מינוי שר נוסף למשרד ותיקון חוק מס הכנסה: אלו הנושאים שיעלו בישיבת הממשלה

הממשלה תדון ותאשר בישיבתה היום על השינוי בחוק יסוד הממשלה שנועד לאפשר מינוי שר נוסף בכל משרד, כדי לאפשר את מינויו של חאמד עמאר מישראל ביתנו לשר במשרד האוצר ויותיר אפשרות למינויים נוספים.

חקיקה מעניינת שתעלה לדיון היא תיקון לחוק מס הכנסה שיחמיר את הדרישות לשקיפות והעברת מידע מתאגידים בינלאומיים כדי לבדוק אם אכן הם משלמים את מס האמת הנדרש מהם. התיקון מגיע לאחר חקיקה דומה בעשרות מדינות, ובהן כמעט כל מדינות אירופה, שמטרתה גביית מס אמת מתאגידי הענק ובראשם גוגל פייסבוק, ועוד לאור תכנוני מס בינלאומיים מתוחכמים שנוקטות החברות הללו.

כן תועלה לדיון הוראת שעה בעניין עובדים זרים בענף הסיעוד המאפשרת שיקול דעת לרשות האוכלוסין להאריך אישורי שהיה בישראל לעובדים זרים מענף הסיעוד, כדי שיוכלו להתמיד בטיפול בטופלים סיעודיים.

כן יאושר מינויים של מנכ"לי חמישה משרדי ממשלה וראש מטה התכנון במשרד הפנים.

ועדת השרים לחקיקה תדון בהחלת דין רציפות בהצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. ההצעה הזו אושרה בממשלה במרץ השנה והיא נועדה למנוע את דחיית תשלומי המס הנדרשים על רווחי חברות ממשאבי טבע. כיום חברות כמו כי"ל דוחות את תשלומי המס על רווחיהן כבר שנים, לאחר שהגישו ערעורים על שומות המס שקיבלו. לפי המצב החוקי לאחר הגשת ערעור מוקפאת דרישת התשלום עד לבירור. הצעת החוק קובעת כי לא תהיה הקפאה, החברה תידרש לשלם, ואם יתברר כי צדקה יוחזר לה ההפרש. עם זה החוק אינו רטרואקטיבי, משמע כי"ל יכולה להמשיך לדחות את שלומי המס שלה על רווחיה ממפעלי ים המלח.

עוד תיקון בהצעת החוק נועד למנוע הערכות יתר של החברות את שווי רכושן - הערכה שהפחיתה מאוד את גובה תשלומי המס שלהן. גם כאן החוק נוגע ישירות לתרגיל מס שעשתה חברת כי"ל ביחס למפעלי ים המלח והזיכיון שקיבלה מהמדינה להפיק ממנו את המחצבים. התיקונים בחוק נועדו גם לחברות האחרות המפיקות רווחים ממשאבי טבע של המדינה, קרי חברות הגז, זאת לאחר שהמסים המשולמים על הרווחים הללו בשנות ההפקה הראשונות היו נמוכים מההערכות המוקדמות, ובאוצר מבקשים להדק את הפיקוח כדי לוודא שהחברות לא מנצלות פרצות בחקיקה להפחתת התגמולים למדינה. לאחר אישור דין הרציפות ניתן יהיה להמשיך בהליך החקיקה בכנסת.

עוד הצעת חוק שוועדת השרים לחקיקה תתבקש להחיל עליה דין רציפות היא תיקון לחוק הבנקאות שנועד לאפשר לגורמים חוץ בנקאים מקורות מימון רחבים יותר למתן הלוואות לציבור - צעד האמור להגביר את התחרות הפיננסית במשק.