לא מחכה לממשלה: עיריית חיפה החליטה להיאבק במשבר האקלים

חיפה היא העיר הראשונה בישראל שחותמת עצמאית על הסכם האקלים, שעוסק בהפחתת פליטות גזי החממה • בחתימתה, מכירה חיפה בדחיפות לפעול להגבלת עליית הטמפרטורה ולבחון החלטות מתוך נקודת מבט סביבתית

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר
ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר

עיריית חיפה מצטרפת למאבק העולמי להתמודדות עם משבר האקלים. העירייה חותמת על אמנה מקבילה להסכם פריז, המאפשרת לערים להצטרף בעצמן להסכם האקלים העוסק בהפחתת פליטות גזי החממה, ובכך להציב לעצמן מטרות שאפתניות אף יותר מאלו שהציבו המדינות. חיפה היא העיר הראשונה בישראל לעשות זאת, לצד ערים רבות בעולם, ובהן פריז, לונדון, ניו יורק ואמסטרדם.

בחתימתה על ההצהרה, חיפה מדגישה את רצונה לנקוט בפעולה קונקרטית להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס ולהשגת נייטרליות פחמנית לכל המאוחר עד שנת 2040 - מהר יותר מהתחייבויותיהן של מדינות רבות בהסכם פריז, ומהלך אליו טרם התחייבה ישראל בעצמה. עד כה, חתמו על ההתחייבות להשיג נייטרליות פחמנית לכל המאוחר עד 2050 יותר מ-500 ערים ומחוזות ברחבי העולם.

על כן, אימוץ הסכם האקלים על ידי חיפה, יאפשר לה לעגן תוכנית פעולה עירונית ולקבוע בתחומה יעדים שאפתניים יותר מאלו שהציבה המדינה. לאחר שהתחייבה להסכם פריז, תוכל חיפה להצטרף לארגון 40C, שבו חברה גם עיריית תל אביב לצד הערים הגדולות בעולם, המתחייב לטיפול בשינויי האקלים לצד תכנון עירוני בר קיימא.

הערים החברות ב-40C מחויבות להגשים את היעדים השאפתניים ביותר של הסכם פריז ברמה המקומית, לצד דיווח על התקדמותן ביישום יעדים מדידים ושיתוף ידע בין השותפות להסכם. נכון להיום, היוזמה מחברת בין 97 ערים המייצגות יותר מ-700 מיליון אזרחים, ורבע מהכלכלה העולמית.

מיפוי איומים לצד הצעות אופרטיביות 

המהלך של עיריית חיפה הוא 'יריית פתיחה' לתוכנית התמודדות עירונית עם משבר האקלים, עליה עומלת העירייה בימים אלו. לפי עיריית חיפה, בחתימתה על ההסכם, מצהירה למעשה ראש העיר, עינת קליש רותם, על ההכרה במצב החירום הנובע ממשבר האקלים ברמה העולמית ובהצבת שיקולי אקלים במרכז תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לפיתוח עירוני.

בחודשים הקרובים תעסוק עיריית חיפה במיפוי האיומים הנובעים משינויי האקלים המאפיינים את העיר וכן בהצעות אופרטיביות לצמצומם במגוון תחומי החיים, באמצעות ועדת היגוי מיוחדת שהוקמה בעירייה לצורך הנושא. בהמשך, תונח על השולחן תוכנית, שתעסוק בהיערכות לתרחישים הנובעים משינויי האקלים כגון שריפות, הצפות, אירועי קיצון במזג האוויר, אי החום העירוני ועליית מפלס פני הים. כמו כן, תעסוק התוכנית באמצעים שונים לקידום אנרגיה מקיימת והפחתת הפליטות העירוניות למשל על ידי בנייה ירוקה, מעבר לתחבורה חשמלית וטיפול בפסולת.

לפי עיריית חיפה, "היערכות מתאימה להתמודדות עם משבר האקלים לצד צמצום הפליטות, יובילו, בנוסף לערך הסביבתי, להעלאת איכות החיים של תושבי העיר", בין היתר בשל פעולות דוגמת נטיעת עצים, הקמת גגות ירוקים, ניהול מי נגר, צמצום שימוש בכלים חד פעמיים במערכת החינוך ובמרחבים הציבוריים, כמו חופי הים. במסגרת הצטרפותה להסכם, מתחייבת חיפה להתייחס להיבטים הסביבתיים הייחודיים לה - שימור וטיפוח משאבי הטבע הייחודיים, עידוד מגוון ביולוגי ועוד.

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, אומרת על ההצטרפות: "אני סבורה, כי בנושא הסביבתי יש לערים כוח להוביל שינוי, מבלי להמתין שזה יגיע מהשלטון המרכזי. חיפה מתחברת לעולם ותוביל מדיניות רחבה ומקיפה, אשר ללא ספק, תוביל להצטרפותן של ערים נוספות. הביקור הראשון שקיימתי עם כניסתי לתפקיד כלל פגישה עם ראש עיריית פריז. הקשרים האישיים שנרקמו ביננו הביאו את חיפה להצטרפות להסכם".

החל משנת 2022, תידרש חיפה לדווח על התקדמותה בתחום הפחתת הפליטות. ואמנם, חיפה ניצבת בפני אתגר גדול, שכן היא נחשבת לעיר שבה זיהום האוויר כבד מאוד, כאשר בשטחה ניצבים נמל מרובה פליטות, אזור תעשייה ובו מפעלים פטרוכימיים, וזיהום אוויר תחבורתי כבד. לפני כעשור, שקלה הממשלה להכריז על חיפה כ'אזור מוכה זיהום אוויר', אך לבסוף הוחלט ליישם בעיר תוכנית להפחתת זיהום האוויר, בין היתר באמצעות הגדרת אזורים מסויימים בעיר כמופחתי פליטות. בשנים האחרונות, חל שיפור באיכות האוויר בעיר, אך התוכנית אותה תיישם חיפה, תצטרך להתייחס להיבטים האלו, שלא קיימים בשיעור דומה בערים אחרות בארץ.

ישראל נמצאת מאחור

עד שנת 2017, חתמו על הסכם פריז כ-200 מדינות, ובהן ישראל. מטרת ההסכם היא לדרבן את יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים, ולהגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 עד 2 מעלות צלזיוס לכל היותר עד שנת 2050, בהשוואה לרמתן בתקופה הטרום תעשייתית. במסגרת ההסכם, כל מדינה הדירה לעצמה יעדים של הפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית, לצד תוכניות הסתגלות להשלכות משבר האקלים (אדפטציה), מתוך הבנה כי יש להתמודד עם השפעות משבר האקלים שכבר מורגשות במציאות.

היעדים עליהם חתמה ישראל בראשית הדרך צנועים מאוד, שאינם נחשבים לשאפתניים במבט גלובלי. בשנה החולפת, עדכנה ישראל את היעדים, כך שבשנת 2030 כ-30% ממשק החשמל יתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשת. ואמנם, בזמן שמרבית המדינות כבר הציגו תוכנית שאפתנית לאיפוס פליטות הפחמן עד שנת 2050, ישראל מתמהמהת באישור תוכנית דומה בשל סירובו של משרד האנרגיה להגדיר יעדי אנרגיה מתחדשת ברורים לשנת 2050.

מדוע דווקא פעילותן העצמאית של ערים היא קריטית להצלחת המאבק במשבר האקלים? מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. בשל תהליכי האורבניזציה מואצים, מרבית צריכת האנרגיה מתבצעת בערים בעצמן, והן גם הראשונות להתמודד עם תוצאות ההתחממות הגלובלית. לכן, ערים למעשה ניצבות בחזית משבר האקלים. לפי ארגון 40C, דווקא בזמן שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ נטש את הסכם פריז, מחקרים הצביעו על יכולתן של ערים בארה"ב להשיג חלק ניכר מהפחתות הפליטות הדרושות עד 2025 בכדי לעמוד בהתחייבות ארה"ב במסגרת הסכם פריז.

בישראל, מבנה השלטון הריכוזי עשוי להגביל את יכולתן של ערים לפעול באופן עצמאי לחלוטין, שכן תחומים מהותיים מבחינת פליטות פחמן והשפעה על המצב הסביבתי, מצויים בידי המדינה. כך למשל, תכנון תחבורה, אנרגיה, ופסולת. אך לערים ישנה יכולת להשפיע על תכנון המרחב, לייצר פתרונות ללכידת פחמן (דוגמת שתילת עצים מרובים), לאפס פחמנית את מבני הציבור בעיר באמצעות הצבת פאנלים סולריים ועידוד משקי בית פרטיים לעשות זאת, התייעלות באנרגיה בתשתיות העירוניות, הצללת רחובות, סלילת שבילי אופניים, הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמלי, ועוד.

כדי לסייע לערים לקבוע תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים וקידום אנרגיה מקיימת בשטחן, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והשלטון המקומי הקימו מאיץ לאומי לבניית תוכניות עבודה בנושא. 12 רשויות, ובהן עיריית חיפה, נבחרו להשתתף במאיץ, במסגרתו יקבלו ייעוץ של מומחים בתחום. התוכניות שיגובשו למשך תקופה של שנה, יסייעו לרשויות להתמודד עם אירועי קיצון הנובעים ממשבר האקלים ויפחיתו משמעותית את העלויות הנדרשות בהתמודדות עם האירוע בזמן אמת.

יותר מ-1,000 ערים ברחבי העולם מגבשות תוכניות התמודדות עם משבר האקלים. על סמך מחקר של אוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה, 66% מהערים באיחוד האירופי כבר גיבשו תוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגייה מקיימת: בפולין, מובילת האיחוד בנושא, ב-97% מהערים גובשו כבר תוכניות פעולה, אחריה גרמניה עם תוכניות פעולה ב-81% מהערים, אירלנד עם 80% ופינלנד ושבדיה אחריהן עם 77%. באחרונה פרסמה תל אביב תוכנית להיערכות לשינוי אקלים, וברשויות נוספות נערכים לגיבוש תוכנית.

צרו איתנו קשר *5988