לוביסטים | ניתוח

מפייזר ועד עובדי בזן: מי התחמש בלוביסט ואיך ייראו המאבקים הבאים בכנסת?

השיתוק הפוליטי מקשה על קידום חוקים אבל מספר הלוביסטים בכנסת בשיא • הסיבה: הלחצים שמפעילים ארגונים וגופים שונים עברו למסלול עוקף כנסת אל מסדרונות הרגולציה • גלובס בעקבות תעשיית הלובינג הפורחת - המאבקים הצפויים, הבעיות, והח"כים שעברו לצד השני

השבעת הכנסת ה 24 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
השבעת הכנסת ה 24 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עתידה של הכנסת ה-24 עדיין לוט בערפל, הוועדות הקבועות התכנסו לראשונה רק השבוע ומנוע הצעות החוק ששותק עד כה באין נשיאות לכנסת ייכנס לפעולה בהתאם לבריתות במערכת הפוליטית בימים הקרובים. ובכל זאת, נראה שענף הלובינג בכנסת (שתדלנות) פורח. נתונים עדכניים שהגיעו לידי גלובס חושפים שיא חדש במספר הלקוחות - ארגונים, חברות, ועדים, בנקים ועוד - ששוכרים את שירותיהן של חברות הלובינג. המספר עומד נכון לחודש זה על לא פחות מ-536. והמספרים עולים. כל זה קורה, כאמור, כאשר אין כנסת מתפקדת וכביכול אין מה לקדם.

הפריחה של ענף הלובינג מציגה תמונה בעייתית, יש שיגידו מסוכנת. היא מראה כי למרות העובדה שאין כנסת מתפקדת, הלחצים שמופעלים על ידי חברות וארגונים שונים פשוט עברו מהכנסת אל מסדרונות הרגולציה.

בשונה משלוש תקופות הבחירות שקדמו לה, תקופת הבחירות לכנסת ה-24 לוותה בשמירה על מספר לקוחות גבוה ואף בעלייה במספר הלקוחות. הסיבה? ככל הנראה הציפייה שליוותה את מערכת הבחירות כי לאחריהן תוקם ממשלה ותכהן כנסת, גם אם לתקופה קצרה בלבד.

בסך הכול רשומים בכנסת 118 לוביסטים (בעלי השרוך הכתום). ובמילים אחרות, כמעט לוביסט אחד על כל חבר כנסת. אמנם רחוק ממספר השיא שנרשם באוקטובר 2017 - אז פעלו בכנסת 213 לוביסטים, בין היתר בגלל ההגבלות שהוטלו על הכנסת בזמן הקורונה ולא אפשרו כניסה נרחבת למשכן. כשתקום ממשלה, מתישהו, המספר הנוכחי צפוי להתעדכן ולטפס בהתאם.

 
  

איך ייתכן שבשנתיים האחרונות שבהן השיתוק הפוליטי הקטין את נפח העבודה המסורתית בכנסת נותר מספר הלוביסטים גבוה? כאמור, הדבר קשור לעובדה שענף הלובינג סיגל ושייף מיומנויות חדשות לעבודה - במקום פעילות בתוך הכנסת, עברה הפעילות לעבודה ישירה מול דרג הפקידות במשרדי הממשלה.

בכירים בענף מעידים כי לאחר הקורונה הייתה תקופה קצרה של חוסר ודאות ושל הקפאות ריטיינרים מצד לקוחות, אך מדובר היה בתופעה בשוליים שחלפה במהירות. נוכח הענפים השונים שנפגעו מהמגפה ונדרשו לתיווך מול משרדי הממשלה, החברות חזרו לעבוד מהר מאוד.

עכשיו, לקראת (אולי) הקמת ממשלה, מצטרפים שוב ארגונים ועמותות שרוצים להשפיע בשלב ניסוח קווי היסוד. האם יצליחו בכך הפעם? גלובס ממפה את הכוחות המרכזיים הפועלים בתחום, את החברות החדשות שהבינו בתקופת הקורונה כי הדרך אל האושר כרוכה בהעסקת לוביסטים, ואת המעברים הקלים (מדי) משולחן הח"כ אל הצד השני.

6 המאבקים הגדולים של חברות הלובי

1. מאבק האסי (לוביסט: פוליסי): ביולי האחרון שכר קיבוץ ניר דוד את שרותי הלובינג של חברת פוליסי נגד הדרישות לפתוח את נחל האסי העובר ביישוב לכניסה חופשית. המאבק רווי מתחים המצויים בליבת הישראליות בין אנשי בית שאן לאנשי הקיבוץ והוא מתחדש אחת לכמה שנים. גם הפעם הוא טרם נפתר.

2. רפורמת התמרוקים (לוביסט: ריפבליק): בממשלה ניסו ב־2015 להוביל רפורמה לייבוא בשמים ותמרוקים. כשהיה נראה שהולכים להגביל את הייבוא בטענות לשמירה על בריאות הציבור, פנו אל החברה כמה יבואנים קטנים והצליחו להוביל ניסוח תקנות של משרד הבריאות שמאפשר יבוא מקביל של בשמים ותמרוקים.

3. פתיחת איקאה (לוביסט: גורן עמיר): המאבק לפתיחת איקאה במהלך תקופת הקורונה נוהל על ידי גורן עמיר. החברה גם פעלה במסגרת המאבק של בית המטבחיים דבאח ויבואן הבשר דה לוי בנושא איסור משלוחים חיים של עגלים וטלאים לישראל.

4. מתווה הגז (לוביסט: אימפקט): חברת הלובינג אימפקט נשכרה כדי לייצג את האינטרסים של יצחק תשובה במתווה הגז וההסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לתשובה ונובל אנרג'י

5. מאבק האופטיקה (לוביסט: הקבינט): בשיא משבר הקורונה, הקבינט סייעה למועצת האופטומטריסטים המאגדת את חנויות האופטיקה הקטנות והביאה למתן פטור מארנונה לחנויות למרות שנותרו פתוחות בסגר

6. תקצוב בתי החולים (לוביסט: גלעד): חברת הלובי גלעד נשכרה למאבק בתי החולים הדסה, מעייני הישועה, לניאדו ושערי צדק כדי להשוות את שיטת התקצוב שלהם לבתי החולים הציבוריים. התוצאה: נחתם הסכם לתקציב שוויוני לשנה הקרובה והוקמה ועדה ציבורית לתקצוב שוויוני

השינוי: הלוביסטים עברו מהכנסת אל הפקידים

בחברת ריפבליק יועצים, חברת הלובינג הצעירה שהוקמה לפני כארבע שנים, נרשמה צמיחה במספר הלקוחות בשנתיים האלה. היו"ר לירון הרשקוביץ מסביר כי הסיבה לגידול היא התמקדות בייעוץ רגולטורי ולא לובינג בלבד. "ריפבליק מתמחה בייעוץ רגולטורי, לא רק בשירותי לובינג, לכן הבחירות או משבר הקורונה היוו עבורנו סוג של ציון משמעותי לחזון שלנו - יצירת מעטפת שירותים רגולטורים".

לירון הרשקוביץ / צילום: לוק צלמים
 לירון הרשקוביץ / צילום: לוק צלמים

גם לדברי יו"ר חברת הלובינג הקבינט וח"כ לשעבר יואל חסון, המשבר הפוליטי יצר הזדמנויות חדשות בענף, והחברה לא רק שלא הקטינה את פעילותה בשנתיים האחרונות אלא הרחיבה אותה. "תחושת הכאוס במערכת הפוליטית הורגשה היטב במגזר העסקי והציבורי, ומתוך חוסר האונים של ארגונים וחברות מולו קם צורך גדול מאוד להיעזר בגורמי מקצוע. למרות שהייתה תחושה שענף הלובינג נפגע ונעצר, קרה בדיוק להיפך. מבחינה מסחרית בשנתיים האחרונות הקבינט הכפילה את מספר הלקוחות והכפלנו את הצוות שלנו - למרות המשבר הפוליטי".

ומה לגבי העבודה "הקלאסית" בכנסת? מנכ"ל הקבינט צח בורוביץ’ אומר לגלובס, כי "יש נטייה לחשוב שעבודת הלובינג מתבצעת בעיקר בכנסת ושחייבות להיות ועדות ומליאה, אבל עבודת הלובינג נמצאת גם במשרדי הממשלה. גם בשנתיים של שיתוק פוליטי, המדינה בסוף עובדת, הפקידות המקצועית עובדת. כפועל יוצא של המשבר שכללנו את יכולת העבודה עם הפקידות".

משבר הקורונה הכניס לשוק הלובינג לקוחות חדשים שנדרשו לתיווך מול משרדי הממשלה והכנסת. הבולטת בין כולם היא חברת פייזר, שנכנסה כלקוחה של משרד גלעד יחסי ממשל ולובינג. "הקורונה הכניסה המון לקוחות חדשים, כי היה כאן כאוס גדול בהמון תחומים וענפים שרצו לשמר את היכולת שלהם לשרוד גם בתקופות משבר", אומר הרשקוביץ. לריפבליק למשל, הצטרפו בתקופה הזו הולמס פלייס, וגם "גילדות מקצועיות כמו לשכת מארגני התיירות הנכנסת וארגון הברים והמסעדות שנדרשו לתיווך מול הממשלה והכנסת בהחלטות שהתקבלו סביב הקורונה".

בורוביץ’ מסביר שהלקוחות החדשים שהגיעו אליו בשנה החולפת היו בין היתר גורמים שלא נדרשו ללובינג לפני הקורונה מעולם, שכן לא היה ממשק בינם לבין הממשלה וגורמי הרגולציה. "ענפים שמעולם לא חשבו שהם צריכים לובינג או לדבר עם הממשלה שכרו את שירותינו, כמו למשל הסטודיו למחול וחברת שלטי חוצות". וחסון מוסיף: "אלו גופים שבשוטף לא רוצים שום דבר מהמדינה, והקורונה הפכה את העסק שלהם לתלוי בממשלה".

השולטות: 70% מהכוח בידיים של 6 חברות

שוק הלובינג הישראלי מתאפיין בריכוזיות. שולטות בו היום שש חברות גדולות, המחזיקות ב-70% מהלקוחות (374) - פוליסי, אימפקט, גלעד לובינג, גורן עמיר, הקבינט וריפבליק. דווקא ריפבליק, החברה הצעירה מבין כולן (ראה בוקסה), מחזיקה במספר הלקוחות הרשומים הגבוה ביותר - 101 בסה"כ.

 
  

עם זאת, מספר הלקוחות הוא לא זה שבהכרח קובע את גודל החברה - אלא התמהיל שלהם. מעיון ברשימת המיוצגים על ידי כל חברת לובינג עולה כי לעתים קרובות מדי, חברת לובינג מייצגת ארגונים ועסקים בעלי אינטרסים צולבים. אולם בהיעדר חקיקה המסדירה את השקיפות בנושא ומחייבת הצהרת אינטרסים של כל מיוצג שהוא, לא ניתן לגלות אותם אלא בדיעבד.

כך למשל, פוליסי של בוריס קרסני הוותיקה נחשבת לחזקה מבין החברות כולן בשל רשימת הלקוחות שהיא מייצגת. קרסני, שהיה מראשוני הלוביסטים בכנסת, שולט היום בדרך זו או אחרת במשק הישראלי. אלו רק חלק מהלקוחות שהוא מייצג היום: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלונות בישראל, בנק הפועלים, דרך ארץ, פז, גוגל, חברת החשמל, מקורות, התעשייה האווירית, התאחדות הקבלנים וולט.

לדברי מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו, "חוק הלוביסטים בישראל איננו מגביל את כמות הלקוחות ותמהיל הלקוחות של חברת לובינג. תיאורטית, חברת לובינג אחת יכולה לייצג במקביל את כל החברות המשמעותיות במשק, כולל לקוחות מתחרים". גטניו מזהיר כי "מדובר במצב שבו חברות לובינג עשויות להוות דרך עוקפת חוק הגבלים עסקיים, כמו גם גופים המרכזים בידם כוח ועוצמה המהווים סכנה לדמוקרטיה שכן נבחרי ציבור יחששו לצאת נגדן".

מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו / צילום: דינה קליינמן
 מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו / צילום: דינה קליינמן

מבחינת תמהיל הלקוחות שרוצים ייצוג מול חברי הכנסת בהליכי החקיקה ובוועדות השונות, הנתונים מלמדים כי 68% מהלקוחות של חברות הלובינג השונות הם מסחריים ובתוכם נכנסים גם ארגוני עובדים שונים שמייצגים אינטרסים מסחריים, 12% מהלקוחות הם מהמגזר השלישי - ארגונים ועמותות, 4.5% הם רשויות מקומיות, 3.5% ארגוני עובדים ו-12% נוספים כמו גופי תקשורת, אוניברסיטאות וכדומה. לדברי גטניו, שערך את המחקר, "לפעמים מי שעומד מאחורי ארגונים ואיגודים שפועלים תחת הגדרה של גופים מסחריים הן החברות הגדולות בתחום, שקובעות שם את הטון וזקוקות במאבקים לגוף נוסף שיילחם לצידן".

בחלק מהמדינות בעולם (קנדה, האיחוד האירופי, ארה"ב), קיים חוק המחייב את חברות הלובינג לדווח על הנושא שלשמו הן נשכרו. החוק בישראל המסדיר את עבודת הלוביסטים בכנסת לא מתייחס לעניין הלקוחות או האינטרסים שלהם בכנסת. הוא בעיקר קובע מיהו לוביסט. כדי לקבל היתר לפעול בכנסת כשתדלן יש להגיש בקשה ולציין בה את פרטיו האישיים של המבקש, ואם הוא פועל במסגרת תאגיד - את סוג התאגיד, שמו ומספרו, ואת שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת. אם המבקש הוא חבר בגוף בוחר של מפלגה עליו לציין את גם שם המפלגה. לדברי גטניו "חוק הלוביסטים הישראלי הוא חוק חלש לעומת דומיו בעולם. המחוקק הישראלי סרב בשנים האחרונות לתקן את החוק ולחייב תקופות צינון ארוכות יותר במעבר ללובינג, או לאסור על ייצוג מקביל של לקוחות בעלי ניגודי עניינים".

 
  

עם זאת, לוביסטים שאיתם שוחחנו לכתבה אמרה כי גם ללא חובת הדיווח הציבורית, כאשר הם עובדים מול חברי הכנסת הם מספקים להם הסבר על האינטרס שבשמו הם נשלחו לכנסת.

בשלוש השנים האחרונות ניתן להבחין בכניסה של חברות לובינג חדשות, שבעליהן משתייכים לדור חדש של לוביסטים אשר פרש מחברות הלובינג הוותיקות. לקראת סוף כהונת הכנסת ה-20 החלו שתי חברות כאלה לאתגר את ההגמוניה של החברות הוותיקות - במיוחד מיטיבה לעשות זאת חברת ריפבליק, שבראשות לירון הרשקוביץ ומבשרת נבו, שני לוביסטים שעבדו בעבר בגלעד לובינג. החברה השנייה היא חברת הקבינט בראשות צח בורוביץ ושאליו חבר ח"כ לשעבר יואל חסון.

לשאלה במה שונות החברות מהדור החדש מאלו הוותיקות, אומר חסון: "עצם זה שאנחנו מוכנים להתראיין והחברות הישנות לא. אנחנו לא מתביישים במה שאנחנו עושים, אלא גאים ביכולות המקצועיות שלנו".

יואל חסון / צילום: אביב חופי
 יואל חסון / צילום: אביב חופי

המצטרפים: גם ועד בזן, פייזר וערוץ 20 צריכים לובינג

ברשימת הלקוחות החדשים השנה המיוצגים בכנסת ניתן למצוא גם את ועד עובדי בזן אצל גלעד, שמבקשים ייצוג מול הכוונה לסגור את מתחם מפעלי הזיקוק בחיפה תוך עשור; חברת סופרגום אצל הקבינט מבקשת לקדם את סיפור האזיקים האלקטרוניים להרחקת גברים מכים; וגם את ערוץ 20 שבימים אלו מסדיר את פעילותו וצפוי לעבור לאפיק 14.

ויש עוד כמה חברות מעניינות שנכנסו כלקוחות של משרדי לובינג: כך למשל החלו בגלעד לובינג לעבוד בשנה האחרונה עם פייזר. ובנוסף עם לשכת עורכי הדין, התאחדות התעשיינים, התאחדות אולמות האירועים. וגם תחום הבריאות שקיבל בתקופת הקורונה משמעות חדשה, החל להשתמש בשירותי שתדלנות: בקבינט החלו לעבוד השנה עם כלל ביטוח וקופת חולים לאומית, ולפני כן עם שירותי בריאות לאומית.

 
  

בריפבליק נכנסה השנה העמותה לגריאטריה בישראל - גוף שקם לייצג את כל הענף בישראל ופועל להסדרת הענף, וכן את התאחדות המלאכה והתעשיה - ארגון יציג של כלל התעשייה הזעירה בישראל ומייצגים בשנים האחרונות בין היתר את ענפי היופי והטיפוח שנפגעו בתקופת הקורונה ונדרשו לסיוע מול הממשלה.

ובצד השני, ברשימת הלקוחות העוזבים את חברות הלובינג ניתן למצוא את אל על, חוצה ישראל, קק"ל, פייפל ו-JTI חברת הטבק השלישית בגודלה בעולם.
מבחינת התשלומים בענף, איש לא רצה לשתף אותנו במספרים מדויקים. אך באופן כללי ניתן לומר כי לקוחות גדולים משלמים סכומים של עשרות אלפי שקלים בחודש (החזר חודשי) ואילו עמותות וארגוני מגזר שלישי משלמים בין 6,000-12,000 שקל בחודש.

הדלת המסתובבת: הח"כים שהפכו ללוביסטים (ולהיפך)

תופעה שמאפיינת את התחום היא הדלת המסתובבת של חברות הלובינג והכנסת. אמנם לא מדובר בתופעה שכיחה אלא במספרים קטנים יחסית של חברי כנסת שמסיימים את כהונתם ועוברים לעבוד עבור חברות הלובינג, אך על שולחן הכנסת ה-24 כבר מונח חוק המבקש להאריך את תקופת הצינון שלהם משנה לשנתיים.

בין חברי הכנסת הבאים (וההולכים) מחברות הלובינג וחזרה לעבודה למען האזרח ניתן למצוא לאחרונה את ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד, שעבדה עד להשבעתה בכנסת כיועצת חיצונית לחברת הלובינג של צח בורוביץ’ ויואל חסון (ח"כ לשעבר). כך גם את ח"כ קרן ברק מהליכוד, שהייתה בעברה בעלת חלק מחברת הלובינג הקבינט.
את הדרך ההפוכה עשה ב-2019 איתן ברושי, חבר הכנסת לשעבר מהעבודה שעבר לעבודה בחברת הלובינג גלעד.

"תופעת ‘הדלת המסתובבת’ בין נבחרי ציבור וצוות לשכותיהם ובין חברות הלובינג היא בעייתית", אומר גטניו. "עוזרים פרלמנטריים רבים עוברים לעסוק בסופו של דבר בלובינג, ובשנים האחרונות מתגברת התופעה של חברי הכנסת לשעבר שמצטרפים לתעשייה. לדעתי, חובה להאריך את תקופות הצינון שלהם לפרקי זמן משמעותיים יותר, כמו בקנדה ששם תקופת הצינון עומדת על חמש שנים".

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ניסחה את החוק שמקדם היום ח"כ מוסי רז (לאחר שבכנסת ה-20 הוא נפל) שנועד כאמור להאריך בישראל לשנתיים את תקופת הצינון הנדרשת משרים, חברי כנסת, יועצים פרלמנטריים, עוזרי שרים וסגני שרים במשרת אמון ועובדי סיעות המקבלים את משכורתם מהכנסת, בטרם יוכלו לעבוד כלוביסטים בכנסת. לדברי ח"כ רז "יש טעם לפגם בדלת המסתובבת שבה מוצאים עצמם חברי כנסת הופכים בין לילה ללוביסטים המקדמים בכנסת מטרות עסקיות ולעתים אף חוזרים לכנסת".
לדבריו של ח"כ לשעבר חסון ההשוואה הזו בין ישראל למדינות העולם שבהן קיים צינון ארוך יותר אינה במקומה. "בארה"ב ובאירופה רוב חברי הפרלמנט ושרים אוטומטית הולכים לייעוץ אסטרטגי. בישראל זה ממש לא ככה. אני מסכים שצריך תקופה מסוימת של צינון למען הנראות הציבורית, אבל כדי למנוע דלת מסתובבת? וגם על מה הצינון? אני מעולם לא פעלתי כלוביסט בתוך הכנסת".

חסון מסביר כי עיקר תרומתו כמי שמכיר את מסדרונות השלטון היא אסטרטגית. "אחד הדברים המשמעותיים שאני מביא אותם זה העדכניות שנדרשת כדי לדעת איך להתמודד עם הכנסת והממשלה של היום, שהם שונות ממה שהיה לפני עשור".
ח"כ לשעבר שהתראיין אף הוא לכתבה וביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "כשאתה בשירות מדינה בתפקיד בכיר ויוצא לצינון, המדינה משלמת לך שנה משכורת. יועצים משפטיים בכנסת ובכירים בכנסת מקבלים שנה משכורת קדימה כדי לשמור על הצינון, ולחברי כנסת אומרים ‘מהדבר שאתה הכי מבין בו - אל תתפרנס’. אם אתם רוצים צינון, ואתם רואים בזה ערך - תשלמו את תקופת הצינון". 

היורשת של פוליסי: לקוחות מהסקטור החקלאי ועד ייצוג דלק קידוחים במאבק הגז

חברת הלובינג שצמחה משמעותית בשנים האחרונות היא ריפביליק יועצים, שהוקמה בינואר 2017 על ידי מבשרת נבו ולירון הרשקוביץ. בשנתיים האחרונות כמעט הכפילה את עצמה, ולראשונה בישראל עברה חברת לובינג את מחסום 100 הלקוחות.
החברה מחזיקה במספר הלקוחות הגדול ביותר בענף ובין היתר מאגפת את נושא החקלאות כולו. לדברי גורמים הבקיאים בתחום הלובינג, נבו והרשקוביץ מייצגים דור חדש של יועצים, והם גם הבעלים היחידים מהחברות הגדולות שרשומים כלוביסטים וגם מגיעים ממש לטיפול בכנסת.

מבשרת נבו, ריפבליק / צילום: לוק צלמים
 מבשרת נבו, ריפבליק / צילום: לוק צלמים

ריפבליק מחזיקה ברשימת לקוחות מגוונת, ובת בבד מייצג כמעט את כל הסקטור החקלאי: מרכז המועצות האזוריות, ארגון מגדלי הדגים, התאחדות מגדלי הבקר, התאחדות בעלי המלאכה, תנועת המושבים, מועצת הדבש ומועצת החלב, לצד לקוחות גדולים כמו תאגיד השידור הישראלי, מכבי שירותי בריאות, מובילאיי, לשכת סוכני הביטוח בישראל, לשכת רואי החשבון, בנק מזרחי, נמל מספנות ישראל, הולמס פלייס ודלק קידוחים. האחרונה ביקשה את ייצוג החברה כדי לשמור על האינטרסים שלה בסוגיות קידוחי הגז, ומול ועדת שישנסקי 2 שדנה בתגמולים מהגז.

צרו איתנו קשר *5988