השיחות בכפר המכבייה והערוץ עם נתניהו: כל הדרך להישג של עבאס

אי אפשר להפריד במשמעויות העצומות של כניסתה של רע"מ לקואליציה האמורה לקבל הכשר להקמת ממשלה בשבוע הבא בכנסת. בסביבות עשר בלילה התפרסמה תמונה סמלית מאוד של מנסור עבאס יושב ליד "האחים" נפתלי בנט ויאיר לפיד, והם חותמים יחדיו על ההסכמות.

מישהו התבדח בטוויטר שזה לא זמן מכירת חמץ. אז זהו, שלא. מנסור עבאס מימש את חזונו כפי ששטח אותו בראיון לגלובס לפני כמעט שנתיים: אנחנו רוצים לבעוט בכדור בעצמנו על המגרש, ולא להסתכל מהיציע ולפצח גרעינים. ואם אכן תוקם הממשלה, עבאס לא רק יבעט, אלא ירים קרן וירוץ לנגוח. סעיפי ההסכמות שהשיג מול לפיד ובנט קובעים מסגרת תקציבית וגם מעורבות ישירה שלו בקביעת יעדיהם, ביחד עם פיקוח על הביצוע, כל זה מבלי להיות שר.

את רוב סעיפי ההסכמות פרסמנו בתחילת השבוע בגלובס, והנה עיקרי הרשימה המלאה: תוכנית חומש ממשיכה ל-922 אבל בהיקף גדול יותר של 25 מיליארד שקל. עבאס אגב דרש שזו תהיה תוכנית עשור, ב-50 מיליארד שקל, אבל לא נענה.

בנוסף, תתוקצב תוכנית למאבק בנגע הפשע והאלימות בחברה הערבית בהיקף של 2.5 מיליארד שקל למשך חמש שנים. כן הוסכם על תקציב מיוחד להשוואת תשתיות של הישובים הערבים לשאר המדינה. העלות המוערכת כאן היא בין 10 ל-20 מיליארד שקל בטווח של עשר שנים. עוד חצי מיליארד יוקצו לפרויקטים מיוחדים לרשויות בחברה הערבית. על כל אלה ינצח צוות משותף של בנט - ראש הממשלה הראשון בתור - יאיר לפיד השותף ומנסור עבאס עצמו שיכהן גם כיו"ר ועדת הפנים. בנוסף, תוקם ועדת שרים לענייני החברה הערבית, אף שעדיין לא ברור כיצד רע"מ תהיה מעורבת בכך.

עוד בהסכמות: ראשות הוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית; שינוי חוק קמיניץ בתוך ארבעה חודשים תוך המשך ההקפאה על אכיפת החוק הקיים; הכרה בשלושה ישובים לא מוכרים בנגב - אותם שלושה שהיו אמורים לקבל אישור גם בממשלה היוצאת, ומתן פתרון להסדרה גם לתשעה ישובים לא מוכרים אחרים; תוכנית ממשלתית להגדלת ייצוג הערבים בשירות הציבורי לרבות במשרות בכירות; והגדלת מספר יחידות הדיור המשווקות בחברה הערבית.

עבאס קיבל את הסכמת לפיד לכל אלה בדיונים בשבועיים האחרונים, אך ללפיד לקח לא מעט זמן לשכנע את בנט לקבל מקצת מהסעיפים, ובעיקר אלה הקשורים לנגב. ההסכמה התקבלה בפגישה לילית השבוע בין בנט ללפיד ובפגישה נוספת בין עבאס לאיילת שקד בכנסת. עבאס הציג אז לשקד תוכניות לתיחום הישובים הלא מוכרים - כדי להזים את החששות כי אלה יתפשטו הרבה מעבר לשטחים שעליהם התיישבו עד כה.

יו"ר רע"מ ניהל את המאבקים והדיונים בכמה חזיתות - האחת מול לפיד, השנייה מול בנט ושקד, השלישית מול ראש הממשלה נתניהו - שעימו שוחח לעיתים בתדירות של כמה פעמים ביום. נתניהו הבטיח פחות או יותר אל כל מה שהסכימו לו לפיד ובנט, אבל לא יכול היה לתת את ההבטחה הכי חשובה - שיצליח להקים ממשלה כדי לממש את ההבטחות.

בשלב כלשהו השבוע - ניסה נתניהו לשוב לחזית של סמוטריץ' והציג ליו"ר האיחוד הלאומי את תמונת המצב הקרובה להקמת קואליציה של בנט לפיד ושות'. זה או ממשלה כזו או שאתה מסיר את התנגדותך להסתמך על רע"מ. סמוטריץ' לא השתכנע - החשש שלו מהכשרת מפלגה ערבית לא ציונית והגדלת ההשפעה הפוליטית של ערביי ישראל עולה על כל חשש אחר. לאחר שעבאס הבין כי נתניהו לא יכול להביא את סמוטריץ' ואף שהוא נתן בבסיס העדפה לשיתוף עם נתניהו - הוא האיץ את המגעים.

מנגד, בחזית הפנימית ברע"מ, נרשמו כמה וכמה מאבקים, אך הם נופחו בין השאר כדי ללחוץ על לפיד לקבל עוד הישגים כדי לשכנע את החברים המהססים. בשמו של מספר שתיים ברשימה, הרכש מסכנין מאזן גנאים, הופצו ידיעות שונות על סירובו לעיסקה. רק אחרי שחלף זמן והאפקט מוצה, גנאים הכחיש. גם ח"כ סעיד אל חרומי פרסם הסתייגויות רבות, בעיקר בכל הקשור לבדואים, מהלך שסייע לקבל עוד דרישות של רע"מ.

אבל הקרב האמיתי התנהל לקראת ישיבת מועצת השורא - הסמכות הדתית של המפלגה האיסלמית. חבר הכנסת לשעבר אברהים סרסור, שמלכתחילה התנגד לקו של עבאס, ניסה להציב מכשולים ולשכנע את חברי המועצה להתנגד. הוא התראיין על כך, והצטרף לביקורת הציבורית שמתחו על רע"מ חברי כנסת מהמשותפת בשל נכונות עבאס לתמוך בממשלה שבראשה יעמוד נפתלי בנט. אבל עבאס עבד בשקט עם תמיכה בלתי מסוייגת של השיח' חמאד אבו דעאבס, בכיר חברי השורא, ובישיבה אתמול בערב כשהציג את ההישגים, קיבל את האישור המיוחל. אחד ממקורביו אמר לי לפני הפגישה עם חברי השורא כי הוא היה משוכנע שרשימת ההישגים תדחה את כל טיעוני סרסור ויתר המתנגדים, וכך היה.

בתשע וחצי בערב, כשהגיע לכפר המכביה, ההסכמות כבר היו על הכתב - ניסיון אחרון לקבל הכשרה של עוד תשעה ישובים בלתי מוכרים לא צלח, בנט אמר כי גורמי מקצוע הבהירו לו שאי אפשר לבטל במחי יד מדיניות המבוססת על חוקי מקרקעין. אבל הבטיח כי הפתרונות להכשרתם יוסדרו. המעניין הוא שבשלב מסוים בדיונים נעשתה הקבלה להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון, ולפי אחד מהמעורבים בהם, יתכן ואכן כך יעשה לפחות לגבי חלק קטן מהמאחזים, לא אלה של הפחונים ונוער הגבעות אלא כאלה שכבר הפכו לישובים מבוססים. להם יש סיכוי הכשרה.

עבאס, שהוליך את התנתקות רע"מ מהמשותפת בגלל סירובם של עודה, טיבי וכמובן אבו שחאדה לעשות את הצעד הנוסף לחבירה לממשלה, יהפוך - אם אכן תוקם הממשלה הזו - למנהיג העיקרי של החברה הערבית וליחיד שהביא קבלות אמיתיות עבורה. הדרך שלו מבוססת על בסיס דתי בשם "פקה אל-אקליאת", הלכות המיעוטים המוסלמים בתוך מדינות שאינן מוסלמיות. התפיסה שפותחה בידי אנשי דת מוסלמים במערב אומצה ע"י מורו של עבאס, מנהיג התנועה בעבר השיח' עבדאללה נימר דרויש לפני כמעט 30 שנים, ובמוקדה נכונות של בני מיעוט מוסלמי להשתלב במדינה שאינה מוסלמית על מנת לקדם אינטרסים עצמיים כל עוד הדבר לא סותר את ההלכה המוסלמית. זו הסיבה שהודיע כי חוקים בענייני להט"ב יזכו להתנגדות של רע"מ.

ומעבר למיליארדים האמורים להביא לקידום כלכלי וחברתי עצום לחברה הערבית, עבאס נותן יישום מעשי להכשר האידאולוגי להשתלבותה של החברה הערבית במוסדות השלטון בישראל ובחברה הכללית כולה. את ההכשר העניק האדמו"ר נתניהו ועבאס לקח בשתי ידיים ולא נתן לזה להתמסמס.

במשותפת רואים ועיניהם כלות, אבל אין הם מסוגלים לצאת מהקיבעון רב השנים של מדיניות אי המעורבות. נסיונו של איימן עודה לשכנע את חבריו להתקדם נחלו כישלון, סמי אבו שחאדה מבלד ביטל לחלוטין את הקו של קודמו בהנהגת התנועה אמטנס שחאדה, והחזיר אותה לקו הלאומני הנוקשה. טיבי היה שמח מאוד להצטרף לעבאס וזו הסיבה שהוא מוביל מהלך של חופש הצבעה כדי שיוכל להימנע לפחות בהצבעה על הקמת הממשלה - כדי להיכנס לשותפות ולו חלקית ולהתבשם בהישגים כלשהם.