"בשביל זה לא צריך את רע"ם בקואליציה": למה טיבי מחמיא לדרעי

ברע"ם דורשים הקלות בתמורה לתמיכה בחוק האזרחות. אבל לפחות בעבר הייתה דרך אחרת • המשרוקית של גלובס

חוק האזרחות (הידוע גם כ"חוק איחוד משפחות") צפוי להגיע ביום ב' להצבעה בכנסת על רקע התסבוכת הפוליטית אליה נקלעה הקואליציה הטרייה. אבל האם ייתכן שדווקא בעבר, בימים שבהם לא הייתה בעיה להאריך את הוראת השעה בכנסת ומפלגה ערבית לא הייתה חברה בקואליציה, שופר מעמדם האזרחי של אלפי פלסטינים שנפגעו מהחוק?

ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת טען בראיון בכאן ב' כי "ב-2016, בגלל פנייה של ארגון 'המוקד' ועורכי דין פרטיים, ולחץ של חברי כנסת ערבים ופגישות עם אריה דרעי", הוחלט לתת ל"אלפיים מקרים כאלה (של פלסטינים 'נטולי מעמד') תושבות ארעית, ובאופן מעשי קיבלו תושבות 1,573... בשביל זה לא צריך ערבים בקואליציה וגם לא צריך את מרצ בקואליציה". בדקנו.

 

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) קובע שכאשר הדבר מגיע לתושבי יהודה, שומרון ועזה, שר הפנים אינו מוסמך לתת להם תושבות או אזרחות גם אם נישאו לאזרחים ישראליים, למעט מספר חריגים שמאפשרים לו להפעיל שיקול דעת. אלא שהוראת השעה הזאת קיימת מאז 2003. מה קורה עם מי שהחלו בהליכים לקבלת אזרחות על בסיס נישואים לפני שזו נכנסה לתוקף?

עתירות בנושא הוגשו כבר ב-2003, וכמה משופטי בג"ץ העירו אז כי ראוי למצוא פתרון כולל לאותה קבוצה. לאחר שחלף עשור מבלי שהכנסת תיקנה את החוק בהתאם, ב-2014 הוגשו שוב עתירות שמטרתן לאפשר לאותם פלסטינים לשדרג את מעמדם. המדינה השיבה על כך ב-2016, בתקופה שבה אכן כיהן דרעי כשר הפנים, והודיעה כי השר החליט לשנות את המדיניות שלו ולתת לקבוצת הפלסטינים שהגישו בקשה לאיחוד משפחות לפני סוף 2003 לקבל מעמד של "תושב ארעי". בכמה אנשים מדובר? בתשובת המדינה נכתב שיש בישראל 2,104 פלסטינים שעונים על הקריטריון. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בפועל ניתן המעמד לכ-1,500 פלסטינים.

ומה לגבי יתר הפלסטינים שנישאו לערבים ישראלים וחיים כאן אפילו ללא מעמד של "תושב ארעי"? לפי נתוני רשות האוכלוסין, נכון לספטמבר 2020 שהו בתחומי מדינת ישראל כ-9,200 בתי אב שלהם "היתר שהייה" בלבד. זהו מעמד נחות ממעמד של "תושב ארעי" (הבעייתי בפני עצמו), שלא מעניק זכויות בביטוח הלאומי ומקשה אפילו על החזקת רישיון נהיגה לאורך זמן. העתירות ביקשו להעניק גם להם, לכל הפחות, מעמד של "תושב ארעי", אך המדינה התנגדה ובג"ץ קיבל את עמדתה.

בשורה התחתונה: דבריו של אחמד טיבי נכונים. בעקבות עתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות ב-2014, הודיע ב-2016 משרד הפנים בראשות דרעי כי החליט לשנות את מדיניותו ולהעניק מעמד של תושבות ארעית לכל הפלסטינים שהחלו בהליך איחוד משפחות עד סוף 2003. בעקבות זאת, קיבלו כ-1,500 פלסטינים את המעמד.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אחמד טיבי

מפלגה: הרשימה המשותפת

תוכנית: הבוקר הזה, כאן ב'

תאריך: 27.6.2021

ציטוט: "ב-2016, בתקופת השר דרעי, הוחלט לתת תושבות ארעית לאלפיים פלסטינים [במסגרת איחוד משפחות]"

ציון: נכון

ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת התראיין לתכנית "הבוקר הזה" של כאן ב'. טיבי התרעם על ניסיונות הפשרה לגבי חוק האזרחות (הידוע גם כאיחוד משפחות): "שמעתי שאומרים [...] שיש איזו הצעה לתת תושבות ארעית לכ-300, כמה מאות. וזה ייחשב, ישכנעו את הערבים שזה פתרון וזה פשרה וזה התקדמות. תגיד, כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה של האזרחים הערבים? כי ב-2016, בגלל פנייה של ארגון המוקד ועורכי דין פרטיים ולחץ של חברי כנסת ערבים ופגישות עם אריה דרעי, אלפיים מקרים כאלה הוחלט לתת להם תושבות ארעית, ובאופן מעשי קיבלו תושבות 1,573. את הדברים האלה השגנו והשיגו המשפחות באמצעות בתי משפט. בשביל זה לא צריך ערבים בקואליציה [...] וגם לא צריך את מרצ בקואליציה".

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) קובע שכאשר הדבר מגיע לתושבי יהודה, שומרון ועזה (מה שמכונה בחוק "האזור"), שר הפנים ומפקד האזור (כלומר, מפקד הכוחות הצבאיים ביהודה ושומרון ומי ששר הפנים מינה כשהדבר נוגע לעזה) לא מוסמכים לתת להם תושבות או אזרחות על-בסיס נישואים עם אזרחים ישראליים. החוק מגדיר מספר חריגים שמאפשרים לשר הפנים להפעיל שיקול דעת, למשל במקרה של גבר מעל גיל 35 או אישה מעל גיל 25 שהתחתנו עם אזרח או אזרחית ישראליים.

בהקשר של חוק האזרחות, בישראל יש כמה סוגים של מעמד אזרחי. לאחר האזרחות, מגיעה תושבות הקבע. תושבות הקבע זהה כמעט לחלוטין לאזרחות, למעט היכולת לבחור, להיבחר ולהנפיק דרכון ישראלי. כמו כן, כדי לקבל שירותים שונים כמו ביטוח לאומי, על תושבי הקבע להוכיח שמרכז חייהם בישראל. מתחת לכך יש תושבות ארעית, המוכרת גם כרישיון ישיבה א/5. בניגוד לתושבות הקבע שמעניקה כמעט את כל הזכויות, התושבות הארעית מספקת רק את חלקן, ביניהן קצבאות שונות בביטוח לאומי. לאחר מכן ישנו היתר שהייה. היתר זה מאפשר כניסה לישראל ואף לעבוד בתנאי עובדים זרים (בתנאי שכתוב במפורש על ההיתר שהוא מאפשר עבודה), אך לא מעניק זכויות בביטוח לאומי. גם תושבים ארעיים וגם בעלי היתר שהייה יכולים לנהוג עם רישיון נהיגה זר במשך שנה ולהמירו ברישיון נהיגה ישראלי, אך הדבר יחייב אותם להתייצב במשרד התחבורה כל ארבעה חודשים. אם המחזיקים באחד מהמעמדות האזרחיים האלו נמצאים בישראל במסגרת איחוד משפחות, ישנן גם מגבלות על עזיבתם את ישראל. עוד מעמד אזרחי הוא רישיון עבודה, שכפוף למעסיק מסוים ומעניק את מלוא הזכויות הנמצאות בחוקי העבודה הישראליים. לבסוף ישנו היתר כניסה, שניתן לחסרי מעמד ומאפשר להיכנס לישראל לזמן מוגבל, וניתן לצרכים ספציפיים בלבד. סעיף 2 לחוק האזרחות (הוראת שעה) לא מאפשר לשר הפנים לתת אזרחות או תושבות. סעיף 3ב מאפשר למפקד האזור לתת רישיונות עבודה והיתרי כניסה.

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), לרשות האוכלוסין חסר מידע זמין ועדכני בכל הנוגע לאיחוד משפחות. לפי נתוני הרשות, בספטמבר 2020 היו כ-12,800 בתי אב בהליך איחוד משפחות, מתוכם 3,600 עם תושבות ארעית ועוד 9,200 עם היתר שהייה. אין מידע על מספר הקטינים השוהים בישראל באישור מת"ק (מנהל תיאום וקישור של צה"ל).

ב-2014 הוגשו לבג"ץ מספר עתירות נגד חוק האזרחות. הפסיקה בהן, שניתנה ב-2017, מפרטת את השתלשלות העניינים. סעיף 4 לחוק האזרחות מאפשר לשר הפנים ולמפקד האזור להאריך את היתרי השהייה בישראל עבור מי שהגישו את הבקשות שלהם לפני העברת החוק. הסעיף לא מאפשר לתת תושבות או אזרחות מסוג כלשהו. בעקבות עתירה שהוגשה ב-2003, בג"ץ קבע שיהיה מקום לשדרג את מעמדם של מי שפתחו בהליכים לפני העברת החוק במקרים בהם הטיפול בבקשה לשדרוג המעמד על-ידי הרשויות היה לקוי. מאחר שהיה קשה לבחון באופן פרטני האם טיפול זה או אחר היה לקוי, כמה משופטי בג"ץ מצאו לנכון להעיר שראוי למצוא פתרון כולל לכל קבוצת הפלסטינים שהחלו בתהליך השדרוג טרם העברת הוראת השעה בכנסת.

לאחר שבכנסת לא מצאו לנכון להוסיף תיקונים לחוק בהתאם להערות בג"ץ, הוגשו העתירות של 2014. מטרת העתירות הייתה לאפשר לפלסטינים שמבקשים להתחיל בהליך איחוד משפחות ושוהים בה זמן ממושך לשדרג את מעמדם לפחות לדרג תושב ארעי. ב-2016, אז היה כבר אריה דרעי שר הפנים, השיבה המדינה כי השר החליט לשנות את המדיניות שלו ולתת לקבוצה של מי שהגישו בקשות לפני סוף 2003 את האפשרות להשתדרג לרמת תושבי ארעי. בתשובת המדינה נכתב שיש בישראל 2,104 איש כאלו. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בפועל ניתן שדרוג כזה לכ-1,500 פלסטינים. למעשה, החלטת דרעי הייתה מרחיבה יותר מההערות של בג"ץ טרם העתירה: האפשרות ניתנה למי שהחלו בהליך עד סוף 2003, כלומר כמה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף.

המדינה סירבה לתת אפשרות גורפת לפלסטינים לקבל ולו מעמד תושב ארעי, בטענה שמי שהחלו בתהליך לאחר העברת החוק ידעו שהמצב המשפטי בישראל השתנה. מנגד העותרים טוענים שכל עוד מדובר בהוראת שעה לא ניתן להגיד באופן מוחלט שחוקי המשחק השתנו. תשובת המדינה התייחסה גם לאלמנטים ביטחוניים. בסופו של דבר, לאור השיפור במצבם של חלק מהפלסטינים שביקשו לשדרג את מעמדם, בג"ץ החליט לדחות את העתירות.

לסיכום, בעקבות עתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות ב-2014, ב-2016 משרד הפנים נאות להעניק מעמד תושבות ארעית לכל הפלסטינים שהחלו בהליך איחוד משפחות עד סוף 2003. כ-1,500 איש קיבלו בפועל מעמד תושב ארעי. לכן דבריו של טיבי נכונים.

צרו איתנו קשר *5988