ישראל אינה מתמודדת לבדה עם המורכבות הכרוכה באספקת תחזיות והערכות כלכליות, שלעתים מהוות גורם מכריע בשיקולים של חיים ומוות, בזמן אירוע חסר תקדים כמו מגפה עולמית. כל הגופים המעורבים - בנקי השקעות, בנקים מרכזיים או ארגונים בינ"ל כמו ה-OECD וקרן המטבע העולמית, נאלצו בשנה החולפת לשנות באופן דרמטי את ההערכות שלהם, לפעמים יותר מפעם אחת.
מבחינה כלכלית, האירוע המכונן של השנה היה הסגר הראשון לפני כשנה, שאיטליה הייתה הראשונה להטיל באירופה. הפחד מהמגפה והצעדים הממשלתיים היתרגמו לשיתוק של מגזרי ייצור חיוניים, והתבטאו בצניחות החדות ביותר בתמ"ג שנרשמו במדינות מערביות מאז שהחלו הרשומות, בשיעורים דו-ספרתיים.
עצם התפרצותו של הגל השני של מגפת הקורונה באירופה, החל מהסתיו, הביאה להורדה משמעותית של תחזיות הצמיחה, שרובן שירטטו רק מגמת התאוששות בצורת V.
גם באירופה הסתבכו בתחזיות
במקום זאת, חלק ממדינות אירופה נכנסו למיתון כפול (Double Dip), רבעון של מיתון שאחריו רבעון צמיחה ושוב רבעון מיתון (התאוששות בצורת W); אך חלקן פשוט רשמו צמיחה איטית הרבה יותר, על גבול האפס, ממה שחזו הגופים הבינלאומיים בקיץ. הפעם, ההשפעות הכלכליות של הסגרים היו מינוריות יותר. התושבים לא נשארו בבתיהם באותה רמה שנרשמה בסגר הראשון. שום מדינה אירופית לא שיתקה ייצור במפעלים או תוצרת חיונית אחרת, למרות סכנת התפשטות המגפה. את ההתפתחויות הללו היה קשה לחזות.
התוצאה היא ששנת 2020 אולי תיזכר כשנת שפל כלכלית - המשמעותית ביותר מאז מלחמת האזרחים בספרד, למשל, או מאז "הכפור הגדול" של בריטניה במאה ה-18 - אבל באופן כללי ההערכות היו מחמירות מדי, עד לרגע האחרון. גם כעת נאלצים הכלכלנים לתקן ולפרסם מחדש תחזיות.
תוצאות מדי שבוע במקום תחזית
בלב המדדים כעת ניצבות השפעות תוכניות החיסונים השונות, והסיכוי לחזור לחיים כלכליים נורמליים בעקבותיהן. אבל גם התפרצויות קורונה מקומיות, מדיניות ממשלתית נגדה וגורמים כלכליים "קלאסיים" כמו ילודה ומגזרי תעשייה ספציפיים משחקים תפקיד בתחזיות, ובשונות הרבה בין המדינות, שאולי אף הוחרפה בעקבות הקורונה.
ה-OECD, למשל, "תיקן למעלה" בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה העולמית שלו לשנת 2021, מ-4.5% בדצמבר האחרון ל-5.6%. הוא הציג תחזית אופטימית לרוב המדינות, ובארה"ב, תוכנית התמריצים הגדולה שמשיק ממשל ביידן הפכה את תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי של השנה לחיובית. לעומת זאת, ארגנטינה ומקסיקו, דרום-קוריאה ודרום-אפריקה, צפויות למצב כלכלי גרוע משנחזה בדצמבר.
על רקע האי-ודאות הרבה והעובדה כי הרבה מהמדדים נסמכים על נתונים המתפרסמים מדי רבעון או מדי חודש (כמו למשל מדד מנהלי הרכש), יש גם מי שמציעים להתחיל ולהשתמש במדדים אלטרנטיביים, הנופלים תחת הקטגוריה של "תחזיות זמן אמת" (Nowcasting) במקום תחזיות (Forecasting). ה-OECD השיק בחודשים האחרונים באופן פומבי מדד מיוחד (OECD Weekly Tracker of GDP growth) שבודק את רמת הפעילות הכלכלית במשקים שונים על סמך אופי החיפושים ב"גוגל" ומספק תוצאות ברמה השבועית, במקום לחכות להערכות הרשמיות ברמה רבעונית או חודשית (כמו בבריטניה, למשל).
המדד של ה-OECD משתמש ב"גוגל טרנדס", שמודד את היחס על פני זמן של מלות חיפוש מסוימות, ובודק על סמך חיפושים אחרי "מכונות כביסה", "דמי אבטלה" או "טיסה לחו"ל" את רמת הפעילות הכלכלית במשק ושל מגזרים שונים. הוא מורכב מ-250 מקבצי-חיפוש שונים, פעיל ב-46 מדינות, ומשתמש באלגוריתם למידה ממוחשבת כדי לשכלל את יכולות הזיהוי שלו. לפי עמוד המדד, הוא מפגין קורלציה טובה בדיעבד עם הנתונים הרשמיים, אך היתרון הגדול שלו הוא באספקת תמונת מצב עדכנית למקבלי ההחלטות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.