ההסכמים עם מדינות המפרץ עומדים בהצלחה במבחן המעשי הראשון

המערכה הנוכחית מול חמאס מעמידה את הסכמי אברהם במבחנם הראשון. אם היו מבין הפלסטינים מי שקיוו כי אלה יפגעו, על פניו נראה כי התקווה הזו נכזבת.

על יחסן של מדינות המפרץ לאירועים אצלנו, יעידו הכותרות הראשיות והשיח בעיתוני המפרץ וברשתות החברתיות. אלה ביומיים האחרונים לא עוסקות ברצועת עזה, ולא במסגד אל אקצא. הרוב המכריע עוסק בהתבטאויות גסות של שר החוץ הלבנוני, שרבל ווהבי בראיון ברשת שהאשים את מדינות המפרץ כי הן טיפחו את דאעש, ושלחו אותו ללבנון. הוא כינה את הסעודים בדואים, והרוחות במפרץ סוערות. בסעודיה שוקלים לגרש את השגריר הלבנוני פאוזי כבארה מריאד, ונשמעו קריאות לנתק כליל את היחסים הדיפלומטים עם לבנון לגרש את כל הלבנונים העובדים במפרץ. הדיווחים על האירועים כאן בעמודים הפנימיים בדרך כלל, והם ניטרליים למדי וכוללים את מספרי הנפגעים של שני הצדדים ולא כנהוג בתקשורת הערבית רק את של הפלסטינים.

בהודעה שפרסם שר החוץ של האמירויות עבדאללה בן זאיד ביום שישי הוא הביע דאגה רבה מהאירועים ושלח ניחומים לקורבנות - לכל הקורבנות. הוא קרא להפסקת אש והשורה המעניינת - הוא הדגיש את חשיבותם של הסכמי אברהם ליצירת עתיד טוב יותר לדורות הבאים. משמע, בהיפוך לדרך האלימות וההתנגדות של חמאס ושאר הגורמים המתסיסים.

הרשתות החברתיות מעניינות עוד יותר - השיח הרווח הוא ביקורתי כלפי חמאס, ארגון שאין אליו אהדה רבה במפרציות, בעיקר על כך שהוא הגורם להרס הגדול ברצועת עזה. והמתקפות מתרכזות במנהיגים של הארגון השוהים באחוזות פאר בקטאר, אסמעיל הניה וחאלד משעל. בקריקטורה שהפכה ויראלית, נראים השניים, האחד במרצדס מפוארת והשני בחדר הכושר כשמשקה בידו מסמנים וי לניצחון. הכותרת היא ירושלים קוראת לכם, והכיתובים הנלווים, ביקורת על כך שהם בחיי הנוחות והשפע, שולחים את העזתים להיהרג עבורם. דיווחים על יציאת משפחות של בכירי חמאס מעזה למצרים הובלטו כדי להוסיף ללעג.

טסים ומתעניינים בכיפת ברזל

אבל מה שמעיד יותר מכל על האווירה האחרת הנושבת מהמפרץ הם המעשים. חברות התעופה של האמירויות לא הפסיקו לטוס לישראל, בניגוד לרוב החברות מהעולם לרבות האמריקניות, אלא רק הפחיתו את מספר הטיסות. האמירה הסמלית חשובה מאוד כאן, ולגלובס נודע כי היו מגעים דיפלומטיים בין הצדדים שבהם סוכמה המשכיות הטיסות.

ויש לכך גם סיבה מעשית - הטיסות מלאות. הן בתיירים ישראלים הממשיכים לטוס בהמוניהם לדובאי והן בסוחרים ואנשי עסקים משני הצדדים. מכל התחומים הדיווחים הם כי העסקים ממשיכים כרגיל ואם היו ביטולי ביקורים, הם הוחלפו בשיחות בווידאו.

 סוכנות הידיעות של האמירויות. לחימה כמעט ולא מוזכרת

בתחום התעשיות הביטחוניות זה מעניין אף יותר. לפי גורם בטחוני ישראלי, יש התעניינות רבה במערכות נשק ישראליות המשתתפות באירועים ברצועת עזה, הן מערכות נשק הגנתיות, ובראשן כיפת ברזל, הן ההתקפיות והן המסייעות כמו יכולות תצפית והאזנה מתוחכמות. לפי הגורם, נעשו פניות לקבלת נתונים מהשטח על תוצאות השימוש במערכות אלה.

מחפשים הזדמנויות עסקיות

אורית פרלוב, חוקרת שיח בעולם הערבי במכון למחקרי בטחון ומדיניות INSS, אומרת כי האסלאם הפוליטי שחמאס מייצג הוא בגדר איום עבור מנהיגי מדינות המפרץ, ומכאן ההצהרות הנייטרליות, נעדרות הגינוי לישראל. לדבריה, נקודת הייחוס של מדינות המפרץ לאירועים מתמקדת יותר בחיפוש אחר הזדמנות עסקית העשויה להיווצר, כמו למשל עסקת נדל"ן טובה. "אם הם יוכלו לקנות את שייח ג'ראח מידי הצדדים ולהפוך אותה לפרוייקט תיירותי - הם יעשו את זה. אנחנו מכסחים נדל"ן ברצועה, הם רוצים לבנות". השבוע פרסמנו בגלובס את הנכונות של האמירויות להשקיע בפרויקטים של תשתית ברצועה, נכונות שנעלמה בשל ירי הרקטות.

פרלוב מזכירה את העסקה עם האמירויות שנרקמה טרם הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005. אז אחת ממשפחות העושר באמירויות, משפחת אל עבאר, הציעה לרכוש את כל ההתנחלויות שפונו מגוש קטיף על בתיהן, שטחיהן החקלאיים והחממות, מידי ישראל תמורת 600 מיליון דולר. במסגרת העסקה נשלחו מומחים מהאמירויות לתת הערכת שווי לכל מה שפונה, אבל מי שהיה אז סגן שר, אפרים סנה, חשף את דבר העסקה בראיון, האמירתים ספגו ביקורת קשה בעולם הערבי וביטלו את העסקה. הסיפור הזה ממחיש את הגישה העסקית של האמירויות - משמע, הם לא יעשו דבר שיפגע בעסקים, ואלה עסקים טובים כעת בזכות הסכמי אברהם.

פרלוב מציינת את המאבק ברשתות בין הפלסטינים ותומכיהם הקוראים לאמירויות ובחריין בוגדות, לבין גולשים מהמפרץ הלועגים למנהיגי חמאס הנהנתנים כאמור. עם זאת, בסוגיית מזרח ירושלים ומסגד אל אקצא, כן נשמעות קריאות לשמירה על קודשי האסלאם.

השורה התחתונה - הורדת הסוגיה הפלסטינית למקום נמוך בסדר העדיפויות של מדינות ערב ככלל ובוודאי אלה מהמפרץ, הוכחה שוב גם כעת. השיקולים הכלכליים-עסקיים וגם ההתייחסות הנגטיבית לחמאס מסייעים להוכחת יציבותם של הסכמי אברהם.