מהשפעות הקורונה בחזרה ליסודות: השיא של המתכות היקרות עוד לפניהן

כשהן נתמכות בפריסת רשת התקשורת מהדור החמישי, המהפכה הירוקה וטכנולוגיות פוסט-קורונה צפויות להקפיץ משמעותית את הביקוש למתכות יקרות בעולם • כיצד יכולים המשקיעים להיחשף לתחום?

מכרה מתכות יקרות בקליפורניה, ארה”ב / צילום: Reuters, David Becker
מכרה מתכות יקרות בקליפורניה, ארה”ב / צילום: Reuters, David Becker

מינאמיטורי (הידוע גם בשם "האי מרכוס") הוא אי טרופי קטן, נטול תושבים, שממוקם באוקיינוס השקט ונמצא תחת שליטה יפנית. באי ממוקמות תחנת מטאורולוגיה וכמה יחידות צבאיות, שעיקר תעסוקתן היא בחינת החופים הסובבים את האי. משימה זו מסתיימת מהר, לאור העובדה כי האי כל כך קטן, שאצן מרתון יצטרך להקיף אותו 7 פעמים כדי להשלים את הריצה.

למרות מיקומו האסטרטגי בעת מלחמת העולם השנייה, מינאמיטורי חסר ייחוד בימי שלום, מלבד יתרון מהותי אחד - הריבונות עליו מזכה את יפן באזור כלכלי בלעדי על שטח ימי הגדול משטחה של גרמניה.

ב-2018 היווה האי מוקד ל"רעידת אדמה" מדעית בעולם הגיאולוגיה - מה שכמובן לא הגיע לכותרות העיתונים, מכיוון שאחרי הכל מדובר בגיאולוגיה. חוקרים יפניים מצאו מרבצי מתכות נדירות (Rare  earth elements) על קרקעית האוקיינוס בסמוך לאי, בכמות שתספק את צורכי העולם כולו מאות שנים קדימה.

המתכות הנדירות הן 15 יסודות מקבוצת הלנתנידים (מתכות מעבר), בתוספת היסודות סקנדיום ואיטריום. מתכות אלה מהותיות מאוד לתעשיות רבות, ובהן תעשיות החלל, האנרגיה והנשק, אבל עיקר שימושן נמצא בתעשיית הטכנולוגיה. בשל תכונותיהן הייחודיות, מתכות אלה חיוניות למוצרים רבים ואינן ברות תחליף. בין השאר, ניתן למצוא אותן בטלפונים חכמים, מסכי LCD, רכיבים אלקטרוניים וגאדג'טים רבים.

יישום עיקרי נוסף לאותן מתכות ניתן למצוא בתעשייה הירוקה. 90% מכלי הרכב החשמליים בעולם הם בעלי מנועים המבוססים על מגנטים עוצמתיים העשויים מתכות נדירות. שימוש במתכות אלה ניתן למצוא גם ברכיבי אלקטרוניקה אחרים, כמו סוללות, נורות אקולוגיות, תאים סולאריים ואף בתעשיית טורבינות הרוח.

סין הצליחה להשתלט על השוק

בניגוד לדעה הרווחת, המתכות הנדירות שכיחות יחסית בעולם, ואת כינויין קיבלו בשל העלות הגבוהה הנדרשת להפקתן עקב מורכבות הכרייה והפרדת המתכות זו מזו - תהליך המייצר גם זיהום אוויר ברמה גבוהה כתוצר לוואי. לפיכך, הפקה זו משתלמת רק במרבצים גדולים, ואף שמתכות אלה נפוצות ברוב העולם, לרוב כלל לא יהיה כלכלי להפיק אותן.

מפיקת המתכות העיקרית בעולם היא סין, שהצליחה להשתלט על השוק ולהרחיק ממנו מדינות רבות, כמו ארה"ב ואוסטרליה, תוך שימוש בכוח עבודה זול וכמעט בלתי מוגבל, ללא זכויות עבודה וללא אכיפה אמיתית ותקנים בנושא זיהום אוויר. עוד בעשור הקודם הבינו בעולם שהתלות בסין בעייתית, כשהמדינה הטילה מכסים על יצוא אותן מתכות - ובכך גרמה לתנודתיות אדירה במחירים.

סין אחראית כיום על יותר מ-60% מהביקוש העולמי, עם שליטה ללא עוררין על הפקת המתכות והיצוא שלהן לעולם, כאשר גם תוצרי כרייה ממקומות אחרים בעולם נשלחים אל המדינה לעיבוד -וזאת בשל פערי העלויות.

נחזור לאי מינאמיטורי: הביקוש למתכות אלה עלה עם השנים, בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה, והניע מדינות נוספות לפתח את יכולות הפקתן. מאגר המתכות שהתגלה, יכול להוות שינוי של ממש במפת התעשייה ולהוביל לשחרור העולם מהתלות במדינה אחת.

עם זאת, טכנולוגיית הכרייה התת-ימית עדיין בשלבי התפתחות, ולכן הצפי לתחילת הכרייה סביב האי הוא רק באמצע העשור. תחזיות האנליסטים הצביעו על המשך ביקוש, שהיה אמור להישאר יציב וצפוי עם תעשייה ירוקה בחיתוליה, במקביל לפרישת ארה"ב מהסכם פריז - אבל הקורונה שהפציעה לעולמנו, שינתה את התמונה לחלוטין.

 
  

מגפת הקורונה הזניקה את הביקוש

הקורונה ניתקה את האנושות מהעולם הפיזי והזניקה את הביקוש לפתרונות ולמכשור טכנולוגי לעבודה ולימודים מרחוק. המגפה, שדחפה את הדיגיטליזציה 5 שנים קדימה בתוך פחות משנה, מיצבה את פיתוח התשתיות הטכנולוגיות והמעבר לאנרגיה ירוקה כאפיקי ההשקעה העיקריים להתנעת הכלכלה הגלובלית מחדש.

כשהן נתמכות בפריסת רשת דור 5, המהפכה הירוקה וטכנולוגיות פוסט-קורונה צפויות להקפיץ משמעותית את הביקוש למתכות יקרות. ברבעון האחרון לבדו מכרה אפל כ-90 מיליון סמארטפונים חדשים, כאשר כל שנה נמכרים כמיליארד וחצי סמארטפונים בעולם. מספר המכשירים הניידים הפעילים בעולם (סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד) צפוי לצמוח מ-14 מיליארד כיום לכ-17.7 מיליארד עד 2024.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), עד לשנת 2030 כ-25% מתצרוכת החשמל העולמית צפויה להיות מופקת מרוח ומשמש, אל מול פחות מ-8% כיום, ועם קצב צמיחה שנתי של 12% ב-10 השנים הקרובות. נוסף על כך, מספר כלי הרכב החשמליים בעולם צפוי לצמוח מכ-7 מיליון כיום, המהווים כ-1% מכלל כלי הרכב בעולם, ליותר מ-140 מיליון בתרחיש הסולידי - פי 20. ההערכות הן כי שתי התעשיות האלה לבדן מהוות בין רבע לשליש מהביקוש הכולל למתכות נדירות כיום.

עם זאת, ענף המתכות הנדירות מגלם בתוכו תנודתיות גבוהה, מכיוון שהוא תלוי בשינויים תכופים בהיצע וביקוש, רגולציה של מדינות, מעורבות גבוהה של סין, עליות שינוע ועוד.

האנרגיה הירוקה לא מחכה ליפנים

סין מבינה היטב את הכוח שיש לה ביד בעניין זה, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, אף העלה את הנושא לא פעם כחלק ממלחמת הסחר מול ארה"ב בתקופת ממשל טראמפ. כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן אולי תוריד את הלהבות בין שתי המדינות ותכניס לענף מעט יותר יציבות, אבל גם אז בעירבון מוגבל.

ככל שטכנולוגיית הכרייה וההפקה תתפתח, מדינות נוספות שלהן מרבצי מתכות גדולים ייכנסו לענף, בין אם כדי לנגוד את הדומיננטיות הסינית והתלות ביבוא, ובין אם כי הקורונה והסגרים שהגיעו בעקבותיה הדגישו את הצורך האסטרטגי בהפקה עצמית.

ענפי הטכנולוגיה והאנרגיה הירוקה ממשיכים להתפתח, עם הקורונה המשמשת להם קטליזטור, ואינם מחכים ליפנים בגן העדן הטרופי של מינאמיטורי. פריצות טכנולוגיות נוספות יגיעו בקצבים מואצים, ולפני שהיפנים יחפרו בקרקעית הים, אנחנו נראה את הביקוש למתכות יקרות מטפס לשיא.

קיימות כמה אפשרויות להיחשף לתחום המתכות היקרות. אחת מהן היא מדד MVIS Global Rare Earth Index, העוקב אחרי החברות המובילות בתחום העוסקות בפעילויות של כרייה, מיחזור והפקה. למדד זה יש כמה קרנות סל (ETF) העוקבות אחריו, דוגמת REMX, שתכליתן לשקף את המדד.

הכותבים הם מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות ראשי של קופות הגמל בחברה

*** הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד, ואין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה או החזקה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים או מוצרים פנסיוניים, לרבות אלה שהוזכרו בטור. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988