תעסוקת נשים בקורונה: הושפעו יותר מהסגרים, אך נוטות פחות מגברים לאבטלה ממושכת

לפי נתונים שמפרסם שירות התעסוקה לרגל יום האישה הבינלאומי, שיעורן של נשים בין דורשי העבודה נע בין 52.5% ל-58.5% - לאורך המשבר • סגירת מערכת החינוך בשל הסגרים אילצה נשים רבות לצאת לחל"ת על מנת לטפל בילדים

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: שירות תעסוקה
לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: שירות תעסוקה

לאורך השנה האחרונה שבה התרחש משבר הקורונה, נשים נרשמו יותר מגברים בשירות התעסוקה אך חזרו די מהר למעגל העבודה, ולכן הן בעלות סיכוי נמוך יותר מגברים להיקלע לאבטלה ממושכת. כך עולה מדוח מיוחד שמפרסם שירות התעסוקה לרגל יום האישה הבינלאומי, שיחול מחר.

שיעורן של נשים, לאורך המשבר, בין דורשי העבודה נע בין 52.5% ל-58.5%. בתחילת המשבר, באפריל 2020,  הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.

לאורך המשבר, נשים היו תלויות יותר ב"אקורדיון" הסגירה והפתיחה של המשק - בזמן סגרים, הפער המגדרי בקרב הנרשמים עלה ובין הסגרים הצטמצם. יש לכך שתי סיבות: האחת, חלקן הגדול במשלחי היד שנפגעו יותר מהסגרים, כמו חינוך והוראה, מכירות ושירותים, והשנייה הוא תפקידיהן המסורתיים במשפחה - הטיפול בילדים.

סגירת מערכת החינוך אילצה נשים רבות להישאר בבית עם הילדים ולעתים הן אף יצאו לחל"ת ביוזמתן. גם השיקול הכלכלי הכריע את הכף בהחלטה של נשים לצאת לחל"ת, זאת מכיוון שנשים לרוב מרוויחות פחות מגברים.

נתוני שירות התעסוקה מראים כי שיעורן של אמהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) גבוה ב-20%(!) משיעורם של האבות לילדים תלויים, בקרב דורשי העבודה הפעילים. המשמעות היא, מסביר מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה ד"ר גל זהר, שכאשר מערכת החינוך נסגרת ולילדים אין מסגרות מי שבדרך כלל נאלץ להשגיח על הילדים הן האמהות.

לתנודתיות יציאתן וחזרתן של נשים משוק העבודה בכניסות וביציאות מהסגרים יש השפעה ארוכת טווח על אפשרויות הקידום של הקריירה שלהן, על החסכונות הפנסיוניים ועוד.

פערים מגדריים גם בנתוני החברה החרדית והחברה הערבית

מאפייני התעסוקה השפיעו גם על שני מגזרי האוכלוסייה היהודית - החרדית והלא חרדית. שיעורן של נשים חרדיות בשוק העבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים החרדים. כך, שמטבע הדברים שיעורן גם בקרב דורשי העבודה צפוי להיות גבוה יותר.

לעומת זאת, בחברה הערבית המגמות הפוכות, ושם שיעור הגברים בקרב דורשי העבודה היה גבוה משמעותית משיעור הנשים. זאת משום ששיעור הנשים בשוק העבודה בחברה הערבית נמוך משמעותית משיעור הגברים.

לדברי ד"ר זהר, בימים שקדמו למשבר הקורונה פיטורים היו פחות בעייתיים, מפני שהיחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות המוצעות היה נמוך. אולם, מאז פרץ משבר הקורונה שאלת קיומו של מעסיק לדורש עבודה היא פקטור משמעותי באשר לסיכויי חזרתו מחדש למעגל העבודה. זאת בהינתן שהיחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות המוצעות הוא גבוה ועומד על כ-6.5 דורשי עבודה, שאינם בחל"ת, על כל משרה המוצעת במשק.

שיעור הגברים המפוטרים גבוה משיעור הנשים

נתוני שירות התעסוקה באשר להתפלגות המגדרית של המפוטרים מעלים תמונת מראה להתפלגות המגדרית של היוצאים לחל"ת - בעוד אצל נשים שיעור גבוה יותר של יוצאות לחל"ת, אצל גברים ניכר שיעור גבוה יותר של מפוטרים לאורך כל חודשי המשבר.

כך למשל, 27.6% מהגברים שנרשמו כדורשי עבודה בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 היו מפוטרים, זאת לעומת 22.7% מהנרשמות בדצמבר ו-20.7% מהנרשמות בינואר. חשוב להדגיש כי כלל לא בטוח שהסיכוי של הנשים שנמצאות באבטלה ארוכת טווח להשתלב בחזרה בעבודה גבוה יותר, לאור מאפייני התעסוקה וההשתכרות שלהן וכישוריהן הדיגיטליים.

הסיכויים של גברים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח גבוהים יותר לא רק בנסיבות של פיטורים אלא גם בנסיבות של חל"ת. נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי הן בפיטורים והן ביציאה לחל"ת שיעור הגברים הנמצאים באבטלה ארוכת טווח, קרי הגבוה מחצי שנה, הייתה גבוהה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה מסר כי "הקורונה חשפה את פערי אי השוויון המגדרי המאפיינים את שוק העבודה הישראלי עוד טרום המשבר. הנתונים העולים מהדוח מציפים את המשמעויות של פערי השכר בין גברים לנשים ואת ההבדלים במשלחי היד.

"עלינו לחתור לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הקניית כישורים ומיומנויות רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה שיאפשרו לנשים להשתלב בתחומים מתגמלים יותר. כעת, משהמשק נפתח וחוזר לשגרה, בכוונתנו להתמקד גם בסיוע ממוקד לנשים כמו גם לאוכלוסיות אחרות".

צרו איתנו קשר *5988