השילוב בין משבר הקורונה לתקופת הבחירות מכניס חוסר שקט גם לשוק ההון

המחקרים מראים כי חוסר ודאות פוליטית וכלכלית מעיב על הפעילות בשוק המניות, ומוביל לתנודתיות גבוהה • נמצא גם כי בשנים שבהן מתקיימות בחירות, חברות נוטות להוריד את היקף ההשקעה שלהן בפרויקטים חדשים • האם נתעורר בקרוב עם הכרעה שתפיג את חוסר הוודאות?

יום הבחירות באחד הסבבים האחרונים / צילום: שלומי יוסף
יום הבחירות באחד הסבבים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

המחקרים שמאחורי החדשות

מאחורי הכותרות הכלכליות הגדולות מסתתר לא פעם עולם רחב של מחקרים אקדמיים מרתקים, שמרבית הציבור לא מודע אליהם. אנו שמחים להביא טור זה, שיחבר בין האירועים האקטואליים למחקרים אקדמיים.

באמצעות הטור נבקש להנגיש את המידע המחקרי הרלוונטי למנהלים, רגולטורים, וכל מי שניהול, שוק ההון וכלכלה מעניינים אותו, והכול בשפה בהירה ומתומצתת.

מי שירצה להרחיב את היריעה ולצלול למחקרים עצמם, יוכל לעשות זאת דרך המקורות המצורפים בסוף טור זה. פרופ' דן עמירם, רו"ח וסגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, וד"ר ארי אחיעז מאותה פקולטה, הם מומחים לשוקי הון, פיננסים וחדשנות, ויובילו את הטור בצירוף חוקרים מתחומים נוספים, על פי העניין.

למדיניות ממשלתית, רגולציה, החלטות לגבי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים יש השלכה ישירה על הכלכלה, שוקי ההון והחברות השונות. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה באי הוודאות המגיעה מהסביבה הפוליטית בעולם בכלל, ובישראל, שנכנסת למערכת הבחירות הרביעית בשנתיים האחרונות, בפרט. הפעם נסקור מחקרים הבוחנים כיצד משפיעה אי ודאות פוליטית וכלכלית על שוק ההון והחברות הפועלות בו.

במחקר משפיע (בייקר ושות', 2016) בנו החוקרים מדד לאי ודאות במדיניות הכלכלית באמצעות ניתוח טקסטואלי אוטומטי של עשרות מיליוני כתבות בעיתונים מובילים בארה"ב, וניתוח ידני אנושי של כ-12 אלף כתבות החל משנת 1900. המדד סיווג כתבות ככאלו שמצביעות על אי ודאות במדיניות הכלכלית במידה שנמצאו בהן מילים הקשורות לכלכלה, אי ודאות ופוליטיקה שלובות יחדיו.

ראשית, החוקרים ציינו שניתן לזהות בבירור קשר בין עליית המדד שלהם לבין אירועים פוליטיים וכלכליים משמעותיים, החל מאישור תקן הזהב בשנת 1900, השפל הגדול, מלחמת העולם הראשונה והשנייה, ועד מלחמת המפרץ, התקפות ה-11 בספטמבר וההרחבות הפיסקליות עקב המשבר הפיננסי ב-2008.

שנית, הם מוסיפים כי ישנה עלייה הדרגתית במדד אי הוודאות במדיניות הכלכלית החל משנות ה-60, ככל הנראה עקב הגידול בקיטוב הפוליטי ובהשפעת הממשלות על הכלכלה. לבסוף, החוקרים הראו שככל שהמדד גבוה יותר התעסוקה יורדת והתנודתיות במניות גבוהה יותר, בעיקר בתעשיות המושפעות ממדיניות כלכלית - כמו פיננסים, בריאות, ביטחון ותשתיות.

פרופ' דן עמירם / צילום: יח"צ
 פרופ' דן עמירם / צילום: יח"צ

אי ודאות ותנודתיות בשווקים

במחקר נוסף (ברוגארד ודצל, 2015) החוקרים השתמשו במדד דומה לזה שתואר במחקר הקודם, על מנת לבחון כיצד עלייה באי הוודאות הפוליטית משפיעה על מחירי המניות והתנודתיות בשווקים, בקרב 21 מדינות מפותחות בעולם. נמצא כי עלייה של כ-1% במדד אי הוודאות מגיעה בד בבד עם ירידות בשווקים של כ-2.9% ועלייה בתנודתיות השווקים של כ-18%.

במחקר עם גישה שונה מהמחקרים הקודמים (קלי ושות', 2016), נבדק כיצד אי הוודאות סביב כ-280 אירועים פוליטיים משתקף במחירי האופציות בשווקים. המדד חושב על ידי פרמטרים מתוך אופציות מכר (PUT) על המדדים העיקריים במדינות שבהן האירועים הפוליטיים התרחשו.

היתרונות בשימוש באופציות לבדיקת אי הוודאות קשורים לכך שהן קצרות טווח, חלקן כוללות את האירוע הפוליטי במשך החיים שלהן וחלקן לא, והן גם בעלות מחירי מימוש שונים. יתרונות אלו מאפשרים להסיק סיבתיות בצורה ברורה יותר מהגישה של המחקרים הקודמים.

נמצא כי מדדי אי ודאות אלו גבוהים באופן מובהק בקרב אופציות שכוללות את האירוע הפוליטי מאשר בקרב אופציות אשר אינן כוללות אותו, באופן המשקף פערי מחיר של יותר ל-5% בין האופציות. תוצאות אלה מראות כי משקיעים דורשים "פרמיית סיכון" על אופציות הכוללות את האירועים הפוליטיים, קרי משלמים מחיר יקר יותר בגין אי הוודאות הגלומה באירוע הפוליטי. המחקר הראה כי פערים אלו אף התחזקו כאשר המצב הכלכלי במדינה היה רעוע, וכן שאי הוודאות לגבי תוצאות האירוע הפוליטי הייתה גדולה יותר.

ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ
 ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ

השנה שאחרי הבחירות

אם כן, עלייה באי הוודאות הפוליטית מעיבה על המשקיעים בשווקים הפיננסיים, אולם האם לעלייה זו ישנה גם השפעה על התנהגות החברות? במחקר שבחן זאת (חוליו ויוק, 2012) נבדק האם אי הוודאות הפוליטית לפני ואחרי בחירות משתקפת ברצון של חברות עסקיות לבצע השקעות.

הסיבה שחברות עשויות לשנות את מדיניות ההשקעה שלהן היא שהן חוששות משינוי מדיניות הממשלה כתוצאה מהבחירות, ולכן כדאי להן להמתין עם החלטת ההשקעה בפרויקטים חדשים עד לאחר שההנהגה הנבחרת נכנסת לתפקיד.

החוקרים בחנו כ-248 מערכות בחירות כלליות ב-48 מדינות בין השנים 1980-2005, וניתחו מידע אודות 100 אלף חברות במדינות שעברו בבחירות. עולה כי בשנים של מערכות בחירות, חברות נוטות בממוצע להוריד את היקף ההשקעה בכ-4.8% לעומת שנים שבהן אין מערכות בחירות. אולם בשנה שאחרי בחירות ישנה התאוששות בהשקעות החברות, מה שמצביע על הסטת ההשקעות עד לאחר שאי הוודאות חולפת. יש לציין שתופעה זו מוקצנת כאשר תוצאות הבחירות הן קרובות.

לסיכום, אי הוודאות בשנה האחרונה עלתה משמעותית הן עקב משבר הקורונה, והן עקב אי הוודאות הפוליטית בישראל. האם אנו צפויים להתעורר באפריל עם הכרעה שתפיג את אי הוודאות הפוליטית בשווקים? בינתיים הסקרים לא מצביעים על תוצאה חד משמעית.

פרופ’ דן עמירם הוא סגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א; מופקד על הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים, ומנהל המכון למחקר בעסקים בישראל; משמש כדירקטור בבנק מרכנתיל ובווישור גלובלטק, ויו"ר הוועדה המייעצת לבקרה פנימית של האו"ם

ד"ר ארי אחיעז הוא מרצה באותה פקולטה בתחומים הקשורים לשוק ההון, למימון חברות ולפינטק; מנהל את מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ’יין

המחקרים שהוזכרו במדור:

Baker, S. R., Bloom, N., & Davis, S. J. (2016). Measuring economic policy uncertainty. The quarterly journal of economics, 131(4), 1593-1636

Brogaard, J., & Detzel, A. (2015). The asset-pricing implications of government economic policy uncertainty. Management Science, 61(1), 3-18

Kelly, B., Pástor, Ľ., & Veronesi, P. (2016). The price of political uncertainty: Theory and evidence from the option market. The Journal of Finance, 71(5), 2417-2480

Julio, B., & Yook, Y. (2012). Political uncertainty and corporate investment cycles. The Journal of Finance, 67(1), 45-83

צרו איתנו קשר *5988