בין אופטימיות לפסימיות: ההתאוששות הכלכלית מהירה מהתעסוקתית

שוק העבודה הישראלי בעקבות משבר הקורונה רחוק מלשקף שיווי משקל. ישנו פער משמעותי בין האבטלה שירדה אמנם משיעור דו-ספרתי אך התייצבה ברמה גבוהה, ומנגד מספר המשרות הפנויות במשק נמצא ברמת שיא.

מצד אחד, ייתכן שעיקר הגידול באבטלה הוא זמני בגלל מודל החל"ת שהיווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה, והזמן שנדרש כעת בגיוס מחודש של עובדים. אך ישנה אפשרות שמשבר הקורונה הביא לשינוי מבני בשוק העבודה, בשל התייעלות של הפירמות והטמעת שיפורים טכנולוגיים בתקופת המשבר.

מה נכון מבין השניים? קצת מוקדם להסיק, שכן מודל החל"ת רק הסתיים. לפיכך, רק החודשים הקרובים יאירו את התמונה.

בנק ישראל: השפעות כלכליות של החל"ת

בימים שבשגרה שיעור האבטלה ושיעור המשרות הפנויות במשק נעים בכיוונים מנוגדים. בזמני גאות הביקוש לעובדים גדל ואיתו גם שיעור המשרות הפנויות, ואילו איוש המשרות מביא לירידה של שיעור האבטלה. בזמני שפל קורה תהליך הפוך. אבל בשוק העבודה הישראלי, בשל מודל החל"ת, העובדים לא מיהרו עד כה לאייש משרות.

לפי נתוני הלמ"ס, ביוני האחרון עמד שיעור האבטלה על 8.8%. מנגד, מספר המשרות הפנויות במשק הגיע ביוני לשיא של 128 אלף משרות.

לאן אנחנו הולכים מכאן? כלכלני בנק לאומי מסבירים, כי "ירידת היקף העובדים שהוצאו לחל"ת צפויה להימשך עקב הודעת משרד האוצר על ביטול תשלום דמי אבטלה לעובדים שבחל"ת החל מסוף יוני, להוציא אוכלוסיות חריגות - בני 45 ומעלה, ועובדים בענפים שטרם שבו לתעסוקה מלאה. עם זאת, חזרתם של העובדים שפוטרו עלולה להיות איטית ביותר, תוך כדי יצירת ‘צלקות’ כלכליות מתמשכות".

המשרות יתייתרו, עובדים יידרשו להסבות

בדוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2021 שפורסם השבוע הזהיר בנק ישראל כי קיום בו-זמני של מובטלים ומשרות פנויות מעיד על חיכוכים מבניים בשוק העבודה, שיכולים להתבטא בחוסר יעילות של תהליך חיפוש העבודה ובשל כך בקושי באיוש המשרות.

"התייעלות החברות עשויה לייתר חלק מהמשרות שאבדו במשבר, כך שחלק מהבלתי מועסקים יידרשו כעת להסב את כישוריהם. אבל זה לוקח זמן ומאט את ההתאוששות של שוק העבודה, שנשרך מאחורי ההתאוששות הכלכלית", נכתב בסקירה של בנק ישראל.
לפי ניתוח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מיוני האחרון, קצב התאוששות התעסוקה מאט ככל שההתאמה בין כישורי המובטלים למשרות הפנויות פוחתת. תוצאה זו נובעת מההנחה שהירידה במידת ההתאמה מייקרת את עלות החיפוש הן לפירמות והן למובטלים. כתוצאה מכך, הפירמות מפחיתות את מספר המשרות הפנויות, ואילו המובטלים מגיבים בהפחתת אינטנסיביות החיפוש.

הצד הפסימי: ב־OECD לא מחכים לישראל

על אף שישראל צלחה את משבר הקורונה עד כה בצורה טובה יחסית למרבית המדינות המפותחות, הן מבחינת בלימת התחלואה ושיעורי ההתחסנות והן מבחינת הפגיעה בפעילות הכלכלית ב-2020, שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות שחברות ב-OECD, כך על-פי דוח התעסוקה של ה-OECD לשנת 2021.
בדוח צוין כי מדדי התעסוקה צפויים לחזור לרמתם ערב המשבר רק במהלך 2025.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אומר: "לדעתי, יש לישראל לפחות שני מאפיינים נוספים, שיקשו על התעסוקה להתאושש, מעבר לתופעה הכלל-עולמית. האחד, היעדר תקציב מדינה מאושר, שיכול וצריך לתעדף וליישם במהירות צעדים ושינויים מבניים, תעסוקתיים והשכלתיים, הנחוצים לאישוש שוק העבודה. הגורם השני, תיסוף השקל (לפחות עד להשקת תכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל), המקשה על החברות להיות תחרותיות בשוקי העולם והדבר ייתן את אותותיו שנים קדימה. לא בכדי חברות דירוג החוב המסקרות את ישראל קוראות לממשלה שוב ושוב לנקוט מדיניות מסודרת ומתוכללת בנושא".

מניתוח בנק ישראל עולה כי לאחר הזעזוע הראשוני, במרץ-אפריל 2020, ענף המידע והתקשורת התאושש בהתמדה (למעט הפרעות זמניות בסגרים). שיעור המשרות הפנויות גדל לצד ירידה בשיעור האבטלה. נכון למאי האחרון, שיעור האבטלה בענף הוא הנמוך ביותר מאז פרוץ המשבר, ושיעור המשרות הפנויות הוא הגבוה ביותר.
"תוצאות אלה משקפות את העובדה שענפי הטכנולוגיה העילית נפגעו פחות במשבר", נכתב בסקירה.

ניתוח בנק ישראל מעלה כי עם פתיחת המשק במרץ האחרון שיעור המשרות הפנויות בענף האירוח והאוכל נסק, ועל אף הירידה של שיעור האבטלה הרחבה בחודשים שלאחר מכן, במאי הוא עדיין היה גבוה מרמתו הממוצעת ב-2019 ביותר מ-10%. כלומר, המובטלים בענף זה אינם ממהרים לחזור.

הצד האופטימי: תמונה שונה אולי כבר ב־2022

פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, אומר כי "מבחינת הנתונים של אמצע יוני אנחנו רואים עלייה די יפה בתעסוקה מלבד קבוצה אחת - הגברים הערבים. הבאה של עובדים זרים פוגעת באוכלוסייה זו, שסובלת ממחסור בהכשרות מקצועיות.

"באופן כללי, אם לא יתחילו לעשות סגרים משמעותיים - להערכתי במשך השנה הבאה ברוב קבוצות האוכלוסייה נחזור לרמות תעסוקה של ערב המשבר. נושא אחד שמעניין מאוד הוא העובדה שגם ללא תיירות חוץ אפשר לומר שאנו רואים חזרה לתעסוקה של ערב המשבר".

בהקשר להשוואה ל-OECD, פרופ’ אקשטיין מוסיף כי "כאשר עוצרים את הפעילות בחו"ל זה מוביל ליותר תיירות בארץ. במדינות אירופה לתיירות יש משמעות גדולה לעומת ישראל, שבה המשמעות של ענף התיירות חוץ היא לא גבוהה (2.5% מהתל"ג. בצרפת, אנגליה או יוון ענף התיירות מגיע ל-10%-15%, ולכן ההשוואות הבינלאומיות הן בעייתיות. לכן, יש סיכוי טוב ששיעורי התעסוקה והאבטלה יהיו קרובים באחוזים בודדים למה שראינו בערב המשבר כבר ב-2022".