הצעת האקלים של ברזיל לביידן: שלמו לנו כדי שלא נחריב את יער האמזונס

ההצעה של הנשיא בולסונרו מגיעה בתוך כך שברזיל מבקשת מארה"ב תמיכה כדי להפחית בכריתת העצים ביער הגשם הגדול ביותר בעולם

שריפות ביערות האמזונס, ברזיל. צילום לווין / צילום: NASA Goddard Space Flight Center
שריפות ביערות האמזונס, ברזיל. צילום לווין / צילום: NASA Goddard Space Flight Center

הממשלה בברזיל, שקבוצות סביבתיות מבקרות חדשות לבקרים על כך שהיא מזניחה את יערות הגשם של האמזונס, הציעה הצעה נועזת לממשל ביידן: תנו מיליארד דולר והממשל של הנשיא ז'איר בולסונרו יפחית את הפגיעה ביערות ב־40%.

ההצעה נעשתה בזמן שהנשיא הברזילאי מתכונן לפסגה סביבתית עם עוד 40 ראשי מדינות שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מארח באופן מקוון היום ומחר. ביידן הפך את המלחמה בשינוי האקלים לאחד מהנושאים המרכזיים בסדר העדיפויות שלו. ממשלות אירופאיות ופעילים הביעו בפומבי הסתייגויות מההצעות של בולסונרו לגבי הסביבה כי הוא קיצץ בקרנות לסוכנויות להגנת הסביבה בזמן שברוא היערות נמשך.

אבל בתמיכת כמה חוקרים מובילים ותושבי האמזונס, טוען בולסונרו שהדרך היחידה להציל את הג'ונגל היא דרך קרדיטים על פחם ועל ידי מימון פעילויות כלכליות בנות קיימא כך שאנשים יוכלו להתפרנס מדיג, ייצור קקאו ופעילויות אחרות שלא נחוצה בשבילן כריתת עצים. הרעיון הזה היה הנושא המרכזי בשיחות בשבועות האחרונים בין שר הסביבה של ברזיל ריקרדו סאלס לבכירים המטפלים בנושא האקלים בממשל ביידן.

הבקשה היא ככל הנראה הראשונה מתוך בקשות רבות דומות שיבואו בעקבותיה בזמן שמדינות מתפתחות נושאות ונותנות עם מדינות מתועשות לגבי המחיר של התוכניות היקרות לטיפול בשינוי האקלים. בסתיו, מדינות העולם אמורות לקבוע יעדים חדשים ושאפתניים יותר להפחתה בפליטת גזי חממה, ומדינות מתפתחות רוצות שהמדינות העשירות יותר יקיימו הבטחות מהסכם פריז המקורי להניע לטובתן במימון ציבורי ופרטי 100 מיליארד דולר בשנה.

בכירי ממשלה הודים הפכו את המימון לאחת הבקשות העיקריות שלהם מג'ון קרי, השליח המיוחד של ממשל ביידן לשינוי האקלים, כשביקר בהודו מוקדם יותר החודש, כך נכתב בחשבון הטוויטר של משרד האוצר ההודי. בכירים ממדינות כאלה, כמו הודו וברזיל, אומרים שמדינות מתועשות צריכות לשלם על הפעולות שעשו שגרמו לשינוי האקלים ולהכיר בצורך של אזרחי מדינות עניות יותר לצאת ממעגל העוני.

"אנחנו צריכים להתמקד באנשים, 23 או 25 מיליון אנשים שחיים באמזונס", סאלס אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל. "זה תחום שבו שיש לך את מדד הפיתוח האנושי הגרוע ביותר בכל המדינה. זו הסיבה שפעולות לא חוקיות כל כך אטרקטיביות".

סאלס אמר שברזיל לקחה לתשומת הלב את דבריו של ביידן, שאמר בדיון מצולם בין מועמדים לנשיאות בספטמבר שיאסוף ממדינות העולם 20 מיליארד דולר על מנת לעזור לממשלת ברזיל להפחית בברוא היערות. השר חישב שברזיל אמורה לקבל עד 294 מיליארד דולר תמורת הקיצוצים שעשתה בברוא היערות, אפילו אם מדובר בקיצוצים שנעשו הרבה לפני שבולסונרו נכנס לתפקיד ב־2019.

"אנחנו חושבים שמיליארד דולר, שזה רק 5% מ־20 מיליארד דולר שהוזכרו במהלך הקמפיין... זה סכום סביר מאוד שאפשר לתת כבר בהתחלה", אמר סאלס.

השר הברזילאי הוסיף ששליש ממיליארד דולר ישמש להנעת כוחות מיוחדים שיאכפו חוקים סביבתיים, ושני השלישים הנותרים יעזרו לממן תעשיות ירוקות חדשות שיספקו אלטרנטיבה לחוואים העניים המבארים יערות על מנת לגדל גידולים חקלאיים ובקר. ברזיל אומרת שעם סיוע מבחוץ, תוכל להפסיק לחלוטין לברא יערות עד 2030.

"אם לא ניתן לאנשים האלה תמיכה כלכלית", אמר סאלס, "הם ימשיכו להיות מתומרצים לעסוק בפעולות לא חוקיות".

בכירי ממשל ביידן לא הגיבו לשאלות ספציפיות בנושא בקשת ממשל בולסונרו לקבל מיליארד דולר. אבל צוות אקלים בראשות קרי במחלקת המדינה רואה בברזיל שותפה חשובה במאמץ להפחתת פליטות גזי החממה בעולם.

"יש לנו הרבה עבודה לעשות לפני שיהיה הסכם", קרי אמר לעיתונאים ביום ראשון כשדיבר על הדיונים הישירים על מימון הגנה על היערות שמתקיימים מול ברזיל. "אבל אנחנו חושבים שחשוב לעבוד על זה כי יער הגשם כל כך חשוב, ככיור לפחמן, כצרכן של פחמן, וזה סיכון".

קרי ובכירים אחרים במחלקת המדינה הדגישו גם את הצורך בכך שממשלתו של בולסונרו תראה שהיא מחויבת לסביבה על ידי הפחתה משמעותית בברוא היערות. מאז אוגוסט נכרתו פחות עצים, כך מראים נתוני הממשלה, אבל מאז מרץ שיעורי הברוא עולים שוב.

"אנו רוצים לראות צעדים ברורים ומוחשיים להגברת האכיפה האפקטיבית וסימן פוליטי לכך שברוא יערות לא חוקי והשתלטות על האדמות הן פעולות לא נסבלות", אמר דובר של מחלקת המדינה.

ממשל ביידן הציע 2.5 מיליארד דולר בתוכניות הוצאה בינלאומיות למלחמה בשינוי האקלים, פי ארבעה מהתקציב הנוכחי. זה כולל 1.2 מיליארד דולר לקרן האקלים הירוקה, תוכנית הקשורה להסכם פריז ואמורה לעזור למדינות מתפתחות כמו ברזיל להתמודד עם שינוי האקלים ולהפחית בפליטות הפחמן. בנסיעה להודו מהעת האחרונה, אמר קרי שהכסף יהיה רק תשלום ראשוני ושמדינות מתועשות עדיין עובדות לקראת מימוש ההבטחה של 100 מיליארד הדולר שלהן.

ביידן הולך בשלב הבא "לעשות תשלום משלו, התשלום של ממשל ביידן, שייתן עוד כסף שנים קדימה, ואני חושב שזה מה שנקרא למלא את המחויבויות שלך", אמר קרי, לפי תמליל שהתקבל ממחלקת המדינה.

פעילים סביבתיים חוששים שבכך שהוא מנהל דו שיח עם בולסונרו, ביידן מאפשר לנשיא הברזילאי לקדם את מדיניות הפיתוח שלו ולהמשיך את הפגיעה ביער הגשם הגדול ביותר בעולם, אזור שהרכב הצמחייה בו חיוני ליציבות האקלים בעולם כולו. תחת שלטונו של בולסונרו עלה ברוא היערות ב־9.5% בשנה שנגמרה ב־31 ביולי 2020, שיא של 12 שנים.

"האמינות של הממשלה לקבל כספים מממשלות אחרות לגמרי נפגעה", אמר קרלוס ריטל, עמית בכיר במכון ללימודי קיימות מתקדמים בגרמניה. "זה שיח של סחיטה. הממשלה צריכה לעשות משהו בפועל" לפני שהיא מבקשת כסף מבחוץ, אמר ריטל, הטוען שלברזיל ישנם המשאבים להפחית בברוא היערות באופן משמעותי.

בניגוד לכך, דן נפסטד, נשיא מכון החדשנות של כדור הארץ, קבוצה סביבתית מברקלי, קליפורניה העובדת עם חוואים ברזילאים ופקידי ממשלה לתמיכה בפעילות ירוקה, אמרה שהאסטרטגיה של הצוות של ביידן "לשמור על דו שיח ולבנות על הדיאלוג הזה הייתה צעד נבון מאוד".

הוא הסביר שישנו חשש גובר בברזיל בסקטור החקלאי החזק ובקרב בכירים בממשלה שברוא היערות יכול לפגוע כלכלית במדינה. זה יצר אפשרויות נוספות לממשלות זרות וקבוצות סביבתיות להיות בדו שיח עם החוואים ואנשי הממשלה למצוא פתרון.

נפסטד אמר שהקהילייה הבינלאומית צריכה לעשות יותר על מנת לשקול דרכים לפיצוי החוואים הנמנעים משריפת העצים ומצפים שייווצר מנגנון כלשהו שהופך את היער לבעל ערך רב יותר משדות שהעצים נכרתו ופונו מהם.

"היו שנים על גבי שנים של דיבורים על חשיבות השמירה על היער", אמר נפסטד, "ואנחנו ב־2021 עדיין בלי מנגנון חזק לפיצוי האנשים השומרים על היער שעוד קיים".

הוא הוסיף ש"מחירי הקרקע עדיין גבוהים יותר אחרי ברוא מאשר כשהיא מיוערת, וזו האינדיקציה הברורה ביותר לכך שעוד יש לנו דרך לעשות".

צרו איתנו קשר *5988