיה בישראל הולך ומתבסס על תשתיות גז טבעי לשם הפקת חשמל. בעשורים הקרובים הן אף ישמשו כמקור אנרגיה עיקרי במגזר התחבורה. אמנם ישראל תפסיק להשתמש בפחם להפקת חשמל, ובמקומו יהיה שיעור גבוה יותר של אנרגיה מתחדשת, אך בשנת 2030 רק 30% מייצור החשמל יתבססו על מקורות מתחדשים. 70% הנותרים יופקו מגז טבעי ממאגרים כחול-לבן - מה שעלול לגרום להתחממות האקלים ולפגיעה בסביבה.

גילוי הגז בישראל התקבל לא רק כבשורה כלכלית גדולה, אלא גם כבשורה בריאותית וסביבתית. הטענה הרווחת במשרדי האנרגיה והגנת הסביבה היא שבכך יימנעו תחלואה ותמותה כתוצאה מזיהום אוויר כבד. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה הדגישו בשנים האחרונות כי הגז צריך להיות 'דלק מעבר בלבד' (בין פחם לאנרגיות מתחדשות), שכן הוא איננו נקי וסביבתי, ובדומה לדלקים פוסיליים אחרים - גם לו השלכות סביבתיות ובריאותיות.

שריפת גז טבעי לייצור חשמל וחום מפחיתה עד 50% מפליטות הפחמן הדו חמצני (CO2), שהוא גז חממה מרכזי, לעומת דלקים פוסיליים אחרים דוגמת פחם. יחד עם זאת, מדובר בהפחתה הנוגעת לשריפת הגז, ולא להליך ההפקה כולו. בניגוד לאנרגיה מתחדשת, גז עדיין פולט זיהום אוויר בעת השריפה בתחנות כוח, בנוסף לזיהום הנוצר בעת ההפקה, הטיפול והשינוע שלו ושל תוצר הלוואי שלו, קונדנסט, המשמש לייצור בנזין.

מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי הינו מתאן, גז חממה עוצמתי שנפלט לאטמוספירה במהלך ההפקה, ההפרדה, ההולכה והאחסון שלו. בדוח ההערכה החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), נאמר כי פוטנציאל ההתחממות הגלובלית של מתאן לטווח של 20 שנה הוא פי 84 מזה של פחמן דו חמצני. משמעות הדבר היא שמולקולה אחת של מתאן תשפיע על ספיגת קרינה וגרימת התחממות פי 84 ממולקולה אחת של פחמן דו חמצני.

הסטנדרט הישראלי

החל מ-2011, עשרות מחקרים מראים כי פליטות המתאן מענף הגז הטבעי משמעותיות הרבה יותר ממה שחשבו בעבר. בחלק מהמחקרים מעריכים החוקרים כי פליטות אלו כה משמעותיות עד כי לא רק שמעבר מפחם ונפט לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי לא יצמצם פליטות גזי חממה, אלא אף יגביר אותן. למרות זאת, עד כה לא נעשתה בישראל מדידה בשטח של פליטות המתאן לאורך כל שרשרת הייצור והשימוש בגז הטבעי.

בדיקה חדשה שערכה ד"ר עינת מגל מיחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, נועדה לשפוך אור על הנושא. לפי המשרד, היקף הפליטות בישראל קטן ביותר, ועמד על 1.12 קילוטון מתאן בלבד לשנת 2019, שהם 0.014% מכלל הגז הטבעי שנצרך במדינה. זהו נתון נמוך מאוד וחריג מאוד ביחס לבדיקות שונות שנעשו בעולם. לפי משרד האנרגיה, ההסבר לכך נעוץ בתשתיות חדשות, ובסטנדרטים מחמירים ביחס למדינות אחרות.

יחד עם זאת, בדוח שהכינה עמותת אדם טבע ודין ומתייחס לכלל מחזור החיים של הגז הטבעי, נמצא כי "הפסקה מוחלטת של פעילות תחנות הכוח הפחמיות ופיתוח מערכת הגז הישראלית מביאים יתרונות מבחינת הפחתת זיהום האוויר המקומי, אך מביאים להגדלת הפליטות של גזי החממה - ולא לחיסכון. זאת על אף שבתהליך שריפת הדלק מופחתות גם הפליטות של פחמן דו חמצני".

על פי דוח הארגון, המעבר לגז טבעי יגדיל את סך פליטות גזי החממה בישראל עד כדי 8%. ומה בעולם? לפי מחקר שבוצע במוסד שמואל נאמן בטכניון עבור לשכת המדענית במשרד להגנת הסביבה, הממוצע העולמי של פליטות מרשת אספקת הגז הטבעי עומד על 1.7%.

שרשרת האספקה של גז כוללת שלושה מקטעים: הפקה ועיבוד, הולכה ואחסון וחלוקה, אשר לכל אחד מהם השלכות סביבתיות. כדי לאמוד את פליטות המתאן הסתמכו במשרד האנרגיה על דיווחי חברת שברון למרשם הפליטות הלאומיות, שאותם השווה המשרד לנתונים מהעולם. יחד עם זאת, במשרד ביצעו השוואה למדינות דוגמת ארה"ב המשתמשת בשיטת פרקינג, הנחשבת למזהמת מאוד.

עבור מקטע ההולכה השתמשו במשרד האנרגיה בנתוני חברת נתג"ז, על אף שאלה מתבססים על הערכה ולא על בדיקה בפועל. יתרה מכך, ההערכה לא לוקחת בחשבון את הפליטות בשגרה ואת מקטעי ההולכה הארוכים מהמאגרים אל האסדות.

"המעבר מייצור חשמל מפחם לגז טבעי הפחית את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני בישראל בעשרות אחוזים, והתוספת של גזי החממה הנובעים מן הפליטות הלא מוקדיות של המתאן זניחה", כותבת ד"ר מגל. את השוני המשמעותי מהמחקרים השונים והדיווחים בפועל בעולם היא תולה בכך שתעשיית הגז הטבעי בישראל צעירה מאוד, ועל כן המערכות חדשות ונבנו בהתאם לתקינה סביבתית מודרנית ומחמירה. בנוסף, רשתות ההולכה קצרות, ולכן הסבירות לדליפות פחותה יותר.

לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, "סגירת התחנות הפחמיות לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי הפחיתו את פליטות הפחמן הדו חמצני במשק האנרגיה באופן דרמטי, ובזכות המהלך הזה ישראל עומדת ביעדים שנקבעו בוועידת פריז. לאחרונה נתקלנו בטענה שפליטות המתאן מהפקת הגז הטבעי מעיבות על הפחתה זו. לכן ביצענו בדיקה מעמיקה של הנושא, ותוצאותיה החד משמעיות הן כי השפעה זו זניחה".

אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה / צילום: שלומי יוסף
 אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה / צילום: שלומי יוסף

ללמוד מהמקרה האמריקאי 

גם אם היתרונות של ישראל אכן ברורים: צנרת ההולכה והחלוקה קצרה יותר ומסועפת פחות, וכך גם חדישה יותר ממתקנים אחרים בעולם - פרמטרים המקנים לה יתרון, הדוח מותיר שאלות מרכזיות פתוחות, שמשרדי הממשלה יצטרכו לבדוק בעבודות נוספות בעתיד.

למרות שזוהי ההערכה הראשונה שמבצע משרד האנרגיה באשר לפליטות המתאן בסקטור הגז, הפער המשתקף מהמסמך ביחס לנתוני מחקרים אקדמיים בעולם מעורר שאלות. ראשית, מדובר בהערכות ובחישובים, אך לא במדידה בפועל של הפליטות. הדוח עצמו מתייחס לפליטות של אסדת תמר ואסדת מארי B, ולא לאסדת לוויתן אשר לגביה עדיין אין נתונים שאינם תיאורטיים - אך היא חולשת על 60% מהגז בישראל. כלומר, הדוח מתייחס רק ל-40% מסקטור הגז.

לפי הדוח, אין פליטות משמעותיות מצינורות ההולכה והחלוקה בשגרה, ומקור הפליטה העיקרי בישראל (95%) הוא תהליך ההפקה והעיבוד. עם זאת, לפי נתונים מהעולם מקטע ההפקה הוא כשליש מכלל הפליטות.

יתר על כן, ההערכות והמחקרים בעולם מצביעים על פליטות מתאן גבוהות בהרבה. ד"ר דניאל מדר, חוקר ומומחה לפליטות מתאן, מבצע חישה מרחוק באמצעות לוויין לשם מדידת פליטות מתאן. לדבריו, סביר מאוד כי נתוני האמת של פליטות המתאן גבוהים מאלו שמציג משרד האנרגיה.

"בכל המחקרים שנעשו בנושא בעשור האחרון מצאו פליטות גבוהות בהרבה - 2%-12% מכל הגז הטבעי שמופק נפלט לאטמוספירה, ויש גם נתונים שמצביעים על 20%", אומר מדר. "הממוצע בשיטה הדומה לזו שמתבצעת בישראל הוא 3%-6%. ההערכות של משרד האנרגיה מאוד מאוד נמוכות, פי 30 פחות מהערכות החסר שהיו קיימות בארה"ב לפני עשור, לפי שהחלו לחקור באופן נרחב פליטות מתאן ממערך הגז והנפט".

לפי מדר, ייתכן כי הפליטות נמוכות יותר מ-3%-6%, מפני שהציוד בארץ חדש יותר, אך מדובר בהערכות. בנוסף, תשתיות הגז יישארו בשטח בעשורים הבאים - וככל שיתיישנו, כך יגברו הפליטות. "חברות האנרגיה האמריקאיות טענו לפני עשור שאין סיכוי שפליטות המתאן במתקניהן משמעותיות, מכיוון שיש להן אינטרס כלכלי לצמצם פליטות אלו - כל טון מתאן (גז טבעי) שנפלט לאטמוספרה הוא טון שהן לא יכולות למכור. אך כשמודדים בפועל את הפליטות, רואים שהן גבוהות הרבה יותר.

"אלה בדיוק הטיעונים שאנו שומעים מחברות הגז הטבעי בישראל. משרד האנרגיה נותן הערכות, אך הוא לא מודד בפועל את כל הפליטות. על האסדה עצמה ישנו ניטור נקודתי של פליטות מתאן, אך רוב שטח האסדה נותר ללא ניטור. מחזור החיים של גז טבעי כולל גם חיפושי גז, קידוחי חיפוש, צנרת הולכה, צנרת חלוקה, לקוחות (תחנות כוח, תחנות דלק, רכבים מונעים בגז) ונטישה של בארות - שאף הן סובלות מדליפות מתאן".

ד"ר מיכאל גרבר, מומחה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית, מצביע על כך שהמסמך אינו מתייחס לפליטות מתאן לסביבה מבארות ההפקה בעומק הים של מאגרי תמר, לוויתן וכריש - מאגר שטרם החל את פעולתו. באשר להפקה והעיבוד של הגז מאסדת תמר, גרבר אומר כי המסמך "מתעלם מהתרומה לפליטות המתאן לסביבה בשל תקלות בעיבוד הגז באסדה".

יתר על כן, גרבר מתייחס לבסיס הנתונים המסתמך על דיווחי שברון (נובל אנרג'י). לדבריו, "דיווח זה מתבסס על כך שבאסדת תמר מעולם לא היו תקלות ודליפות כלל, ולכן ייתכן כי המידע המוצג במסמך אינו מייצג את המצב לאשורו. הניסיון בעולם מראה כי תקלות ודליפות של מזהמים לאוויר מאסדות הן שכיחות, וכאשר מתרחשות תקלות נפלטות כמויות גדולות של מזהמים ושל מתאן לאוויר".

הפתרונות של דנמרק וצרפת

ד"ר מדר מצביע על כך שככל שמשק הגז יתפתח יותר, "נמצא את עצמנו עם בעיה שהולכת ומחמירה. לצד תחנות כוח המונעות בגז, מתכננים להקים תחנות תדלוק בגז לרכבים כבדים. מצד אחד, יש לכך משמעות חיובית בבחינת הפחתת זיהום האוויר, היות שאין בשלב זה רכבים כבדים חשמליים. מאידך, כשמקימים עשרות תחנות כאלו, לצד תוכניות הולכה של גז טבעי באופן ישיר לבתים, צנרות ההולכה והחלוקה יסתעפו, ועשרות אלפי קילומטרים של צנרות, ייצרו גם יותר דליפות מתאן".

לשימוש הגובר בגז טבעי יש גם משמעות כלכלית כפולה; מחד, העלות החיצונית של פליטות המתאן מוערכת על ידי המשרד להגנת הסביבה ב-11,760 שקל לטון במדידת ערך של שהות הפליטות למשך 20 שנה באטמוספירה, ומאידך, מחירי האנרגיות המתחדשות והסביבתיות, הופכים נגישים ונמוכים יותר.

רק לאחרונה, שני מכרזים של רשות החשמל להקמת מתקנים פוטו-וולטאים בשילוב אגירה נסגרו במחיר של פחות מ-0.19 אגורות לקוט"ש. "במצב הנוכחי, עוד לפני חישוב של עלויות חיצוניות, המתקנים הללו יסבסדו את הפקת החשמל בגז טבעי, שכן התעריף שלהם זול יותר", אומר מדר. "בשנים הקרובות, המחירים יוסיפו לרדת".

כך או כך, בעולם החל בשנים האחרונות דווקא גל של שינוי, שעלול להותיר את הגז במהרה כטכנולוגיית עבר מיושנת. מרבית המדינות החתומות על הסכם פריז, ויותר מ-120 מדינות ברחבי העולם, אישרו תוכנית לאיפוס משק האנרגיה מפליטות פחמן עד שנת 2050, ובתוך כך, מעבר לשימוש באנרגיות נקיות. ישראל, עד כה, לא אישרה תוכנית דומה, בשל מחלוקות בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה, כאשר משרד האנרגיה מסרב לקבוע יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050.

אם ישראל לא תאשר תוכנית שתעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, היא עלולה להיוותר מאחור, בזמן שהכלכלות ברחבי העולם מתאימות את עצמן כבר בשנים הללו לשינויים. דוח של S&P שפורסם לאחרונה, קבע כי משבר הקורונה קיצר את אורך החיים של הגז הטבעי כדלק מעבר, לאחר ש'נלחץ' בין הירידה בביקוש לאנרגיה לחדירה גוברת של אנרגיות מתחדשות.

המדינות השונות אף הן מכריזות על צעדים שעשויים להפחית את פיתוחי מאגרי הגז. דנמרק הכריזה שתפסיק את חיפושי הנפט והגז, וכך גם ממשלת ניו זילנד. בצרפת, אישרה הממשלה את תוכניתו של הנשיא עמנואל מקרון להפחתת השימוש בדלקים מאובנים, ותאסור ייצור וחיפוש נפט וגז החל משנת 2040, ולא תספק אישורים חדשים לחיפושים בתחום.

נשיא ארה"ב הנכנס, ג'ו ביידן, חתם על צווים לעצירת קידוחי נפט וגז על אדמות פדרליות, כחלק מתוכנית המאבק של הממשל החדש במשבר האקלים. האיחוד האירופי פרסם דירקטיבה חדשה לצמצום פליטות מתאן מגז טבעי ופועל לניטור לצמצום פליטות אלו גם במדינות מהן הוא מייבא גז טבעי. במידה וישראל תייצא גז טבעי לאירופה, היא תידרש להשקיע בכך גם כן.

גם חברות הדלקים המאובנים עצמן מבצעות שינויים עסקיים. ענקיות אנרגיה כמו BP וטוטאל ציינו שהן מקוות להפחית את תלותן בדלקים מבוססי מאובנים, ולהשקיע יותר באנרגיה מתחדשת כמו רוח ואנרגיה סולארית. BP, שחתכה לאחרונה 15% מכוח האדם שלה, מצמצמת את עסקיה בנפט ובגז, ומפתחת כעת תשתיות סולריות ואגירה. מנכ"ל החברה, ברנרד לוני, אמר כי הוא שואף להגדיל את פורטפוליו הפרויקטים דלי הפחמן מ-500 מיליון דולר בשנה ל-5 מיליארד בשנה בסוף העשור.

צרו איתנו קשר *5988