במשרד האוצר צופים עליות מחירים השנה, אבל נזהרים מהמילה אינפלציה

לפי סקירה של כלכלני האוצר, שיעור עליית המחירים יגיע ל-2.2% בשנת 2021, אך בשנה הבאה הקצב צפוי להתמתן • הכלכלנים מסבירים כי הסרת אי הוודאות סביב הנגיף בישראל הובילה את הציבור לביקושים, אך נמנעים מלקבוע כי מדובר בתחילתה של אינפלציה

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: איל יצהר
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: איל יצהר

משרד האוצר ממפה בסקירתו השבועית את הגורמים לאינפלציה בעולם ובישראל, וסבור כי קצב עליית המחירים צפוי להימשך בשנה הקרובה - אך להתמתן בזו שלאחריה יחד עם התמתנות האבטלה והסיוע הממשלתי.

התחזית של משרד האוצר מדברת על קצב עליית מחירים בשיעור של 2.2% בשנת 2021. מדובר בתחזית גבוהה מזו של בנק ישראל, שצופה אינפלציה של 1.3% בשנה הנוכחית. יחד עם זאת, יש לזכור כי התחזית של בנק ישראל ניתנה באפריל והיא עשויה להתעדכן בקרוב נוכח העלייה המתמשכת של מחירי הסחורות. מה לגבי ההמשך? התחזית של האוצר לשנת 2022 מדברת על קצב אינפלציה של 1.5%, לעומת תחזית של 1.2% של בנק ישראל.

שינוי מגמה בשל ירידה בהגבלות הקורונה

בתקופה שלאחר משבר הקורונה קיימת חשיבות גדולה לציפיות האינפלציה על מנת שניתן יהיה לגבש מדיניות מתאימה, בעוד מרבית המדינות נוקטות במדיניות פיסקאלית ומוניטארית מרחיבה כדי למתן את הפגיעה ממשבר הקורונה. כבר היום חלק מהבנקים המרכזיים בעולם, כמו זה של בריטניה, מאותתים על שינוי מדיניות בדמות הפחתת קצב רכישות האג"ח, והכלכלנים סבורים כי גם הפד וגם בנק ישראל עשויים להתחיל לצמצם את קצב רכישות האג"ח הממשלתיות בקרוב.

אחת הסיבות לעלייה באינפלציה מיוחסת לעלייה במחירי הסחורות שנמשכה גם בסוף השבוע האחרון. עם זאת, באוצר מפנים לאחד מהגורמים המשמעותיים להערכתם לעליית ציפיות האינפלציה בטווח הקצר: הגידול הניכר בחיסכון משקי הבית.

הגבלות הקורונה שהביאו לירידה של כ-9.5% בצריכה הפרטית בשנת 2020 בישראל, הותירה את משקי הבית עם "כסף בכיס", כך שחיסכון משקי הבית רשם שיא בתקופת הקורונה. באוצר מציינים כי עם הסרת המגבלות והפחתת חוסר הוודאות, הצריכה הפרטית עשויה לגדול במהירות נוכח שחרור ביקושים כבושים ולגרום בכך לעליית מחירים.

עליית מחירים זמנית או משהו "גדול" יותר

באוצר מסייגים לגבי הצפי להאצה בקצב האינפלציה, ומציינים כי בשנים האחרונות ניכרת התרופפות הקשר שבין האינפלציה לפעילות הכלכלית, כך שגם בתקופה של גאות כלכלית ואבטלה נמוכה - לחצי האינפלציה נותרו נמוכים. על מנת שהחששות מאינפלציה יתממשו, כותבים באוצר, אין די בשחרור מגבלות היצע ועלייה בביקוש המצרפי, אלא נדרשים בנוסף שינויים מבניים.

בשורה התחתונה: באוצר נזהרים מלקבוע האם מדובר בעליית מחירים זמנית או מתמשכת, אך עליית המדרגה המורגשת חקוקה כעת בתחזית. רק חלוף הזמן ייתן מענה לשאלה האם ההתאוששות המהירה מהצפוי ממשבר הקורונה גוררת עליית מחירים זמנית או שמא זו המורגשת בכל כיס עלולה להתגלגל לאינפלציה גבוהה שאמורה להטריד את משקי הבית.