ללא ממשלה מתפקדת: במשרד להגנת הסביבה רוצים להעביר חוק אקלים חדש

תזכיר החוק כולל, בין היתר, סעיפים שמטרתם להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, להיערכות מפני נזקי שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה •  בארגוני הסביבה מתחו ביקורת על ההחלטה לפרסם תזכיר חוק אקלים בזמן שהכנסת משותקת

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, windwalk
טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, windwalk

במשרד להגנת הסביבה מפרסמים היום (ב') לראשונה תזכיר חוק אקלים להערות הציבור, הקובע מסגרת חוקית אופרטיבית ומחייבת להיערכות ממשלתית לטיפול והתמודדות עם משבר האקלים.

החוק מוגש לממשלה בשבוע שבו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יקיים פסגת אקלים למנהיגים ברחבי העולם, בהן יציגו ראשי ממשלות ונשיאים את התחייבויות האקלים שלהן עד שנת 2050. ישראל מגיעה לוועידה שעה שבה אין לה תוכנית ממשלתית מאושרת ליעדי הפחתת פליטות לשנת 2050 או מאבק במשבר האקלימי.

במשרד להגנת הסביבה עבדו במשך כשנתיים על חוק האקלים במשותף עם ארגון "אדם טבע ודין", והוא כולל, בין היתר, סעיפים שמטרתם להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, להיערכות מפני נזקי שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. חוק האקלים כולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא משבר האקלים, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. החוק מהווה מהלך משלים לתוכנית הבין-ממשלתית "כלכלה דלת-פחמן", אותה הוביל המשרד להגנת הסביבה, אך לא הצליח להעביר לאור מחלוקות עם משרדי האנרגיה והאוצר טרם פיזורה של הכנסת.

מטרת החוק היא ליצור מסגרת מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי: מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה: מניעת החרפה של תהליכי משבר האקלים כרוכים במעבר הדרגתי לכלכלה דלת-פחמן - מהלך שניתן לבצע באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן, וקידום ההיערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ולנזקים : פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של משבר האקלים. ההיערכות נועדה לקדם פיתוח בר-קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.

החוק קובע יעדים ממשיים להפחתת פליטות גזי החממה, כך שבשנת 2030, פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ובשנת 2050 פליטות גזי החממה יפחתו בלפחות 85% ביחס לכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת 2015. במהלך העשור הקרוב, תבוצע הערכה מחודשת של היעדים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. בנוסף, אחת לחמש שנים תוגש תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים ליישום, ובהם סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, מתן תמריצים לייעול השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשייה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומיחזור פסולת, יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות ועוד.

רכיב מרכזי בהצעת החוק נוגע לשקיפות הציבורית ולקביעת מנגנוני פיקוח ייחודיים שיאפשרו קידום שיטתי וסדור של הנושא. ראשית, מוצע כי השרה תגיש בתום כל שנה קלנדרית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

שנית, במשרד להגנת הסביבה מבקשים להקים מנגנון ייחודי שלא קיים היום בישראל: ועדת מומחים עצמאית שחבריה ימונו על-ידי האקדמיה, ותפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, בכדי לפקח על עבודת הממשלה בתחום ולייעץ לה, כמו גם להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות, בכל הנוגע לסוגיית המשבר האקולוגי והאקלימי.

הצעת החוק, שלא זוכה נכון לשעה זו לתמיכה ממשלתית או רב-מפלגתית בכנסת, קובעת כי לכל פרויקט תשתית יבוצע תסקיר לשינוי אקלים הבודק את ההשפעות הצפויות מתוכניות ממשלתיות בתחומי תחבורה, פסולת, אנרגיה והקמת מבנים על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתוכניות ההיערכות לשינוי אקלים. לסעיף זה, צפויים להתנגד משרדי האנרגיה והאוצר, שהתנגדו לרעיון דומה בנושא בתוכנית "כלכלה דלת-פחמן".

כלי משמעותי מאוד שנעדר בשלב זה מההצעה בשל התנגדותו הנחרצת של משרד האוצר, הוא מנגנון לתמחור פחמן - פרקטיקה ההופכת נפוצה יותר ויותר בעולם. בטיוטות המקוריות של הצעת החוק הוצע לכלול תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים, שכן השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשפיעים באופן משמעותי ביותר על פליטתם של גזי חממה. הוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק, וחוק מס קנייה, באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תיקבע בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה מן השימוש בדלק. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין" ששימש שותף פעיל לניסוח החוק, אמר היום כי המהלך הוא צעד "בדרך להכנסת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".

ביקורת בארגוני הסביבה

אך מנגד, בארגוני הסביבה מתחו ביקורת על ההחלטה לפרסם תזכיר חוק אקלים בזמן שהכנסת משותקת. בגרינפיס אומרים כי "מדובר הצהרה ההופכת לריקה ממשמעות מעשית ואף מגמדת את העבודה המקצועית הממושכת שנעשתה סביב נושאים רבים שמוזכרים בחוק", ומפנים אצבע מאשימה להתנהלות הממשלתית נטולת ההצלחות המשותפות בשנה האחרונה בתחום האקלימי.

במהלך היממה האחרונה, פעלו שני משרדים במנותק - המשרד להגנת הסביבה הגיש תזכיר חוק אקלים ללא הסכמה ממשלתית, ואילו משרד האנרגיה הגיש תוכנית שונה ועצמאית משלו ליעדי הפחתת פליטות ל-2050. בגרינפיס כינו את התוכנית של משרד האנרגיה "חנופה" לנשיא ג'ו ביידן, שיערוך בסוף השבוע פסגת אקלים בהשתתפות מנהיגים מרחבי העולם, ואליה תגיע ישראל ללא תוכנית הפחתת פליטות מאושרת וממשית.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הודיע כי משרדו יפעל לצמצום פליטת גזי החממה במגזר החשמל ב-75%-85%. זאת, לאחר שבחודשים האחרונים משרד האנרגיה התנגד לאישור ממשלתי של תוכנית "כלכלה דלת-פחמן 2050", את כתיבתה הוביל המשרד להגנת הסביבה, ובמסגרתה נקבע כי הפליטות בסקטור החשמל יפחתו בשיעור של כ-85% עד שנה זו. במשרד האנרגיה הדגישו כי הם נכונים לקדם יחד כל הצעה שתוביל לנוסח מוסכם, אך מתנגדים נחרצות להצבת יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050 - אשר בלעדיהם הצהרה על הפחתת פליטות היא ריקה מתוכן, שכן לא ניתן להפחית באופן משמעותי פליטות פחמן ללא מעבר לאנרגיות בנות-קיימא.

יוני ספיר, מנכ"ל עמותת 'שומרי הבית', אמר על תוכנית משרד האנרגיה כי "היעדים שהציג אתמול משרד האנרגיה לשנת 2050 מאכזבים. אין בהם חזון, גם לא תקווה. אין כאן כלכלה מאופסת פחמן כפי שהצהירו כבר מרבית מדינות העולם שיישמו עד 2050, גם לא דלת-פחמן. יש כאן הרבה פחמן וגם הרבה מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי. המשרד מתאר בעבודתו מדוע יידרשו ב- 2050 תחנות כוח מבוססות גז בהיקף גדול יותר מאשר כל התחנות הקיימות כיום, לרבות פחם, שמש ורוח. מענה למשבר האקלים, אין כאן".

ספיר מוסיף כי כך או כך, שתי ההצעות הממשלתיות נותרות הצהרות המעידות על חוסר הסנכרון והיכולת הממשלתית ליצור פעילות מיטיבה משותפת, כאשר זו הכרחית ליצירת מפת דרכים רב-שנתית למאבק במשבר האקלימי. לדבריו, "מה שעוד מאכזב הוא שמשרדי הממשלה אינם מצליחים לעבוד יחד ובאופן מתואם וכל משרד מייצר לעצמו תוכניות עצמאיות, שאינן מסונכרנות עם האחר. כך, ההכרזה מהיום של השרה להגנת הסביבה בנושא חוק האקלים אינה מתואמת עם משרדים אחרים, שכן ללא מיסוי פחמן היא חסרת שיניים. מצער שהאוצר לא מפנים את חשיבות ההיערכות למשבר האקלים ואת ההשפעה החמורה של הישיבה בחיבוק ידיים על כלכלת המדינה. ישראל מסוגלת ליותר מכך".

צרו איתנו קשר *5988