אי שוויון, גרסת מערכת הבריאות: שיעורי תמותה כפולים מסוכרת וממחלות לב בחברה הערבית

מחר תתקיים פגישה בין נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי כדי לתקצב תוכנית לחיזוק מערכת הבריאות בחברה הערבית • התוכנית גובשה כבר לפני שנתיים וחצי, אך עד היום לא יצאה אל הפועל למרות פערים גדולים שנמצאו בין מצבם הבריאותי של יהודים לערבים בישראל

צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם / צילום: Associated Press, Oded Balilty
צעיר משקיף על העיר אום אל פאחם / צילום: Associated Press, Oded Balilty

מגפת הקורונה ולצידה גם המשבר הפוליטי הביאו לדחייה של רפורמות ותוכניות ממשלתיות לפתרון בעיות כרוניות של החברה הישראלית. אחת מהן היא הפערים הגדולים במצב הבריאותי של אזרחים ערבים מול אזרחים יהודים בישראל. על הפערים הללו מעידים נתונים כמו שיעורי תמותה כפולים בחברה הערבית, מסוכרת וממחלות לב למשל.

לגלובס נודע כי מחר (ב') אמורה להתקיים פגישה בין בכירים במשרד הבריאות, משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי, שהנושא שלה הוא מימון תוכנית שהוכנה כבר לפני שנתיים לצמצום אי השוויון בשירותי בריאות.

עלות התוכנית מוערכת בכמיליארד שקל על פני מספר השנים הקרובות - מעין תוכנית חומש. היא נועדה לטפל בכשלים מהותיים ומבניים של מצב הבריאות בחברה הערבית.

הפערים הבריאותיים בחברה הערבית לעומת החברה היהודית בולטים בכמה תחומים, ובאים לידי ביטוי בצורה חדה בנתונים של משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי שהגיעו לידי גלובס.

כך לדוגמה, ב-2018 עמדה תוחלת החיים לגברים יהודים על 81.7 שנים, לעומת 78 במגזר הערבי (אף שהנתון הזה הוא הטוב ביותר בעולם הערבי). תוחלת החיים לנשים יהודיות עמדה על 85.1 שנים, לעומת 82.3 במגזר הערבי.

גם כשמביטים בפילוח סיבות המוות, ישנם פערים גדולים. שיעור התמותה ממחלות לב עמד על 35% במגזר היהודי לעומת 61% במגזר הערבי. שיעור התמותה מסוכרת עמד על 14% במגזר היהודי לעומת 32% במגזר הערבי. שיעור התמותה ממחלות בדרכי הנשימה התחתונות עמד על 9% במגזר היהודי לעומת 17% המגזר הערבי ושיעור התמותה מחלות כלי דם במוח עמד על 13% במגזר היהודי לעומת 22% במגזר הערבי.

 
  

אחת מהסיבות לפערים נעוצה גם באורח החיים: רק 28% מהחברה הערבית בגילאי 18 ומעלה עושים פעילות גופנית, לעומת 56% בקרב יהודים, וכשבוחנים את נושא עודף המשקל, הנתונים מצביעים על 37% השמנת ועודף משקל אצל ילדים ערבים בכיתה ז', לעומת 28% בקרב ילדים יהודים. חלקם של המעשנים בקרב גברים ערבים כפול מחלקם בקרב גברים יהודים: כ-44% לעומת כ-22%, בהתאמה.

עוד נתונים: שיעור הנשים שסבלו מדיכאון לאחר לידה עמד על 7% במגזר היהודי, לעומת 20.8% במגזר הערבי. במגזר היהודי, 79% מהנשים מעל גיל 40 עברו בדיקת ממוגרפיה, לעומת 59% מהנשים מעל גיל 40 במגזר הערבי.

סקר של הלמ"ס מ-2017 הראה כי למרבית האוכלוסייה, 77%, בני 20 ומעלה יש ביטוח בריאות משלים של קופות החולים. אבל גם פה, הפער בין יהודים לערבים גדול: ל-86% מהיהודים יש ביטוח בריאות משלים של קופות החולים, אך בקרב הערבים יש רק למעט יותר משליש, ל-38%.

ל-35%, יותר משליש מהאוכלוסייה, יש ביטוח רפואי פרטי שלא במסגרת קופת חולים, אבל בקרב היהודים זה שכיח יותר - 40% לעומת רק 12% בחברה הערבית.

הגורמים לפערים: אי שוויון כלכלי, עוני ותנאי חיים

מחקרים שנעשו בנושא מלמדים כי הגורמים לפערים כוללים בין היתר: השפעות של אי שוויון חברתי כלכלי על מצב הבריאות של החברה הערבית (השכלה, הכנסה ותעסוקה), ההשפעה של עוני על בריאות (יותר ממחצית מהמשפחות הערביות בישראל עניות), תנאי חיים וסביבה ירודים (תשתיות ביוב ואשפה, מדרכות וכבישים וכד'), ופערים בפרישה ובזמינות כוח אדם במקצועות מסוימים ושירותי בריאות בישובים ערביים.

כך למשל: רק 7% מהמרפאות לבריאות הנפש נמצאות במגזר הערבי, ורק 3% מהמרפאות המוכרות להתמחות בפסיכולוגיה נמצאות במגזר הערבי.

מחקר של מכון טאוב קבע כי אתגרי הבריאות של האוכלוסייה הערבית, בפרט אלה הנוגעים להתנהגות בריאה ולזמינות שירותי בריאות, אינם שונים מאלה של האוכלוסייה היהודית בפריפריה החברתית והגאוגרפית של החברה והמדינה.

כלומר לאופיה וכושרה של מערכת הבריאות בפריפריה השלכה הן על תושבי עיירות הפיתוח בדרום והן על הבדואים.

עם זה המחקר אומר כי אין להתעלם מהיבטים תרבותיים ומצרכים מיוחדים של האוכלוסייה הערבית על כל מרכיביה: מומים מולדים, תאונות ועישון, ולא פחות מאלו - השמנה וסוכרת.

המחקר מציע שימוש בטכנולוגיות גנטיות אשר יכולות לאבחן ולאתר מומים פוטנציאליים עוד טרם היריון וטרם לידה ולהקדיש מאמץ רב יותר - בשיתוף מנהיגים ואנשי דת - כדי לחולל באוכלוסייה הערבית שינויים תרבותיים והתנהגותיים שיובילו לצמצום תמותת תינוקות בשל מומים מולדים.

גם המלחמה בתאונות הדרכים הרבות ובעישון הרב יחסית בקרב האוכלוסייה הערבית מחייבת השקעה ממוקדת בקידום שינויים התנהגותיים

לנצל את הנוכחות המרשימה של עובדי רפואה ערבים במערכת 

אשר לבעיות של נגישות מותנית שפה, מכון טאוב מציע לנצל את הנוכחות המרשימה של עובדי רפואה ערבים במערכת הבריאות הישראלית, לרוחב כל חזיתה המקצועית, כדי לקדם את בריאותה של האוכלוסייה הערבית.

והתוכנית שהציעו משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי נוגעת בכך. בין סעיפיה, שדרוג המידע והמחקר על החברה הערבית, הנגשת ושדרוג תשתיות שירותי הבריאות, הגדלת כוח האדם העוסק במקצועות הבריאות, הסבת אקדמאים למקצועות בחסר, חיזוק רופאים ללא מומחיות ברפואת משפחה, ניידות שירות להתפתחות הילד, מפקחי עישון, ניידות לטיפול נמרץ, פריסת ציוד החייאה ועזרה ראשונה ועוד.

התוכנית מוערכת בהשקעה חד פעמית של כ-500 מליון שקל (הפרוסה על פני מספר שנים) לצד השקעה שנתית מתמשכת של 500 מליון שקל.

צרו איתנו קשר *5988