יום העצמאות האמריקאי שחל בשבוע שעבר הוא הזדמנות טובה לעסוק בסיוע האמריקאי לישראל. גם השרה מרב מיכאלי חשבה כך וציינה בכנס של מפלגת העבודה, שהועבר בשידור חי בפייסבוק, כי "הסיוע הצבאי שהיא (ארה"ב) נותנת לישראל גדול מסך הסיוע הצבאי שלה לאחרות". כולנו יודעים שישראל קיבלה ומקבלת סיוע נדיב מארה"ב, אבל האם הוא אכן גדול יותר מזה שמקבלות ממנה כל שאר מדינות העולם יחד? בדקנו.
ראשית, נסביר את דרך הבדיקה. עיקר הסיוע האמריקאי למדינות העולם נעשה באמצעות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינ"ל (USAID). כדי לבדוק את הסכומים שקיבלה כל מדינה לאורך השנים, הסתמכנו על אתר ה-USAID שמציג בצורה נהירה ושקופה את הנתונים עד 2019 (גם נתוני 2020 נמצאים באתר, אך נכתב בו כי הם לא מעודכנים סופית). ארה"ב יכולה לסייע למדינות גם דרך צינורות אחרים (וניגע בזה מעט בהמשך), אך USAID היא הצינור הראשי להזרמת הכספים, ובהתאם לכך הבדיקה נסמכת על נתוני הסוכנות.
התחלנו בטווח הרחב ביותר האפשרי. מאז 1948 ועד 2019 (השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מעודכנים באתר הסוכנות), העניקה ארה"ב לישראל סיוע צבאי בהיקף עצום של 172 מיליארד דולר. הנתון הזה מעמיד אותנו בפער גדול מאוד מעל כל מדינה אחרת. אבל האם הוא מאשר את טענתה של מיכאלי כי ישראל קיבלה יותר מכל העולם יחד? הממצאים מראים כי המציאות רחוקה מאוד מכך. הסכום הזה מהווה פחות מחמישית מסך הסיוע הצבאי שהעניקה ארה"ב מאז 1948, שמסתכם בכ-870 מיליארד דולר. תמונה דומה מתקבלת גם כשבוחנים את העשור האחרון (33.5 מיליארד דולר לישראל שמהווים כחמישית מסך הסיוע הכולל), ואת 2019 לבדה (3.3 מיליארד דולר שמהווים כרבע מהסך).
כשפנינו למיכאלי היא העלתה טענה שלפחות לנו נשמעת כטענה אחרת מטענתה המקורית. "הכוונה היא שהסיוע גדול יותר ממה שמקבלות מדינות אחרות. המילה 'סך' מתייחסת לסך הכסף שכל מדינה מקבלת", נמסר מטעמה. בדקנו גם את הטענה הזאת, וכאן הדברים הופכים למורכבים יותר.
בעשור האחרון, וגם ב-2019 לבדה, קמה לישראל מתחרה - אפגניסטן. בין 2010 ל-2019 העבירה לה ארה"ב סכום עתק של 67.6 מיליארד דולר - כפול מהסכום שקיבלה ישראל. אז למה זה מורכב? כי מצד אחד, גובהו של הסכום נובע גם מכך שהוא כולל בתוכו גם את עלות שליחת הכוחות האמריקאים למדינה. מצד שני, עדיין מדובר בסכום שיוצא מכיסו של משלם המסים האמריקאי לטובת ביטחונה של מדינה אחרת.
ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר שגריר בירדן ובאיחוד האירופי וציר בוושינגטון, שופך מעט אור על ההבדלים העקרוניים בין הסיוע שמקבלת ישראל לבין הסיוע שמקבלת מדינה כמו אפגניסטן. השורה התחתונה, בוודאי לא תתפלאו לשמוע, היא שבשני המקרים מה שעומד לנגד עיניי האמריקאים הוא האינטרס שלהם.
"כמעט כל הכסף שישראל מקבלת נשאר בארה"ב, לא מגיע לכאן", הוא מזכיר כי ישראל חייבת לקנות את הנשק מהאמריקאים. כלומר, "יש כאן לארה"ב אינטרס כלכלי. זה לא אומר שזה לא עוזר לישראל אבל כשמסבירים למשלם המסים האמריקאי למה נותנים כסף לישראל, מסבירים לו איך זה יתרום לצמיחת הכלכלה האמריקאית".
וכשנותנים כסף לאפגניסטן? "באמת אפגניסטן קיבלה יותר כסף מאז שארה"ב נכנסה לשם ב-2001, ובאמת הרבה מהכסף הלך לכוחות אמריקאים ששומרים שם על הביטחון", הוא מאשר, "אבל בניגוד לישראל, לא מעט מהכסף שהלך לאפגניסטן נשאר שם. הוא משמש לאימון והכשרה של כוחות צבא ומשטרה מקומיים שישמרו גם הם על הביטחון. זאת אומרת, שפה האינטרס של ארה"ב הוא לא כלכלי אלא ביטחוני וככה גם מסבירים את זה למשלם המסים".
כשבוחנים את השנה המדווחת האחרונה, 2019, ההשוואה מסתבכת עוד יותר. גם כאן אפגניסטן שומרת על המקום הראשון עם 3.7 מיליארד דולר לעומת 3.3 מיליארד דולר שקיבלה ישראל, אבל רגע - ב-2016 הרי התפרסם ההסכם שנחתם עם ממשל אובמה לפיו בעשור שיתחיל ב-2019 ישראל תקבל 3.8 מיליארד דולר בשנה. לאן נעלמו חצי מיליארד?
כאן אנחנו חוזרים להסבר על כך שלא כל הכסף מועבר דרך הצינור של ה-USAID. תא"ל (מיל') ד"ר ששון חדד, היועץ הכספי לשעבר לרמטכ"ל, מזכיר כי החצי מיליארד הנוספים שישראל אמורה לקבל מדי שנה ניתנו ל"תוכנית הגנה מפני טילים". "הכסף שהוקצב לתוכנית הזאת מגיע ממשרד ההגנה האמריקאי וניתן באופן שונה לחלוטין", הוא אומר. בהסכם בין המדינות נקבע כי ישראל צריכה קודם להשקיע מיליארד דולר בתוכנית "ואז היא מקבלת מחצית מהסכום כ'החזר הוצאות'". לדבריו, "זאת תוכנית משותפת לישראל ולארה"ב, כך ששתי המדינות יהנו מפירותיה ולא רק ישראל".
ד"ר ערן מרחיב גם בהקשר הזה. "בעבר", הוא מזכיר, נערך סידור דומה גם לגבי פיתוח של חלק מה-F35. "התוצרים של תוכניות הפיתוח הללו משרתים מאוד את ארה"ב, כי לא רק שישראל רוכשת את המוצר בסופו של דבר, אלא שהוא נשאר נכס של ארה"ב והיא יכולה אחר כך למכור אותו בעולם".
■ בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי אינם נכונים. הסיוע הצבאי שישראל מקבלת מארה"ב מהווה בין רבע לחמישית מסך הסיוע הצבאי שמחלקת המדינה מדי שנה. אמנם ישראל היא זאת שקיבלה את הסיוע הגדול ביותר מאז 1948, אך בשנים האחרונות אפגניסטן זוכה לסיוע צבאי גבוה יותר.
תחקיר: טלאור שמש
לבדיקה המלאה לחצו כאן
מפלגה: העבודה
תוכנית: פייסבוק לייב, מרב מיכאלי
תאריך:05.07.21
ציטוט: "הסיוע הצבאי שארה"ב נותנת לישראל גדול מסך הסיוע הצבאי שלה לאחרות"
ציון: לא נכון
הטקסט המלא:
בתחילת השבוע שעבר נערכה מסיבת עיתונאים של מפלגת העבודה, שהועבר בשידור חי בפייסבוק ועד כתיבת טור זה הגיע ליותר משמונת אלפים צפיות ומעל 170 תגובות. שרת התחבורה ויו"ר המפלגה, מרב מיכאלי פתחה את דבריה בברכה לכבוד יום הולדתה ה-245 של ארה"ב שחל ביום ראשון, 04.07.21, וציינה את הקשר החזק והאדוק בין שתי המדינות. בתוך כך ציינה את החלק המשמעותי שיש לארה"ב בכוחה הביטחוני של מדינת ישראל: "(ארה"ב) הראשונה ששברה את אמברגו הנשק על ישראל, שהפכה את צה"ל לצבא עם הנשק המתקדם ביותר. ארה"ב היא סוד העצמה, סוד ההרתעה, היא התמיכה הגדולה ביותר שיש למדינת ישראל. הסיוע הצבאי שהיא נותנת לישראל גדול מסך הסיוע הצבאי שלה לאחרות. כל הדברים האלה ידועים ונשמעים לנו כמעט מובנים מאליהם".
באתר USAID ניתן למצוא נתונים מפורטים אודות הסיוע הכספי שנותנת ארה"ב לכל מדינות העולם למטרות שונות. נכנסו לנתונים על מנת לבדוק האם ישראל אכן מקבל סיוע צבאי גבוה על כדי כך שסכומו עולה על הסכום מקבלות שאר המדינות יחד. מכיוון שהשרה מיכאלי לא דיברה על טווח זמן ספציפי, הסתכלנו על שלושה טווחי זמן: מאז הקמת המדינה ועד 2019, העשור האחרון (2010-2019) ושנת 2019 בלבד. הסיבה שהשנים 2020 ו-2021 לא נכנסו לבדיקה היא מכיוון שבאתר ה-USAID רשום מפורשות שהנתונים אודות שנים אלו חלקיים בלבד ולכן החלטנו להוציא אותן מהניתוח. נבהיר כי מדובר בסיוע צבאי למטרות ביטחון המדינה ולאו דווקא לצבא המדינה עצמו. לצורך ההשוואה החלטנו להוציא גם סיוע ביטחוני שהקצתה ארה"ב לאזורים מסוימים בעולם ללא מדינת יעד ספציפית.
מאז הקמתה של המדינה, ארה"ב מספקת לישראל סיוע כספי לצורכי ביטחון. הסיוע מהווה כיום קרוב לחמישית מתקציב הביטחון ברוטו וכאחוז אחד מהתוצר. לא זאת בלבד, במהלך השנים כל הסיוע הכספי שהתקבל מארה"ב יועד רובו לצורכי ביטחון ולא לצרכים אזרחיים אחרים הניתנים למדינות אחרות כגון: מלחמה בהתפשטות נגיף האיידס, השקעה בחינוך בסיסי במדינת מתפתחות, השקעה בפיתוח החקלאות, מתן שירותי בריאות בסיסיים לאזרחים ועוד . באופן לא מפתיע, השירותים הללו ניתנים בעיקר למדינות מתפתחות, חלקן תחת משטרים לא דמוקרטיים. ישראל נמצאת "בחברה טובה" של מדינות המקבלות מארה"ב סיוע ביטחוני בלבד, ביניהן שוויץ, בלגיה ואירלנד. אך בזמן שאלה מקבלות עשרות עד מאות אלפי דולרים בלבד בשנה, ישראל, בעלת המציאות הביטחונית המורכבת, מקבלת מיליארדי דולרים (על סמך נתונים מאתר ה-USAID).
בין השנים 2019-1948, קיבלה ישראל מארה"ב סיוע ביטחוני על סך 172 מיליארד דולר. אם מסתכלים על טווח השנים הזה, אכן מדובר במדינה שקיבלה את הסכום הגבוה ביותר. אולם סכימה של הסיוע הביטחוני שקיבלו שאר מדינות העולם מראה כי קיבלנו 19% מסך הכל שחולק לעולם, בוודאי שלא יותר מכולם יחד. לא זאת בלבד, אלא שבשנים האחרונות גם המקום הראשון נלקח מאיתנו. בעשור האחרון, 2010-2019, ישראל קיבלה סכום מכובד של 33.5 מיליארד דולר, אך אפגניסטן לקחה לה את הבכורה עם 67.6 מיליארד דולר בסיוע ביטחוני. כבר מנתון זה אפשר לומר כי ישראל לא מקבל יותר משאר מדינות העולם יחד, שקיבלו באותו עשור 159.7 מיליארד דולר. גם אם מורידים את הסכום שקיבלה אפגניסטן מהמשוואה, לאור העובדה שארה"ב נמצאת בה כבר שני עשורים במלחמה נגד הטאליבן, עדיין ישראל קיבלה 63% מסך הכל הסיוע שקיבלו שאר המדינות. שנת 2019 לא הראתה תוצאה שונה. ישראל קיבלה 3.3 מיליארד דולר מארה"ב, בדיוק עשירית מהסכום שקיבלה סך הכל בעשור זה. גם כאן , אפגניסטן קיבלה יותר אם כי פחות מ-10% מהסיוע שקיבלה בעשור האחרון - 3.7 מליארד דולר. הפעם מדובר ב-27% שישראל קיבלה מסך הסיוע הביטחוני שחילקה ארה"ב בשנת 2019 (על סמך נתונים מאתר ה-USAID).
בעקבות פניית המערכת, נמסרה הבהרה מהדוברת של השרה מיכאלי: "הכוונה היא שהסיוע הצבאי שישראל מקבלת הוא גדול יותר ממה שמקבלות מדינות אחרות. המילה 'סך' מתייחסת לסך הכסף שכל מדינה מקבלת". זה אינו משתמשע מדבריה במקוריים שנאמרו בכנס והמאזינים לא חשופים להבהרה זו. לא זאת בלבד, אלא גם שכפי שהנתונים מראים, ישראל נמצאת לפחות בעשור האחרון במקום השני. שוברת השרה שלחה לנו מקור לטענה, כתבה מאפריל האחרון בעיתון ה"ארץ", שם נכתב כי בנוסף ל-3.3 מיליארד שולר שקיבלה ישראל ב-2019, היא קיבלה גם חצי מיליארד דולר נוספים ל"הקצבות להגנה מפני טילים". אכן, ביוני 2018 אישר בית הנבחרים האמריקאי את תכנית הסיוע החדשה לישראל לשנים 2019-2028. סך הכל אושרו 38 מיליארד דולר שיתפרסו על פני עשר שנים, שחולקו כ-33 מיליארד מענק צבאי ועוד 5 מיליארד לתוכנית הגנה מפני טילים. כדי להבין מדוע מדובר בשני סעיפים שונים והאם הסעיפים דומים במהותם ורק קיבלו כותרת שונה, שוחחנו עם תא״ל (מיל) ד״ר ששון חדד, היועץ הכספי לשעבר לרמטכ״ל. לדבריו, קיים הבדל מהותי בין שני הסעיפים. סיוע צבאי עובר למדינת ישראל ולשאר המדינות ככסף ממשרד החוץ האמריקאי והמדינה המקבלת יכולה להוציא אותו על צרכים צבאיים, בהתאם לקווים מנחים, למשל רכישת ציוד צבאי וביטחוני מארה"ב. הכסף שהוקצב לתכנית הגנה מפני טילים מגיע ממשרד ההגנה האמריקאי וניתן באופן שונה לחלוטין - על פי דבריו של חדד, על מנת לקבל את חצי מיליארד הדולר בשנה, ישראל צריכה קודם כל להשקיע מיליארד דולר ואז היא מקבלת מחצית מהסכום כ"החזר הוצאות". בנוסף, התוכנית המדוברת היא תכנית משותפת לישראל ולארה"ב, כך ששתי המדינות ייהנו מפירותיה ולא רק ישראל. כלומר, אם מסתכלים על סיוע צבאי בלבד, שניתן ככסף ויכול לשמש את ישראל על פי צרכיה האישיים ובהתאם להחלטות המדינה, עדיין אפגניסטן קיבלה ב-2019 סכום גבוה יותר.
פנינו גם לד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר שגריר בירדן ובאיחוד האירופי וציר בוושינגטון, כדי לקבל הבהרה על הכספים המועברים לאפגניסטן. לדבריו, צריך להיזהר כשמסתכלים על המספרים המוחלטים. כמעט כל הכסף שישראל מקבל נשאר בארה"ב, לא מגיע לכאן, ישראל חייבת לקנות מהם. דוגמא חריגה היא כשישראל רצתה לקנות צוללות וארה"ב לא מייצרת צוללות קונבנציונליות, אז אושר שישראל תרכוש מגרמניה. יש כאן לארה"ב אינטרס כלכלי. זה לא אומר שזה לא עוזר לישראל אבל כשמסבירים למשלם המיסים האמריקאי למה נותנים כסף לישראל, מסבירים לו איך זה יתרום לצמיחת הכלכלה האמריקאית. באמת אפגניסטן קיבלה יותר כסף מאז שארה"ב נכנסה לשם ב-2001 ובאמת הרבה מהכסף הלך לכוחות אמריקאים ששומרים שם על הביטחון ונלחמים בתשתיות מקומיות, אבל בניגוד לישראל, לא מעט מהכסף שהלך לאפגניסטן נשאר שם. הוא משמש לאימון והכשרה של כוחות צבא ומשטרה מקומיים שישמרו גם הם על הביטחון. זאת אומרת, שפה האינטרס של ארה"ב הוא לא כלכלי אלא ביטחוני וככה גם מסבירים את זה למשלם המיסים. סיוע צבאי למדינות אחרות, כמו מצריים וירדן, גם הוא נשאר לא מעט בארה"ב אבל כן ניתנים להם גם תקציבים לאימון והכשרה של הצבא המקומי, כלומר, חלק נשאר במדינה המקבלת. ישראל לא מקבלת כסף שמיועד למטרה כזאת. מעבר לכך, הרבה מאוד מהכסף, בין היתר גם חצי המילארד שהוקצב לתכנית הגנה מפני טילים, הוא כסף שנשאר בארה"ב ולא רק במובן שישראל רוכשת ממנה, אלא מדובר בשיתוף פעולה של תכנית פיתוח מערכות מתוחכמות. בעבר זה היה גם עם פיתוח של חלק מה-F35. התוצרים של תכניות הפיתוח הללו משרתים מאוד את ארה"ב, כי לא רק שישראל רוכשת את המוצר בסופו של דבר, אלא שהוא נשאר נכס של ארה"ב והיא יכולה אחר כך למכור אותו בעולם. גם העובדה שישראל משתמשת באותו מוצר טובה לארה"ב בהקשר השיווקי, כמקדם מכירות לעולם, כי אם צבא חזק כמו של ישראל משתמש בזה אז כנראה שזה טוב וכדאי לקנות.
לסיכום, הסיוע הצבאי שישראל מקבלת מארה"ב מהווה בין רבע לחמישית מסך הסיוע הצבאי שמחלקת המדינה. ישראל היא זאת שקיבלה את הסיוע הגדול ביותר מאז 1948, אך בשנים האחרונות אפגניסטן זוכה לסיוע צבאי גבוה יותר. לכן דבריה של מיכאלי לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
