בשורה לעסקים, מכה למגורים: מה מסתתר ברפורמה שהמדינה מתכננת לארנונה

בטיוטת חוק ההסדרים מסתתר מהלך לצמצום הפער בין תעריפי הארנונה למגורים ובין תעריפי הארנונה לעסקים ותעשייה • במסגרת המהלך, תעריף הארנונה העסקית יופחת ב-10% בשנה הבאה, והארנונה למגורים צפויה להתייקר ב-1.5% בכל שנה במשך עשור

בטיוטת חוק ההסדרים מוצע להעלות את תעריפי הארנונה למגורים ב-1.5% במהלך מדורג במשך עשור / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov
בטיוטת חוק ההסדרים מוצע להעלות את תעריפי הארנונה למגורים ב-1.5% במהלך מדורג במשך עשור / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

בין שלל הרפורמות בטיוטת חוק ההסדרים שגובשה בימים האחרונים, תחת הכותרת "רפורמה בתעריפי הארנונה ועידוד קליטת תושבים לרשויות המקומית" - מסתתרת רפורמה משמעותית שמתקנת עוול היסטורי שנעשה לעסקים ולתעשייה בישראל ומצמצמת את הפער המשמעותי בין תעריפי הארנונה שנגבים מהם, לעומת הארנונה הנגבית מדירות מגורים. הבשורה הגדולה לעסקים ולתעשייה בפרק הארנונה היא הקביעה כי תעריף הארנונה העסקית - בסיווגי משרד, שירותים ומסחר, תעשיה, בית מלון, בית מלאכה, בנקים וחברות ביטוח - יופחת ב-10% בשנת 2022.

במקביל, מוצע להעלות את תעריפי הארנונה למגורים ב-1.5% במהלך מדורג במשך עשר שנים, כדי להבטיח שההעלאה תהיה מתונה ולא תכביד על משקי הבית אלא תאפשר להם זמן הסתגלות.

המהלך המשולב של העלאת הארנונה למגורים והפחתת הארנונה העסקית צפוי להגדיל את תקציבו המצרפי של השלטון המקומי. כלומר, למרות ההפחתה הדרמטית בתעריפי הארנונה העסקית הגבוה משמעותית מהארנונה למגורים, הרשויות המקומיות אינן צפויות להפסיד מהמהלך.

המהלכים הללו לא נכללו במצגת שפרסם האוצר בסוף השבוע שעבר, אך נכללים בטיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי "גלובס".

מדובר בצעד משלים להצעה שנכללת בפרק הטיפול ביוקר הדיור בטיוטת חוק ההסדרים, במסגרתו מוצע להסב שטחי מסחר ומשרדים למגורים. הרשויות המקומיות היו צפויות להתנגד למהלך, בין היתר בשל הפסד ההכנסות המשמעותי שהיה צפוי להן בעקבות אובדן ההכנסות מהארנונה הגבוהה על שטחי המסחר. המהלך של צמצום הפערים בין תעריף הארנונה על שטחי מסחר לארנונה למגורים אמור לאיין את ההתנגדות הזאת.

שטחי עסקים משתלמים לרשויות המקומיות הרבה יותר משטחי מגורים

נכון להיום, תעריפי הארנונה למגורים נמוכים משמעותית ממרבית התעריפים של הארנונה שאינה למגורים בכלל הרשויות המקומיות. כך למשל, התעריף הממוצע של ארנונה למגורים בכלל הרשויות המקומיות עומד על 49 שקלים למטר רבוע, בעוד שהתעריף הממוצע של משרדים, שירותים ומסחר עומד על 174 שקלים למטר רבוע - פער של 125 שקלים. התעריף למלאכה עומד על 81 שקלים - פער של 32 שקלים והתעריף בסיווג בנקים וחברות ביטוח עומד על 986 שקלים למטר רבוע - פער של 919 שקלים לעומת סיווג מגורים.

נוסף על הפער בהכנסות הרשות המקומית מנכסי מגורים לנכסים אחרים, קיים פער משמעותי גם בהוצאות הרשות המקומית על תושבים, לעומת הוצאותיה על נכסים אחרים. תושבים צורכים שירותים רבים ויקרים יותר, ובראשם שירותי רווחה וחינוך, תחזוקת מבני חינוך, תשלום שכר לגננות וסייעות, כמו גם שירותי ניקיון, תאורה, גינון, שטחים פתוחים, תחזוקת דרכים ותשתיות, תרבות, דת ואירועים.

לעומת זאת, הוצאות הרשות המקומית על שירותים לעסקים מצומצמות משמעותית, הרשות נדרשת להשקיע ללא הוצאות אשר משרתות תושבים בעיקר - בעיקר בהוצאות תברואה, תאורה ותחזוקת רחוב כללית. כך שהעלות של עסקים עבור הרשות נמוכה משמעותית מהעלות של תושבים והתעריפים שלהם גבוהים יותר.

בעלי העסקים והמפעלים זועקים כבר שנים

שילוב הפער בהכנסות הגבוהות מעסקים לעומת תושבים, והפער בין ההוצאות הגבוהות על תושבים לעומת עסקים, מוביל לכך שלרשויות המקומיות יש תמריץ שלילי חזק לקליטת תושבים חדשים, ותמרוץ יתר למשיכת וקליטת עסקים. עיוות תמריצים זה בא לידי ביטוי במגוון דרכים, כאשר המרכזיות ביניהן הן תכנון יתר של שטחי תעסוקה הנותרים ריקים, תכנון שטחי תעסוקה לצד כל רשות מקומית המביא לחוסר יעילות בתכנון של תחבורה ציבורית ולאובדן יתרונות לגודל, תת-תכנון של שטחי מגורים המביא, לצד סיבות נוספות, להיצע נמוך של דיור, בפרט באזורי הביקוש, ולעלייה במחירי הדיור, ולחוסר איזון תקציבי בקרב רשויות מקומיות שקולטות תושבים חדשים בהיקפים משמעותיים, אשר מביא לעתים לירידה ברמת השירותים שניתנת לתושבי הרשות המקומית, החדשים והוותיקים.

במהלך משבר הקורונה התחדד הפער בין העסקים למגורים עוד יותר, שכן בראשית המשבר העסקים המשיכו לשלם את הארנונה הגבוהה למרות שהיו סגורים ולא זכו לשירותים מצד הרשויות. בהמשך ניתנה הנחה בארנונה לעסקים שהוכיחו ירידה במחזורים.

בעלי העסקים והמפעלים זועקים כבר שנים, כי יש לתקן את העוול הזה שמוביל לכך שהם למעשה ממנים את השירותים לתושבים, אך עד כה התיקון המיוחל לא הגיע. כעת, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, מנסה האוצר לתקן את העיוותים בסדרי העדיפויות של הרשויות וביחס אל העסקים והתעשייה על ידי צמצום הפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה למגורים להכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים. באופן הזה יורד הנטל מהעסקים ומנגד נמנע המצב שבו קליטת התושב אינה כדאית עבור הרשות המקומית.

כעת, נותרה רק השאלה איך יקבל זאת הציבור הרחב, ועד כמה יקרים יהיו בסופו של התהליך התעריפים שיושתו עליו בתעריף המגורים.

צרו איתנו קשר *5988