בזן | בלעדי

מסתמן: ועדת המנכ"לים תחליט לסיים את פעילות בזן במפרץ חיפה בתוך כעשור

ועדת המנכ"לים דנה היום בעתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, והיא צפויה לפרסם נוסח החלטות להערות הציבור • לפי טיוטת מחליטים אפשרית, שהגיעה לידי גלובס, בסופו של דבר יוסכם על פינוי מתחם בזן בתוך כעשור למרות התנגדות האוצר

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

ועדת המנכ"לים בנושא עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, תחליף הבוקר טיוטות נוסח סופיות בדבר המלצות הוועדה לממשלה ובכך תתכנס לכדי פרסום נוסח החלטות להערות הציבור. בכך, תסיים הוועדה את עבודתה באיחור של חודשיים, כחצי שנה מיום הקמתה. נכון לשעה זו, עיקר הוויכוח הוא מול אנשי אגף התקציבים באוצר, שמסרבים בתוקף לקביעת יעד פינוי למפעלי התעשייה הפטרוכימית של בזן מן המפרץ. עם זאת, לפי ההערכות בוועדה, בסופו של דבר יוסכם על פינוי מתחם בזן בתוך כעשור.

לפי טיוטת מחליטים אפשרית, שהגיעה לידי גלובס, נוסח אפשרי להחלטה "יקבע יעד ממשלתי של עד עשור למועד הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה וכן התעשייה הכימית במתחם 'דשנים'. זאת, בכפוף לשורת יעדים שמטרתם להבטיח רציפות תפקודית במשק האנרגיה, דוגמת הקמת נמל תזקיקים חדש בחיפה, אתרי אחסון למאות אלפי טונות של תזקיקים, ופתרון לטיפול בקונדנסט של מאגר לוויתן". לכך, מוסיפים בוועדת המנכ"לים כי למרות שלא ינקבו בשנת יעד ספציפית לפינוי, יוחלט כי "חברי הוועדה שואפים להפסקת הפעילות במועד המוקדם האפשרי לאחר קיום התנאים המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית במשק האנרגיה".

ואולם, לא כל החברים בוועדה סבורים כי יש לנקוב אף במועד סיום להליך הפינוי. אפשרות באחת הטיוטות הנוכחיות היא לקבוע שהמפרץ יפונה "בתוך כעשור", ובכך לאפשר גמישות לממשלה. באוצר, כאמור, מתנגדים נחרצות לקביעה כי המפרץ יפונה, ואילו במשרד האנרגיה מבקשים לקבוע כי "גורמי הממשלה יונחו לבצע את כלל הערכות הנדרשות, על מנת לאפשר את הפסקת פעילות הזיקוק במפרץ חיפה בטווח זמן של עשור".

בטיוטת מחליטים, שהגיעה לידי "גלובס" ותדון הבוקר בין המנכ"לים, נכתב כי יוקם צוות מו"מ ממשלתי שמטרתו לקיים משא ומתן מתוך מטרה להגיע להסכמות מחודשות עם חברת בזן וחברת כיל בכל הנוגע לאפשרות שינוי פעילותן במפרץ חיפה במסגרת שינוי הייעוד המצוין לעיל, וזאת בשיתוף פעולה הדדי, ומתוך מטרה למצוא מענה ראוי לעובדים וניסיון לענות על צרכי החברות במידת האפשר.

עוד מוצע כי הממשלה תקדם תכנון כוללני ומפורט למפרץ, כדי להפוך אותו לאזור מוטה מגורים ופארק מטרופוליני סביב נחל הקישון, בשיתוף קק"ל. החלטת הממשלה תכלול צעדי מדיניות משלימים: מנהור מסילת הרכבת הכרכבת הכבדה כדי לחבר את העיר לים, משיכת מפעל עוגן אסטרטגי ומוטה חדשנות טכנולוגית לאזור "לב המפרץ" אשר יעסיק לפחות 500 עובדים (בדגש על תעשיית הקלינטק), חבילת צעדים סביבתיים הכוללת הפחתת הזיהום מתחבורה יבשתית על ידי הרחבת אזור מופחת פליטות ומעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, וכן הפחתת הזיהום מתחבורה ימית על ידי קידום תוכנית "נמלים ירוקים", וכן תוכנית לאומית למעבר מגפ"מ לגז טבעי וחשמל בקרב צרכנים גדולים ומשקי בית. לכך, ביקשו במשרד להגנת הסביבה להוסיף הקמת מנהלת שעליה תוטל עבודת המטה הנוגעת לפינוי, ותדווח לממשלה מדי ורבעון ושנה, בהתבסס על מנגנוני בקרה שיאפשרו להבטיח את התקדמות יישום ההחלטה.

מחלוקת גם סביב מכלי הנפט של תש"ן

לאחר שבשבועות האחרונים לא הצליחו המנכ"לים להתכנס לכדי סיכום, אתמול התפזרה הוועדה בשעת לילה מאוחרת לאחר כארבע וחצי שעות של דיונים, כאשר נרשמה התקדמות בעבודתה והתקרבות בין עמדות הצדדים. זאת, מלבד משרד האוצר, שייתכן שיימצא בעמדת מיעוט גם לאחר שתשלים הוועדה את עבודתה, ויציג בפני הממשלה עמדת מיעוט משלו.

מחלוקת נוספת נוגעת ליעד סגירת חוות מכלי הנפט של תש"ן בקרית חיים. במשרד האנרגיה מדברים על שנת 2025, ואילו במנהל התכנון מתנגדים לכך. באופן כללי, במשרד האוצר טוענים שאם עסקי בזן אינם רווחיים במבט עתידי בשל חדירת הרכב החשמלי לשווקים העולמיים ומדיניות צמצום הפחמן בכלכלה בעולם, יש לתת לבזן 'למות מוות טבעי', ולהימנע מתשלום פיצויים גבוהים. נזכיר, כי דוח מקינזי מצביע על כך שלבזן אין תמריץ לסגור את פעילותה במפרץ בעצמה.

להתנגדות האוצר, מצטרף רמ"י - הגוף שממש עד לאחרונה קידם בעצמו את תוכנית מפרץ החדשנות. לאחר כניסתו של היו"ר החדש ינקי קווינט לתפקיד, הוא החליט לאמץ את עמדת האוצר למרות העבודה המקצועית שנעשתה ברמ"י במשך שלוש שנים, וקבע כי אין כדאיות כלכלית בפינוי. עמדה זו, של רמ"י ומשרד האוצר, מנוגדת לעבודת דו"ח מקינזי ולעבודתם של צוותים מקצועיים נוספים בשנים האחרונות. עד כמה מנוגדות העמדות הנוכחיות? לפי המועצה הלאומית לכלכלה, שמסתמכת על דוח מקינזי ועבודת יועצים ושמאים חיצונית, תוכנית מפרץ החדשנות תותיר את הקופה הציבורית בתרחיש של פינוי עם עודף של 2 מיליארד שקל. מאידך, לפי הערכות פנימיות שבוצעו באגף התקציבים באוצר, תוכנית פינוי בזן תוביל לגירעון של שמונה מיליארד שקלים.

בסופו של דבר, על הפרק לא מונחת רק השאלה הכלכלית אלא גם הסביבתית וכך גם שאלת פיתוח האזור בחיפה. לכן, יידרשו שרי הממשלה הבאה להחליט האם לקדם את התוכנית - גם אם לצידה יש עלות - ולתעדף את התועלות הגלומות בה.

שרית גולן, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה והקריות וחברת מועצת העיר חיפה הנאבקת בשנים האחרונות יחד עם פעילים רבים בחיפה למען פינוי התעשייה הפטרוכימית מהאזור, אומרת כי "מטרופולין חיפה נמצא בדעיכה וחייבים לבצע פעולות ממשיות להצלתו, לרבות סגירת התעשייה הפטרוכימית. למרבה הצער, לאורך כל תקופת עבודת ועדת המנכלים ניסו חלק מהמנכ"לים והפקידים במשרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה למנוע ההמלצות לסגירת בזן. בעיקר היו אלו פקידי אגף התקציבים באוצר שהביעו ניתוק מוחלט מהאינטרס הציבורי והמצב במטרופולין תוך נקיטה בנימוקים שלא מתחום מקצועיותם. אני מקווה שלבסוף ההמלצה כן תדבר על סגירת התעשייה הפטרוכימית ופיתוח האזור בהיבטים של תעסוקה, פארקים לטובת הציבור הרחב ומגורים. הפעילים בחיפה דורשים שההמלצה תכלול אמירה נחרצת עם תאריך חלוט לסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה כפי שדרשנו באיגוד ערים להגנת הסביבה ובהתאם לעמדתם של אנשי המשרד להגנת הסביבה".

צרו איתנו קשר *5988