"זו בעיה של המדינה כולה, הזליגה לערים היהודיות תהיה לשיטפון"

יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות מודר יונס התייחס להשלכות חוסר הטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית • "אנחנו בפוביה אמיתית בחברה שלנו, מהעבריינים, מהנשק, מהאלימות – פחד מתמיד כל הזמן, ואנחנו לא יכולים להתמודד לבד"

מודר יונס / צילום: שלומי יוסף
מודר יונס / צילום: שלומי יוסף

יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מודר יונס, אומר כי הפשע והאלימות בחברה הערבית יוצרים בעיית משילות קשה, הן של השלטון המקומי והן של השלטון המרכזי. בשיחה עם עיתונאים בסיור שארגן מרכז גבעת חביבה, אומר יונס כי בגלל היעדר האכיפה והמשילות, התושבים לא סומכים על אף אחד לשם ביטחונם האישי ולרבים רבים בציבור, לרבות אזרחים נורמטיביים, ונושאי משרות ציבוריות, יש אקדח מתחת לכרית להגנה על עצמו ובני משפחתו. יש כחצי מיליון כלי נשק בחברה הערבית, חלק הארי שלה מגיע מגניבות מצה"ל וגם מהשטחים.

ארגוני הפשע הפורחים בסביבת עוני נטולת פתרונות אשראי, משתלטים לדבריו דרך חברות לגיטימיות כמו חברות קבלניות, על המרחב העסקי בערים הערביות. הוא מספר על איומים ברצח כלפי קבלנים שיסירו את מועמדותם לפרויקטים של הרשויות, וכך לוועדות המכרזים נותרת רק בחירה פיקטיבית בחברות הקשורות לעבריינים.

"אנחנו בפוביה אמיתית בחברה שלנו, מהעבריינים, מהנשק, מהאלימות - פחד מתמיד כל הזמן, ואנחנו לא יכולים להתמודד לבד, זו בעיה של המדינה כולה, והיא לא נשארת בתחומי הרשויות הערביות, הזליגה לערים היהודיות תהיה לשיטפון". הוא סיפר כי בשבוע שעבר ירו אלמונים צרורות מרובה M16 על כלי רכב של המועצה, "ואני אפילו לא יודע למה? מה הרגיז את מי שירה - אבל זו המציאות, כשיש ביקורת או כעס כלפי הרשות, זה מגיע מהר מאוד לאלימות ולשימוש בכלי נשק".

הוא מאשים את המשטרה כי היא נוקטת באלימות יתרה כלפי המפגינים, מה שיוצר חוסר אמון מוגבר של הציבור לא רק במשטרה אלא בשלטון כולו. "משבר האמון החריף מאוד בגלל התנהלות המשטרה בהפגנה באום אל פאחם בשבוע שעבר, רואים בקציני המשטרה מאחזי עיניים".

אתה מאמין להבטחות נתניהו?
"לא, הוא מכוון בינתיים רק לאכיפה. מה עם היתר? יש בעיות מידיות שצריך לפתור, וזה לא קורה, בינתיים פותחים עוד תחנות משטרה ומנסים לגייס שוטרים מוסלמים, מה ההיגיון? במקום לסייע במקומות הדחופים הוא הורה למפכ"ל קובי שבתאי לדכא את ההפגנות באלימות".

בסוגיית הקרקעות הוא מעט אופטימי יותר ואומר כי לפחות בעיר שלו, עארה-ערערה, רוב גדול מבין 2,000 יחידות הדיור שנבנו לא היתר על קרקע המיועדת לחקלאות, נמצא בהליכי אישור. עם זה הסביר כי בעיית הקרקעות קשה, בגלל מחסור בקרקעות מדינה והקושי להפקיע שטחים לצרכים ציבוריים.