הפריפריה חולה והמדינה לא פועלת

ממצאי דוח מדד הגליל מעידים כי מחוז הצפון ממוקם בתחתית ברוב המכריע של הפרמטרים שמגדירים רפואה איכותית, כשאלו הם פני הדברים אין זה מפתיע שתוחלת החיים של תושבי הצפון, נמוכה באופן משמעותי משמעותית ביחס למרכז

בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר
בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר

רפואה איכותית במדינה היא פונקציה של מגוון פרמטרים דוגמת צוותים רפואיים (רופאים, אחיות, צוות מסייע), ציוד חדשני, נגישות המתקנים הרפואיים, זמינות הטיפולים ועוד. הקמת בית חולים נוסף, ציבורי או פרטי בהחלט מהווה בשורה טובה להשגת רפואה איכותית.

אלא מה, בית החולים הפרטי שהוקם לאחרונה באזור רמת החייל בצפון תל אביב, לא ייטיב עם מחוזות הפריפריה שמשוועים כבר שנים לרפואה איכותית.

ממצאי דוח מדד הגליל של המכון לחקר הגליל באקדמית גליל מערבי, מעידים כי עוד לפני שנת הקורונה שאתגרה את כל המערכת הבריאותית בישראל, סבל מחוז הצפון ממחסור במרבית הפרמטרים שמגדירים רפואה איכותית. אחת הדוגמאות לכך היא העובדה כי אחוז הרופאים המועסקים במחוז צפון הוא הנמוך ביותר בהשוואה לאחוז האוכלוסייה במחוז בהשוואה בין המחוזות. זאת בנוסף לאחוז המיטות לאשפוז שגם הוא הנמוך בישראל בהשוואה לאחוז האוכלוסייה. אחת התוצאות למחסור הכרוני במיטות אשפוז במחוז צפון היא ירידה משמעותית בתוחלת החיים שהינה מהנמוכות בישראל, שני רק למחוז דרום. הנתון מתאפיין גם בבחינה נפרדת של תוחלת החיים של נשים ושל גברים.

דוח נוסף שהופק על ידי המכון לחקר הגליל בשיתוף מוסד שמואל נאמן מהטכניון ועסק במשבר הקורונה כמנוע צמיחה למחוז הצפון, מציע להגדיר את מערכת הרפואה כשחקן ראשי בכל מערכי החירום למקרי אסון, ובנוסף, להפיק לקחים וליישמם בתחום הרפואה הדיגיטלית.

כלל האינדיקטורים שמופיעים במדד הגליל מעידים על כך שבפני תושבי מחוז צפון לא עומדת ההזדמנות לקבלת שירותי רפואה איכותיים ושוויוניים לאלו של תושבי המרכז. אחת הסיבות המובילות למציאות העגומה, טמונה בתת ייצוגיות כרונית (חברי כנסת ושרים) ממנה סובל מחוז צפון הסובל לאורך השנים. לדוגמה, בכנסת ה-23 (האחרונה לפני בחירות מרץ 2020) 10% מכלל חברי הכנסת גרו במחוז צפון כאשר 16.8% מתושבי ישראל גרים במחוז צפון. משמע, 6.8% של חוסר ייצוגיות, וכאשר בוחנים את גזרת השרים בממשלת ישראל רואים כי 3% מכלל שרי הממשלה גרים במחוז צפון, וכאן כבר פער הייצוגיות עומד על 13.3%, וכשהפריפריה הצפונית סובלת מתת ייצוגיות מתמשך בפרלמנט הישראלי שמופעל על ידי קבוצות לחץ מגזריות, אין זה מפתיע שזוהי התמונה העגומה המצטיירת אל מול עיננו.

כאמור, חשוב להדגיש כי על אף האפליה התקציבית והקשיים האובייקטיביים הקשים עמם מתמודדים צוותי ומערכות הרפואה בצפון, המרכז הרפואי לגליל נמצא במקום השני בקטגוריית בתי החולים בגודל בינוני במניעת זיהומים, וזאת על פי דוח משרד הבריאות שפורסם לאחרונה. המרכז מדורג בצמוד לבית החולים שבמקום הראשון (המרכז הרפואי קפלן). אבל, מנהלי בתי החולים של המחוז צפון שבים ומתריעים כי ללא השקעה ממשלתית משמעותית בטווח הזמן הקרוב, לא תהיה בידם היכולת להעניק שירותי רפואה הולמים לתושבי הצפון.

רפואה איכותית היא זכות יסוד לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע, מגדר ומחוז. על ממשלת ישראל החדשה אשר מתגבשת בימים אלה, לשים את ליבה, עינה ומשאביה במחוז צפון הן בתחום הרפואה והן בתחומים נוספים אשר גם בהם מופלה המחוז לרעה.

הכותבת היא ראש החטיבה למדעי המדינה, ראש המכון לחקר הגליל באקדמית גליל מערבי