סוגיית סימון המוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון או ברמת הגולן ומיוצאים לחו"ל היא שדה עימותים נרחב בין ממשלות ישראל למדינות אחרות, האיחוד האירופי בעיקר אך גם ארצות הברית באופן חלקי. תנועת "לוחמים לשלום" הישראלית-פלסטינית מבקשת כעת להכניס את העימות הזה לבית פנימה ולדרוש סימון מוצרים מיו"ש, תוך הסתמכות על חוק הגנת הצרכן.
בסוף 2019 בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי קבע כי על כל המדינות החברות באיחוד האירופי לתייג מוצרים ישראליים מהגדה המערבית, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, ולסמן בצורה ברורה כי מדובר במוצר מ"התנחלות ישראלית". מדובר בהליך משפטי שהחל כבר בשנת 2015 בעקבות הנחיות האיחוד האירופי להחריג מוצרים שמקור ייצורם הוא מהשטחים שנכבשו ע"י ישראל במלחמת ששת הימים.
גם בארצות הברית נקבעה חובת סימון לאחר הסכמי אוסלו, אך היא לא יושמה והנשיא הקודם טראמפ ביטל אותה ממש לפני תום כהונתו בסוף 2020.
במכתב ששלח עו"ד איתי מק בשם "לוחמים לשלום" אל הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו"ד מיכאל אטלן, נאמר כי הוראות החוק והצווים הרלוונטיים קובעים כי על היצרן לסמן על גבי אריזת המוצר את ארץ ומקום הייצור. במכתב מצוטטים סעיפי החוק הקובעים לפי מק כי כל סימון יכלול פרטים בדבר ארץ הייצור, וכי הצו חל גם על האזור (יהודה, שומרון וחבל עזה). וכך לטענתו מוצרים המגיעים מאזורים אלה הגדרתם יבוא - ולכן לפי התקן יש לסמן בהם את "ארץ הייצור".
עוד כותב עו"ד מק, כי סימון המוצרים הוא בבחינת הטעיה של הלקוחות. הטעיה זו לפי מק "עלולה לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו".
לדברי מק, "אי סימון נכון של ארץ ומקום הייצור על גבי מוצרי ההתנחלויות המשווקים בתוך מדינת ישראל, מצג השווא כי מדובר בתוצרת ישראל וכן ההסתרה המכוונת מהצרכנים/ות הישראלים/ות כי מקורם בהתנחלויות ובמאחזים הישראליים בגדה המערבית, מהווים הטעיה אסורה ושלילה או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות של הצרכנים/ות הישראלים/ות". מק משווה זאת להעלמת מידע על כשרות או על הימצאות מוצרים מן החי במכירה לטבעונים, ודורש מהממונה על הרשות להגנת הצרכן לחייב את היצרנים מאזורי יו"ש לסמן את התוצרת שלהם - גם כשזו נמכרת כאן אצלנו.
"קוראים לרשות להגנת הצרכן להפסיק את הישראבלוף"
המכתב מסתמך על הנחת המוצא כי יהודה ושומרון לא סופחו רשמית לישראל, אף שבראשית 2020 נעשו מהלכים לקידום הסיפוח, והממשל האמריקני הביע נכונות להסכים לכך לפחות על שטחי ההתנחלויות המהווים כשליש משטח יו"ש. המהלך נתקע ולמעשה הוקפא, בין השאר בגלל התניה של איחוד האמירויות ובחריין להסכמי השלום עימן שנחתמו בקיץ שעבר. עם זאת, המצב המשפטי שלהן אינו כשל ארץ זרה, לרבות בהכנסת סחורות משטחי ההתנחלויות שעליהן מוחלים כמעט כל חוקי המדינה באמצעות צווי אלוף.
תולי פלינט, המתאם הישראלי של תנועת לוחמים לשלום: "ממשלות ישראל מעולם לא סיפחו באופן רשמי את הגדה המערבית ותמיד טענו בבג"ץ כי מדובר בשטח ב'תפיסה לוחמתית'. לכן הטענה לפיה מוצרי ההתנחלויות מיוצרים במדינת ישראל היא הטעיה צרכנית מכוונת, שמשמעותה ניסיון סיפוח דה פקטו.
"זכותו של כל צרכן ישראלי לדעת מה בדיוק הוא קונה ועל חשבון מי, ולבחור באופן חופשי אם לקנות מוצרים שקשורים לעוולות המתרחשות תחת שלטון הכיבוש, הכוללות ניצול בלתי חוקי של שטח כבוש ומשאבי טבע, תוך התעלמות מחוקי עבודה וזכויות אדם. המייצרים בהתנחלויות נהנים מפריבילגיות והנחות שאין כמותן לאותם הישראלים שלמרות הקשיים הבירוקרטיים הרבים מקדישים את חייהם על מנת לייצר בתוך מדינת ישראל. אנחנו קוראים לרשות להגנת הצרכן להפסיק את הישראבלוף, לנהוג על פי החוק, לספק שקיפות מלאה לצרכנים ולא לנקוט עמדה פוליטית".
"דרישה הזויה. רוצים שנחזיר את תעודת הזיהוי שלנו?"
דוד אלחיאני, יושב ראש מועצת יש"ע, אומר בתגובה כי ישובי יו"ש ובקעת הירדן הוקמו על ידי ממשלות ישראל. "אנחנו אזרחי המדינה - בוחרים לכנסת, משרתים בצבא ומשלמים מסים. המדינה רואה בנו ישובים מן המניין. הדרישה הזויה. מה מבקשים הדורשים? שנחזיר את תעודת הזיהוי שלנו?".
כתובת משלוח המכתב היא הרשות להגנת הצרכן, אך היא אינה הגוף האחראי על סימון המוצרים, אלא גופים אחרים בממשלה. כך למשל מנהל המזון במשרד הבריאות אחראי על סימון מוצרי מזון.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגיבה: "על פי החוק הקיים, יש חובה לסמן ארץ ייצור בלבד ואין חובה לסמן מקום ייצור. במקום שבו בחר העוסק לכתוב את מקום הייצור עליו לכתוב את מקום הייצור כפי שהוא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.