איך הרשויות יחקרו את אסון ההילולה בהר מירון?

היועמ"ש הורה למח"ש להתחיל במידיי בבדיקת אחריות המשטרה לאירוע • בנוסף, ייתכן שתוקם ועדת חקירה ממלכתית

הר מירון. הבוקר לאחר האסון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
הר מירון. הבוקר לאחר האסון / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

בזמן שאירוע אסון ההילולה בהר מירון עודנו בעיצומו ולא כל המתים זוהו, דבר אחד הוא כבר ברור: האירוע היה יכול להימנע והוא חייב להיחקר לעומק.

יש לציין כי "הכתובת לאסון במירון הייתה על הקיר". בשנים 2008-2011 התריע מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס ז"ל, כי קיימים ליקויי בטיחות חמורים בקבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) במירון. בדו"חות המבקר שפורסמו ב-2008 וב-2011 נאמר, בין היתר, כי המקום אינו ערוך לקליטת מאות אלפי בני אדם.

השלב הראשון: פתיחה בבדיקה מיידית

בשלב המיידי, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להתחיל בבדיקה על מנת לברר האם עולים חשדות לפלילים מצד שוטרים במסגרת אירוע האסון במירון. אם יתברר כי קיים בסיס ראשוני לחשדות כאלה, הבדיקה תהפוך מהר לחקירה פלילית ובמסגרתה צפויים להיחקר באזהרה קציני המשטרה שהיו אחראים על שמירת הסדר באירוע.

בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה הנחה כי משטרת ישראל לא תגבה בשלב זה עדויות משוטרים המעורבים באירוע, במסגרת חקירת המשטרה שכבר נפתחה. זאת, לאור המחשבה שהמשטרה לא יכולה לחקור את עצמה באירוע שהיא נושאת בלפחות חלק מהאחריות לו.

ההחלטה התקבלה בתום התייעצות דחופה שהתקיימה מוקדם יותר הבוקר בראשות היועץ המשפטי לממשלה עם מ"מ פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, ומנהלת המחלקה לחקירות שוטרים, קרן בר מנחם. יצוין כי אנשי מח"ש כבר פועלים במסגרת הבדיקה, ונמצאים בזירת האירוע.

היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה מסרו כי הם יקיימו הערכות מצב נוספות ויקבלו את ההחלטות המתאימות על-פי התקדמות הבדיקה של מח"ש.

השלב השני: ועדת חקירה ממלכתית

חקירת מח"ש תהיה חלק מחקירת האסון והגורמים לו אבל ברור שהיא לא מספיקה. לפי ההערכה, לאור סדר הגודל של האירוע והקשת הרחבה של מי שעלולים להימצא נושאים באחריות, עשויה הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטה של ממשלת ישראל, כשנמצא עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור. על פי הלכת בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות.

ועדות מסוג זה הוקמו, למשל, בנושא טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ההתנתקות), ובנוגע לאירועי אוקטובר 2000, במהלכם נהרגו בעת פיזור הפגנות 12 ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי, וכן נהרג יהודי ישראלי אחד מיידוי אבנים.

אפשרויות נוספות הן להקים ועדת חקירה פרלמנטרית או ממשלתית אלא שסמכויותיהן מוגבלות יותר משל ועדת חקירה ממלכתית.