מסתמן: המתווה להקמת מכרה הפוספטים בבריר יוחזר לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה

שלוש שנים לאחר שהוגשה ולאחר סחבת ארוכה מצד המדינה, העתירה נגד הקמת מכרה פוספטים בשדה בריר סמוך לערד נידונה אתמול (ד') בבג"ץ. לעת עתה, אין הכרעה בנושא, אך לאור דבריו בתום הדיון של עו"ד רן רוזנברג, שמנהל את התיק מצד המדינה, מסתמן כי מתווה הכרייה יוחזר לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה עד סוף אוגוסט. עד יום ראשון, תגיע המדינה להחלטה בנושא ותגיש את סיכום הדברים לבית המשפט.

שאלת הכרייה בשדה בריר עומדת במרכזו של ויכוח ארוך שנים - מצד אחד, מאבק תושבים שמוחים על הכוונה לכרות פוספטים בשטח המצוי בלב אזור מיושב בו חיים כ-55 אלף תושבים וזאת תוך דחיית חלופות כרייה אחרות רחוקות מאזורים מיושבים, ומנגד - משרדי הממשלה שלא מצליחים לגבש עמדה אחידה בנושא, כאשר חלקם קידמו לאורך השנים את הכרייה, ואחרים ניסו לבלום אותה. בשדה בריר קיים מרבץ פוספטים בשווי מוערך של עשרות מיליארדי שקלים, כאשר החברה שמבקשת לכרות באתר היא רותם אמפרט, המנסה כבר מזה שני עשורים לסלול את דרכה לכרייה על פני 13 אלף דונם בבריר.

בג"ץ: "הממשלה לא יכולה לדלג על ההליך"

התושבים, שעתרו לבג"ץ בנושא, טענו כי נפלו כשלים בהליך שבו נבחר אתר בריר לכרייה - כאשר המדינה לא שקלה אפשרויות אחרות באתרים מרוחקים יותר, לאור הסיכונים הבריאותיים שיתווספו לאזור בעת הכרייה. עיריית ערד טענה כי לאתרי הכרייה פוטנציאל לפגיעה בבריאות, ולכן נדרש לבצע את הבדיקה הבריאותית במסגרת תכנון העל (תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה) וכחלק מובנה ממנגנון בחירת החלופות, ואין לדחות את הבחינה הבריאותית לשלב מאוחר של התכנון לאחר שדיון החלופות הוכרע ללא התחשבות בשיקול זה. במסגרת הצו על תנאי שניתן על ידי שופטי בג"ץ בשנת 2019, אכן התבקשה המדינה להשיב מדוע לא עוגנה מתודולוגיה לבחינת ההיבטים הבריאותיים בתוכניות מפורטות לכרייה וחציבה, במסגרת תוכנית המתאר הארצית.

מאז ועד החודשים האחרונים, לא הצליחה המדינה לגבש עמדה אחידה בנושא בריר. לאורך השנים האחרונות, אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה סברו כי אין צורך בביצוע תסקיר השפעה על הבריאות באופן נפרד מתסקיר השפעה על הסביבה בבריר וטענו כי הכרייה לא תשפיע באופן דרמטי על בריאות התושבים באזור. אך במשרד הבריאות טענו כי עבודות הכרייה עשויות להוביל לעלייה בתחלואת הסרטן ובתמותה ביישובים הסמוכים, וכי המכרה יחרוג מהסטנדרט המקובל בעולם המערבי בתוספת זיהום אוויר משמעותית. בחודשים האחרונים, הגיעו המשרדים לסיכומים בנושא עריכת תסקיר שיהיו בו היבטים בריאותיים, ובפני בית המשפט הונח מתווה בנושא.

התושבים, מצידם, דרשו להחזיר את התוכנית למוסדות התכנון, ושם לבחון אפשרויות אחרות לכרייה. בתחילת הדיון שאל ראש ההרכב, השופט פוגלמן, את באי כוחה של המדינה, "מדוע העניין לא יובא בפני המועצה הארצית? מדיניות מהסוג הזה טעונה בירור ודרג מקצועי בכיר ככל שיהיה אינו תחליף למוסד התכנון".

על כך השיב נציג הפרקליטות, עו"ד רן רוזנברג כי "אנו לא סבורים שיש צורך לעבור שוב במועצה הארצית כי זה תהליך שאורך הרבה זמן". בתגובה אמר השופט פוגלמן לבא כוחה של המדינה כי "הממשלה לא יכולה לעקוף את המסגרות של חוק התכנון והבנייה. הממשלה לא יכולה לדלג על ההליך. האם אתם רואים במועצה הארצית חותמת גומי בלבד?".

אגב כך, לצד עתירתה של עיריית ערד, ייצגה עו"ד מאיסא מוראני מארגון עדאלה את היישוב אל-פורעה, יישוב בדואי סמוך לשדה בריר. בדומה לעיריית ערד, מוראני טענה כי כריית הפוספטים תפגע בבריאות התושבים, אך בשונה מהמקרה של תושבי ערד, לדבריה, עניינם של תושבי אל-פורעה לא נלקח בחשבון על ידי רשויות התכנון כלל - למרות שהם מתגוררים קרוב יותר לבריר, וצפויים להיות מושפעים אף יותר מהכרייה.

בסופו של הדיון, לאחר ביקורת שנשמעה על ידי השופטים על כך שמתווה התסקיר שסוכם בין המשרדים השונים לא נכתב בהליך רגיל וסדור, אלא במהלך דיונים בין-משרדיים ללא פרוטוקולים, כשלציבור לא הייתה האפשרות להעביר ביקורת על ההחלטה על סעיפיה, אמרו נציגי המדינה כי המדינה תעדכן עד יום ראשון האם בכוונתה להביא את המתווה שהוסכם על ידי כל משרדי הממשלה ומנהל התכנון לאישור במועצה, שכבר אישרה את התמ"א.

למרות שראש עיריית ערד ניסן בן חמו ציין בסוף הדיון כי ההחלטה להחזיר את המתווה למועצה הארצית נותנת לעותרים תקווה כי יצליחו להשפיע על התוצאה הסופית וכי "המתווה שלמעשה ייאלץ את מוסדות התכנון לערוך תסקיר בריאותי מקיף לפני קבלת כל החלטה בנטוש הכרייה", לא כולם מרוצים.

גילי סופר, מתושבי העיר הפעילים נגד הכרייה בשדה בריר, ציפה שבית המשפט יבטל את אפשרות הכרייה ולא יסתפק בהטמעת תסקיר השפעה על הבריאות בתוך תסקיר השפעה על הסביבה. לדבריו, "המדינה אישרה תוכנית על בסיס נתונים מסולפים ושגויים, תוך שהיא מתעלמת שוב ושוב מכל האזהרות שאנשים ימותו. הגשנו לבית המשפט את כל ההוכחות שמדובר במעשה פלסתר, ובית המשפט, במקום לשלוח את התוכנית למכונת הגריסה - המקום היחיד הראוי לה, עוסק באופן שבו מאושר מתווה פשרה כזה או אחר".