פרשת מין תמורת מינוי: זה הכשל של הפרקליטות בעצם הפתיחה בחקירה

בניגוד לתיק האלפים, שם החלטת השופטים נסובה בעיקר סביב תיעוד האישור בכתב או בעל-פה, פרשנות האישור ותחולתו - בפרשת מין תמורת מינוי הסוגיה היא עצם קבלת האישור • היום אנו מפרסמים כשל נוסף לכאורה בתיק

אפי נוה בהשבעת שופטי העליון בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף
אפי נוה בהשבעת שופטי העליון בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף

עוד לא יבשו טיפות הדיו על החלטת הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לפגם בהסכמת היועמ"ש לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכבר הפרקליטות צפויה להתמודד בימים הקרובים עם משלוח דיו חדש.

השבוע צפוי המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, להחליט אם להעמיד לדין את השופטת אתי כרייף ואת ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ב"פרשה 1454" - או בשמה המוכר לציבור: "מין תמורת מינוי".

בעבר כתבתי לא מעט על הכשלים והפגמים בחקירת הפרשה שנולדה כתוצאה מגילוי וחשד לביצוע עבירות של המעורבים בחשיפת הפרשה. אולם כעת נחשוף את הכשל של הפרקליטות בעצם הפתיחה בחקירה.

סעיף 12 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה." אין מחלוקת, ולא יכולה להיות מחלוקת, שהסכמה כזו לא ניתנה. בניגוד לתיק האלפים, שם החלטת השופטים נסובה בעיקר סביב תיעוד האישור בכתב או בעל-פה, פרשנות האישור ותחולתו - בפרשת מין תמורת מינוי הסוגיה היא עצם קבלת האישור.

"פרשייה רגישה"

המשטרה פתחה בחקירה פלילית ב-1 בינואר 2019, זאת לאחר שכתבת הפלילים הדס שטייף, וגרושתו של נוה, חני נוה, לקחו את הטלפונים של נוה לרוזנברג שפרץ אותם העתיק והעבירו אותם למשטרה. מזכר של עוזר המשנה ליועמ"ש רז נזרי, עו"ד נדים עבוד, מתאר כיצד הפרשה החלה.

"ביום שישי התקשרה יפעת תומר, ראש ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית לרז ועדכנה בדבר קיומה של פרשייה רגישה שהיא מבקשת להתייעץ עמו בעניינה שמערבת את עו"ד אפי נוה. בהקשר זה ציינה הגב' תומר כי היא פונה לרז (ולא למנדלבליט, א"ג) על דעת הפצ"ר נוכחה הצהרתו של היועץ שלא יעסוק בעניינו של עו"ד נוה, כפי שפורסם בתקשורת בהקשר לפרשת "מעבר הגבול" שטופלה על-ידי פרקליט המדינה".

נזרי אכן החל לטפל בפרשה, אולם בהמשך עקפה אותו הדס שטייף והתקשרה ישירות לפרקליט המדינה דאז שי ניצן ועדכנה אותו בפרטי הפרשה. שי ניצן פנה לראש אח"מ דאז גדי סיסו, ששלח את מפקד יאח"ה יואב תלם יחד עם סנ"צ אסף ולפיש עוד באותו הערב לביתה של שטייף כדי לקבל ממנה את החומרים. משם פנתה המשטרה ישירות לבית המשפט השלום בנתניה כדי להוציא צו איסור פרסום על הפרשה ולמחרת פנו לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל אביב אביחי דורון על-מנת לקבל צו שיתיר למשטרה לחדור לטלפונים ולעיין בתוצרים.

המשטרה והפרקליטות העמיקו את פעולות החקירה וכבר גיבשו את מרביות הראיות, זאת חרף העובדה כי בכל התקופה הזו לא ניתנה הסכמה של היועמ"ש לחקור את החשדות נגד אתי כרייף, כפי שמתחייב בפירוש על-פי חוק יסוד: השפיטה. רק ב-14 לינואר 2019, שרת המשפטים דאז איילת שקד האצילה את סמכות היועמ"ש לעניין זה לפרקליט המדינה שי ניצן.

במסמך רשמי כתבה שקד כי "בתוקף סמכותי, ולאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה הטלתי על עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה, את מילוי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתוקף סעיף 12 לחוק יסוד השפיטה בפרשה 1454 בלבד". למחרת, 15 בינואר, שלח ניצן מכתב לפרקליטה המלווה עו"ד רחל אבישר ולראש אח"מ ניצב סיסו ובו הוא מאשר את חקירת כרייף באזהרה.

באישור כתב ניצן כי "מתוקף הסמכה שניתנה לי משרת המשפטים מיום 14.1.2019 למילוי תפקיד היועמ"ש... הנני מאשר בחקירה באזהרה של השופטת אסתר כרייף בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות, וביצעו פעולות נלוות לחקירה זו במסגרת פרשה 1454". יום נוסף חלף, ובשעת בוקר מוקדמת עוכבו השופטת כרייף ועו"ד נוה לחקירה באזהרה.

הרי העובדות לפני הקוראים והן ברורות. הסמכות לפתיחה בחקירה נתונה ליועמ"ש בלבד. כיוון שהוא מנע עצמו בפרשה קודמת שקשורה לנוה, מערכת אכיפת החוק לא עדכנה אותו בפרשה אולם הסמכות של מנדלבליט הואצלה על-ידי שקד לשי ניצן רק שבועיים לאחר הפתיחה בחקירה. רק ערב חקירת כרייף באזהרה ניצן העניק את האישור. המשמעות היא שכל פעולות החקירה הרבות והמשמעותיות עד נקודת זו, בוצעו ללא אישור ובניגוד גמור לחוק יסוד: השפיטה. שוב, הבעיה היא לא בתיעוד אלא בעצם אי קבלת ההסמכה וההסכמה.

בתיק האלפים כתבו השבוע שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים כי "בנסיבות בהן ניתנה הסכמת היועץ, ככול שניתנה, על דרך של תיעוד האישור לפתיחה בחקירה בעניינו של הנאשם, עובר לפתיחתה, שלא בדרך של אישור בכתב, נפל פגם בהתנהלות היועץ". בהחלטה נכתב כי "היה ראוי כי היועץ, כרשות מנהלית, יתן את הסכמתו לפתיחת החקירות, לרבות בדיקות מקדימות, בעניינו של הנאשם, על דרך של מתן אישור בכתב. זאת, הגם שניתן להסיק לכאורה מהמסמכים, על מעורבות וליווי היועץ בחקירות, במהלך ניהולן... עם זאת, לא שוכנענו כי יש לבטל את האישומים, בשלב המקדמי של הדיון, בשים לב לגרסת היועץ במזכר ולתיעוד המשתמע העולה מהמסמכים, מאחר ומדובר בפגם פרוצדורלי שאיננו יורד לשורשו של עניין".

אין ספק שבעניינה של כרייף ההפרה קשה יותר וחמורה יותר ומוכחת יותר. האם ההפרה כה חמורה עד כדי הצדקת ביטול כתב האישום במקרה שיוגש? קשה להעריך.

היום אנו מפרסמים כשל נוסף לכאורה בתיק. לפני מספר חודשים בוצעה השלמת חקירה בתיק, בעקבות טענות הסנגורים של כרייף ונוה, עורכי הדין נתי שמחוני, אופיר סטרשנוב ובעז בן-צור, כי המשטרה הסתירה מידע מהשופט אביחי דורון כאשר קיבלה ממנו צו לחדירה לטלפונים של נוה.

לטענת בן-צור, "מחומרי החקירה עולה כי בבקשה למתן הצווים שהוגשה לבית המשפט, רשויות האכיפה לא גילו לבית המשפט כי מדובר בראיות לא חוקיות שהושגו תוך ביצוע עבירות, והסתפקו בתיאורים עמומים על-פיהם המידע מהטלפונים של פלוני (נוה) הגיעו לידי רשויות האכיפה מאת אלמונית (שטייף). בכירי רשויות האכיפה הטעו, אפוא, את בית המשפט, ולכל הפחות הציגו מצג עובדתי ממנו חסר העיקר - וזאת בבקשה למתן צווים שהתבקשו וניתנו במעמד צד אחד".

בן-צור ושמחוני התבססו על מזכר של ראש זרוע החקירות ביחידה הארצית לחקירות כלכליות נצ"מ שלומית לנדס שתיעדה את הדיון אצל השופט דורון. במזכר נכתב כי "שאלת הסמכות החוקית לא עלתה כלל לדיון". לטענת הסנגורים, כוונתה הייתה שהמשטרה לא גילתה לשופט שהטלפונים התקבלו כתוצאה מביצוע עבירות.

בתגובה לכתבה בגלובס בספטמבר 2020 השיבה הפרקליטות כי "כל שֶׁנֹּאמַר בשלב זה הוא שלא הוסתר דבר מבית המשפט. מכלול טענותיו של מר נוה יישמעו ויוכרעו בשימוע ולא בתקשורת".

אלא שבעקבות הטענות, בוצעה השלמת חקירה, אשר עשויה לתמוך לכאורה בטענות בן-צור ושמחוני. במזכר מנובמבר 2020 הסבירה נצ"מ לנדס את כוונת המשפט האומר כי "שאלות הסמכות החוקית לא עלתה כלל לדיון". לדבריה, "למיטב זכרוני, הכוונה הייתה כי שאלת מקור החומרים, קרי: האפשרות שהחומרים הושגו בעבירה והשפעת עובדה זו על סמכות בית המשפט לאפשר עיון בהם או סמכות המשטרה לעשות בהם שימוש, לא עלתה כלל לדיון". נראה כי דברי לנדס מדברים בעד עצמם.

אם פרשנות זו נכונה, יוצא שבעת קבלת צו בית המשפט - השופט הוטעה בנושא לשאלת הסמכות החוקית ולהכשרת הראיות.

סוגית הסמכות לפתיחה בחקירה וסוגית המצג הנטען בפני השופט דורון מצטרפים לבעיות קשות בתיק, כאשר בראשן עומדת סוגית קבילות הראיות שהגיעו כתוצאה מפריצה לא חוקית לטלפונים של נוה והענקת חסינות מפני העמדה לדין למעורבים. כיצד יכריע בסופו של דבר המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר? החלטתו תינתן לאחר ימי הפורים.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "התיק מצוי בבחינה, שבמסגרתה נבחנות כלל הסוגיות הרלוונטיות".

*** חזקת החפות: השופטת אתי כרייף ועו"ד אפי נוה הם בגדר חשודים בלבד בפרשה. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988