מרוץ משאבים בגרינלנד: סין ניסתה להשיג מתכות נדירות, תושבי האי "פיטרו" את הממשלה

בבחירות בזק שהתקיימו בשבוע שעבר הדיחו התושבים את הממשלה המכהנת במשך עשורים בגלל עסקת עם חברת כרייה אוסטרלית בבעלות סינית • על הפרק: האוצרות הטבעיים שמתגלים מתחת למעטה כיפת הקרח שנמס בשל ההתחממות הגלובלית

העיירה השלישית בגודלה בגרינלנד, אילוליסאט / צילום: Associated Press, Brennan Linsley
העיירה השלישית בגודלה בגרינלנד, אילוליסאט / צילום: Associated Press, Brennan Linsley

מתחת לכיפת הקרח של גרינלנד מסתתרים אוצרות ומשאבי טבע לא ידועים. יהלומים, נפט, מתכות נדירות, זהב - מדענים ומומחים מעריכים כי כולם נמצאים עדיין בכמויות עלומות באדמה שמתחת למעטה הקרח המכסה את רוב האי הגדול ביותר בעולם.
לפני מאות מיליוני שנים הייתה גרינלנד ממוקמת איפשהו ליד קו המשווה, אך היא נדדה צפונה, היכן שהצטברה עליה מסת הקרח השנייה בגודלה בעולם (אחרי אנטארקטיקה). לו הייתה כל כיפת הקרח (שעומקה הממוצע שני קילומטר) נמסה, היו האוקיינוסים ברחבי העולם עולים בשבעה מטר, לפי חישובי נאס"א.

למרבה הצער, זהו תהליך שהולך וקורה. ההתחממות הגלובלית המתרחשת ברחבי העולם מורגשת במיוחד בקטבים של כדור הארץ. בזה הצפוני, באזור הארקטי, עלתה טמפרטורת האוויר בשתי מעלות בעשור האחרון בהשוואה לעשורים שלפניו - פי שניים מהשינוי העולמי. מעטה הקרח החורפי של הים הארקטי הולך ומצטמצם מדי שנה, ובקרוב יוכלו ספינות לשוט דרכו מאסיה לאירופה וחזרה ברוב עונות השנה, ולא רק בשלהי הקיץ.

שינויי האקלים גם משנים מן היסוד את חייהם של הגרינלנדים - אומה קטנה שהפכה רשמית לטריטוריה של דנמרק כבר בתחילת המאה ה־19 - לטובה ולרעה. מצד אחד, הנמלים הופכים ליותר נגישים, יותר אדמה נחשפת והטמפרטורות העולות הופכת את האי ליעד נחשק לחברות משאבים, כרייה ונפט. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משך תשומת לב בינלאומית כשהציע שארה"ב תרכוש את גרינלנד בשל הפוטנציאל שלה בתחום הזה. מצד שני, התושבים נזהרים מהפיתוח הכרוך בהסתמכות על תחומים אלה כמקור כספי - גם בשל ההשפעות הסביבתיות על האקלים וגם בשל החשש להיות מנוצלים על ידי תאגידים בינלאומיים.

תוצאות בחירות היסטוריות - מהפכניות

56 אלף תושבים בלבד גרים באי, ששמו ניתן לו כתעלול שיווקי על ידי הוויקינגים ששטו אליו מסקנדינביה, ושזכה בעצמאות רק ב־1979. לעצמאות הגרינלנדית יש צורה מיוחדת - הדנים ממשיכים לשלם מאות מיליוני דולר בשנה בסבסוד גרינלנד (כ־40% מההוצאה הציבורית מקורה במימון של דנמרק), אך שומרים לעצמם את האחריות על תחומי הביטחון והחוץ. המיקום האסטרטגי של האי הוא בעל חשיבות לנאט"ו, ובסיסים אמריקאים פועלים בגרינלנד. עם זאת, הדנים הבטיחו לפרלמנט הגרינלנדי כי כל ההכנסות ממשאבי הטבע באי ובמים הכלכליים שלו יהיו שלהם.

כתוצאה מכך, פיתוח האי מבחינה כלכלית הפך למטרה של המפלגה' ששלטה בו פחות או יותר מאז העצמאות - המפלגה הסוציאל־דמוקרטית "סימואוט". משום שתחום הדיג (האחראי לרוב הייצוא הגרינלדי כיום) קשה לפיתוח, חתמה הממשלה בשנים האחרונות על עשרות חוזים עם שלל חברות מרחבי העולם להפקה של משאבי טבע. אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שנמצאו בתכנון היה מכרה אורניום פתוח בשם "קוואנפיילד", שהקמתו אושרה על ידי הממשלה ליד הכפר נארסיק, בדרום המדינה, ושהיה אמור להיות מבוצע על ידי החברה האוסטרלית Greenland Minerals Limited.

אבל תושבי גרינלנד התמרדו נגד הפרויקט. בבחירות שהתקיימו באוטונומיה בשבוע שעבר, שהיו מעין משאל־עם על תוכניות הפיתוח של המכרה, הפסידו הסוציאל־דמוקרטים, ומי שניצחה הייתה מפלגת שמאל סוציאליסטית בעלת עמדות "ירוקות" בשם "אינואיט אטאקטיגיט" (קהילת האינואיטים). המפלגה תמכה חד־משמעית בביטול הפרויקט. בימים האחרונים חברה המפלגה למפלגה ליברלית־ירוקה אחרת, והקימה ממשלת שמאל באי. ראש הממשלה החדש של גרינלנד, מוטה בורופ אגדה, פוליטיקאי בן 34 בלבד, הפך השבוע לצעיר ביותר למלא את התפקיד אי־פעם. "מדובר בתוצאות בחירות היסטוריות, ויש שיגידו - מהפכניות", כתב העיתון הדני "פוליטיקן".

בתור הצעד הראשון שלה, כפי שנחתם בהסכם הקואליציוני, הממשלה הודיעה כי ההסכם הראשוני שנחתם על ידי הממשלה הקודמת עם GML יבוטל. מדובר בהסכם להקמת מכרה אורניום ומתכות נדירות (Rare Earths), המשמשות בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה, ושהביקוש להן נסק בעשור האחרון.

החברה האוסטרלית שחתמה על החוזה למעשה נשלטת על ידי משקיעים סינים, וסין היא המדינה בעלת המכרות הגדולים ביותר והידע הדרוש להפקת אותם אלמנטים נדירים. הממשלה הנוכחית, לפי הדיווחים, אפילו שוקלת לאסור בחוק כל פעילות כרייה עתידית של חומרים רדיואקטיביים. לגרינלנד יש טראומה בנושא ממטוס תובלה אמריקאי שהתרסק לחופי האי בשנות ה־60 כשהוא נושא פצצות אטום, שחלק מהן מעולם לא נמצא.

ביטול החוזה מעכב את העצמאות

אבל ביטול החוזה גם יכול להביא לעיכוב העצמאות המיוחלת של גרינלנד. ההסכם היה אמור לכלול העסקה של מאות עובדים באזור, ולהניב הכנסות שנתיות של כ־200 מיליון אירו לשנה למשך ארבעה עשורים. מדובר על יותר משליש מהסובסידיה השנתית שגרינלנד מקבלת כעת מקופנהגן (500 מיליון אירו בשנה), שהיו מסייעים לסלול את הדרך לעצמאות המיוחלת. הממשלה החדשה, עם זאת, מתכננת להגדיל את ההכנסות של גרינלנד מתיירות, וגם מדיג "בר־קיימא" לצד פרויקטים שאינם מזיקים לסביבה, לדבריה.

ההשפעות של ממשלת שמאל בעלת עמדות פרו־איכות הסביבה בראש גרינלנד עשויות להשפיע על האזור הארקטי כולו, שעומד במרכז העניין של מדינות כמו ארה"ב, סין ורוסיה, בין השאר בגלל ההערכות שרבע מעתודות הנפט העולמיות נמצאות מתחת לים הארקטי.

הממשלה החדשה כבר הבטיחה לשים דגש על הבעיות הפנימיות של האוכלוסייה הגרינלנדית, הכוללות אלכהוליזם ומקרים רבים של תקיפות מיניות של ילדים, אך מומחים אמרו כי אם תיכשל - והמפלגה הסוציאל־דמוקרטית תשוב לשלטון, פרויקט המתכות הנדירות עשוי לשוב ולעלות על שולחן הדיונים. סקר שקיים עיתון בגרינלנד העלה כי 63% מתנגדים לפרויקט ב"קוואנהפיילד", אך רק 29% מתנגדים באופן עקרוני לכל פעילות כרייה באי.

צרו איתנו קשר *5988