האוצר מספק תחזית גבוהה לאינפלציה: מסמן גורמים לעלייה

לפי משרד האוצר קצב עליית המחירים השנה יגיע ל-2.2%, ובשנה הבאה קצב האינפלציה ינוע סביב1.5% • ומה לגבי השאלה האם מדובר באינפלציה זמנית?

אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קצב עליית המחירים במהלך שנת 2021 יעמוד על 2.2% ובמהלך שנת 2022 קצב האינפלציה יעמוד על 1.5% - כך לפי סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר. מדובר בתחזית גבוהה מזו של בנק ישראל שצופה אינפלציה של 1.3% ב-2021 ו-1.2% ב-2022 נכון לתחזית האחרונה של חטיבת המחקר מאפריל. התחזית של בנק ישראל היא לרבעון אחרון של 2021 אל מול הרבעון אחרון של 2020, וסביר שהתחזית של בנק ישראל תעודכן בקרוב.

נציין כי שוק הנגזרים צופה עלייתה מחירים של כ-2% במהלך 12 החודשים קדימה, ושוק האג"ח קרוב ל 2.3%, כך שלא מדובר בתחזית רחוקה מזו של השוק.

לפי משרד האוצר, בשלב זה קשה לדעת אם מדובר בעליית ציפיות זמנית או גידול בסבירות לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הבינוני והארוך. "בשנה הקרובה אנו צפויים לראות עלייה באינפלציה בשל התאוששות המשק, עלייה בצריכה הפרטית הנובעת בחלקה מגידול בחסכונות הפרטיים ועלייה במחירי האנרגיה", כתבו באוצר.

44באוצר מסבירים כי תחזית זו מקבילה לגידול ממוצע של המדד בשנת 2021 בשיעור של 1.3%. התחזית של האוצר נמצאת בתוך הטווח של הערכות פורום המומחים (תחזית הקונצנזוס) שנערך בסוף חודש מרץ 2021 ואמד בישראל את קצב האינפלציה לשנת 2021 בטווח של 1%-1.5%.

עיקר הגורמים לעלייה בציפיות: גידול בחיסכון משקי הבית

באוצר מציינים כי "ייתכן ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר לעליית ציפיות האינפלציה בטווח הקצר הוא הגידול הניכר בחיסכון משקי הבית בשנת 2020 (בקנדה בכ-11 נקודות אחוז, בבריטניה במעל ל-9 נקודות אחוז, בארה"ב בכ-8 נקודות אחוז, בישראל בכ-8 נקודות אחוז) וזאת לאור המגבלות שצמצמו את אפשרויות ההוצאה, הסיוע הכלכלי למשקי הבית ולעסקים וחוסר הוודאות לגבי ההכנסה העתידית. עם הסרת המגבלות והפחתת אי הוודאות, הצריכה הפרטית עשויה לגדול במהירות (נוכח שחרור ביקושים כבושים), ולגרום בכך לעליית מחירים. מגמה זאת מצטרפת לגידול בצריכה הממשלתית עקב תכניות ההרחבה הפיסקאליות (בדגש על ארה"ב)". 

עוד מעריכים באוצר כי "השקעות מועטות במהלך המגיפה מצמצמים את יכולת הייצור ויתמכו במחירים גבוהים יותר (ובעולם ובישראל). יתכן כי חלק מהעסקים שנפגעו מתקופת הסגרים ירצו להעלות מחירים ולפצות על אבדן ההכנסות. כמו כן, לחצי המחירים הצפויים מחו"ל (כפי שתוארו במסמך) ימשיכו להשפיע על האינפלציה בישראל ויבואו לידי ביטוי במחירי היבוא.

באוצר כותבים בנוסף כי "למרות ייסוף השקל במהלך שנת 2020 (בכ-5%) העלייה במחירי הסחורות בעולם מיובאת גם לישראל (כפי שבא לידי ביטוי בסעיפי הריהוט והציוד לבית, מחירי הדלק ובמדד מחירי התשומות בענף החקלאות). האינפלציה המיובאת בשילוב התחזקות הביקושים בישראל צפויים לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה בטווח הקצר.

"בשנת 2022 אנו צופים שההשפעות הזמניות יתמתנו לצד שיעורי האבטלה, הסיוע הממשלתי וייסוף השקל. אנו מעריכים כי במהלך שנת 2022 קצב האינפלציה יעמוד על 1.5%. תחזית זו מקבילה לשינוי ממוצע של מדד המחירים ב-1.4% בשנה זו. בנוסף, שינויים מבניים הקשורים לתהליכי גלובליזציה, שוק העבודה ושינויים בדפוסי הצריכה, ישפיעו כל אחד בכיוונו על האינפלציה".