סער, אייכלר ורע"ם משתפים פעולה כדי להוריד את אחוז החסימה

שותפיו של סער לממשלה הופתעו השבוע כאשר אמר בישיבת השרים לחקיקה כי "יש לקיים בקואליציה דיון על הצעת החוק להורדת אחוז החסימה" • העובדה שסער עוסק בנושא הולמת את הסקרים האחרונים, לפיהם תקווה חדשה בקושי עוברת את אחוז החסימה, אם בכלל

שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור
שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור

גורמים בכירים בממשלה טוענים כי יו"ר תקווה חדשה ושר המשפטים גדעון סער מקדם מהלך להורדת אחוז החסימה. ביום שני השבוע בישיבת ועדת שרים לחקיקה הופתעו הנוכחים מעמדתו החיובית של סער כאשר הוצגה הצעת חוק של ח"כ ישראל אייכלר להורדת אחוז החסימה. סער אמר, כך טוענים שניים ממי שהשתתפו בישיבה, כי כל מפלגה תוכל להחליט אם לתמוך בחוק לשיקולה וכי יש לקיים על כך דיון בהנהלת הקואליציה.

על פי הצעת החוק של ח"כ אייכלר, אחוז החסימה יצטמצם מ-3.25% ל-1.5% בלבד, כלומר שני מנדטים בלבד, מה שיסייע למפלגות קטנות יותר להיכנס בבחירות הבאות לכנסת. העובדה שסער מוטרד מהנושא הולמת את הסקרים האחרונים לפיהם תקווה חדשה נמצאת סמוך מאוד לאחוז החסימה או כלל לא עוברת אותו. לפיכך, הורדת אחוז החסימה היא בעצם כרטיס הכניסה של סער לכנסת הבאה.

לדברי גורמים המעורבים בנושא גם השר זאב אלקין דן על קידום החוק עם היוזם ח"כ אייכלר.

באופן לא מפתיע, סער צפוי לקבל גיבוי לעמדה שלו לפחות משני גורמים בקואליציה - ימינה שחוששים מאוד מבחירות נוספות קרובות וכן במרצ שניהלה קמפיין גוועלד בכל מערכות הבחירות האחרונות רק כדי לשרוד.

השר נחמן שי ממפלגת העבודה הביע התנגדות בישיבת ועדת השרים האחרונה להצעת החוק של אייכלר ודיון נוסף בחוק נקבע כבר לישיבת ועדת השרים שתתקיים ביום ראשון הקרוב.

החוק עשוי להיות קרש הצלה כבר בנובמבר

נקודת היציאה הקרובה לבחירות היא ב-14 בנובמבר, במידה שהקואליציה לא תצליח להעביר את חוק התקציב. אם התקציב ייפול על חודו של קול, כפי שכבר קרה לקואליציה במספר הזדמנויות בשבועות האחרונים - הכנסת תתפזר לבחירות והחוק להורדת אחוז החסימה צפוי להיות קרש הצלה עבור לא מעט מפלגות.

אייכלר ככל הנראה מקדם את החוק על רקע המתחים בתוך יהדות התורה והדרישות לחלוקת ייצוג שוויונית יותר בין דגל לאגודה. על החוק חתומים גם ח"כ שמחה רוטמן ושלמה קרעי - שניהם יושבים במפלגות שגם להן אינטרס מובהק בהורדת אחוז החסימה - למשל למקרה של ריצה עצמאית של הציונות הדתית ללא עוצמה יהודית - כך ששתי המפלגות יוכלו לעבור.

עד לבחירות לכנסת ה-13, בשנת 1992, הייתה רשימה חייבת לקבל לפחות 1% מקולות הבוחרים הכשרים כדי להיבחר. לקראת הבחירות לכנסת ה-13 הועלה אחוז החסימה ל-1.5%. במאי 2004 (בכנסת ה-16) הועלה אחוז החסימה ל-2%, וב-11 במרס 2014 (בכנסת ה-19) הוא הועלה לשיעור הנוכחי. מאז נעשו ניסיונות שונים להוריד את אחוז החסימה, גם בהובלת נתניהו - ללא הצלחה.

מלשכת שר המשפטים נמסר: "המשך הדיון נדחה מכיוון שמדובר בנושא פוליטי מובהק שיש להביאו לידיעה ולקבלת עמדה של ראשי המפלגות. שר המשפטים אינו מנסה ״לגבש הסכמות״ משום שמדובר בנושא שבו בד״כ לכל מפלגה עמדה משלה".

"הורדת אחוז החסימה עלולה להביא לפיצול קיצוני של המערכת הפוליטית", כך הגיבו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' גידי רהט, פרופ' עופר קניג וד"ר אסף שפירא, לפרסומים בנוגע להצעת החוק של ח"כ אייכלר להורדת אחוז החסימה ל-1.5%, אשר עלתה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה. "כל זאת, במציאות בה לכל ח"כ בודד יש כוח רב, ורק לאחרונה אושר התיקון הפסול המאפשר לארבעה ח"כים להתפצל מסיעה".
החוקרים הצביעו על כך ש"אחוז חסימה של 1.5% הוא חריג במבט השוואתי, ואילו אחוז החסימה הנוכחי בישראל אינו גבוה ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות. חבל שמשחיתים זמן ואנרגיה ניכרים על מהלכים מעין אלה, במקום להקשיח את התנאים לפיצול סיעות, כדי להפחית את הסחטנות מצד המפלגות הקטנות ולחזק את המשילות והיציבות".