סוגיית התקציב והתכניות הכלכליות הגיעה לדיון בממשלה, ודבריו של שר האוצר אביגדור ליברמן התקבלו בהערות ביקורתיות של חבריו השרים.
ראש הממשלה נפתלי בנט פתח את הישיבה באמירה כי בסופה (כנראה רק מחר) הממשלה תאשר את התקציב, ודבריו נענו בספקנות מצד שר הבריאות הורוביץ, הנאבק לתוספת תקציבית למשרדו: "בוא לא נגיד הופ לפני שקפצנו".
בנט אמר: "לאחר שלוש שנים שמדינת ישראל פועלת בלי תקציב, הכלי הבסיסי ביותר לניהול מדינה, אנחנו מביאים כעת לאישור הממשלה את תקציב 2021 ו-2022. התקציב הפעם לא משרת אינטרס של מגזר כזה או אחר אלא של כל מדינת ישראל. ממשלה זו משוחררת לפעול למען האינטרס הכללי. אנחנו מפחיתים בירוקרטיה ומגדילים את התחרות, למען כולם. אגב, בעיקר למען השכבות החלשות. מי שהכי מרוויח מירידת מחירים ותחרות אלו השכבות החלשות.
"אני יודע לומר שבחדר הזה יש הרבה רצון טוב ומוכנות גדולה מאוד להעביר את התקציב. אני מבקש להודות לשר האוצר, אביגדור ליברמן, שמוביל בבטחה ובאומץ אישי יש לומר, תקציב חשוב למדינת ישראל. תודה איווט. אישור התקציב יסמן גם אבן דרך ליציבות הממשלה וליכולתם של השרים לפעול במשרדם, לממש את תוכניותיהם ולעבוד למען הציבור".
שר האוצר ליברמן הציג הן את התקציב והן את תכניתו הכלכלית: "הממשלה הזו קמה ביוני, ועכשיו אנחנו באוגוסט. תוך פרק זמן קצר היינו צריכים להביא תקציב והסדרים לשנתיים, וכל זה כי העבדנו קשה מאד את משרד המשפטים. אנשים עבדו לילות כימים. היו דרמות באמצע ואנחנו עוד נכיר אבל בסוף בבוקר יהיה לנו תקציב חדש. באותו רגע נתחיל ספירה של 4.5 שנים.
"ברמה הממלכתית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיה תקציב. גם בעולם הגורמים הבינלאומיים נושאים עיניהם אלינו. הייתה בתקשורת הרבה דיסאינפורמציה והרבה פייק ניוז. אין כאן גזירות אלא ניסיון לשנות דפוסי התנהגות. קודם כל לגבי משקאות ממותקים, ישראלים צורכים הרבה סוכר".
שרת הפנים שקד תהתה: "אבל למה על קולה זירו?".
ליברמן: "אצל חולה סכרת קשה זה בסוף נגמר בקטיעת גפיים. באיזה שכבות יש צריכה גבוהה של סוכר? בשכבות החלשות. אותו הדבר לגבי כלי פלסטיק. הצריכה בישראל היא פי 5. לכן גם כאן אנחנו צריכים להוריד".
"ללא חדשנות וצעירים החקלאות לא תשרוד"
ביחס לרפורמה בחקלאות ויבוא הפירות והירקות אמר: "החקלאות זה ערך ציוני. היום רשומים 13 אלף חקלאים, בפועל יש פחות מ-7,000 פעילים. צעירים לא מצטרפים לחקלאות. בעשור האחרון היו עליות מחירים, מה שפוגע בעיקר בשכבות החלשות. מה שקרה זה שהוצאנו את החקלאות מהסטארט אפ ניישן. בהולנד, בדונם אחד, מגדלים פי 8 עגבניות מבישראל. קראתי דוח של רשות התחרות. אין פערי תיווך, זה אגדות. כשאנחנו מדברים על פערי התיווך ע"י רשתות השיווק, זה לא כצעקתה. לכן, מי שרוצה לשמור על החקלאות, צריך להבין שללא חדשנות וצעירים החקלאות לא תשרוד".
ליברמן פירט את הצעדים במסגרת הרפורמה המתוכננת: השקעה בחדשנות ובמו"פ; תמיכה ישירה בחקלאים; תוספת של 6000 פועלים זרים לחקלאות; וטיפול במחירי המים לחקלאות.
ליברמן הבטיח כי ימונה צוות נוסף שיבדוק לעומק את סוגיית פערי התיווך.
בעניין גיל פרישה לנשים אמר ליברמן כי בעולם גיל הפרישה לא עומד יותר על גיל 62, וכשתוחלת החיים היא 84 ההעלאה של גיל הפרישה מתבקשת. הוא הסכים כי יש נשים - בעיקר במקצועות שוחקים - שיצטרכו לקבל טיפול נפרד, אבל לדבריו רוב הנשים בגילאים האלו לא רוצות לשבת בבית.
הקרב על התקציב
הקרב על התקציב מגיע לשולחן הממשלה, אל האתגר הראשון של משרד האוצר והעומד בראשו אביגדור ליברמן, אבל לא פחות מכך של ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד, לשמירת הקואליציה.
הצעת התקציב שמרנית, ומחולקת לתקציב 2021, שלמעשה רלוונטי רק לחודשיים האחרונים של השנה, שכן רק אז יאושר סופית בכנסת, ועד אז המשרדים ימשיכו להתנהל לפי תקציב 2019 בתוספת העלייה באינפלציה והגידול באוכלוסייה. בפועל, יש הסכמות מלאות על היקף התקציב רק עם משרד הביטחון שקיבל תוספת של 3-7 מיליארד שקל, תלוי לפי סוג החישוב. בכל היתר אין סגירות סופיות.
הוויכוח העיקרי המסתמן הוא של שר הבריאות הורוביץ, יושב ראש מרצ, הדורש תוספת תקציבית של כ-5 מיליארד שקל על פני התקציב שנמסר לו על סך 43 מיליארד שקל, להגדלת תקנים של צוותים רפואיים ושל מיטות וכן לתכניות לשיפור הנגישות בפריפריה לרופאים מקצועיים וציוד רפואי. הורוביץ קיבל גיבוי מסיעתו לפעול בכל דרך שיראה לנכון במאבק על התקציב, ומצויד בגיבוי הזה הוא שלח איומים על הליכה עד הסוף, ויותר מכך, הוא שלח את אבי ניסנקורן, שר לשעבר ויו"ר הסתדרות לשעבר, למוד המאבקים עם האוצר - להתדיין על התקציב. באוצר לא אהבו את המהלך, וגורם המעורה בדיונים אמר כי ניסנקורן מתנהל כאילו חזר לימיו בהסתדרות, עם איומי שבירת כלים על כל צעד ושעל.
הורוביץ עצמו אמר אמש: המערכת חנוקה. כשאני רואה חולים בבתי החולים לבריאות הנפש ישנים על הרצפה זה מזעזע אותי המחלקות הפנימיות מפוצצות, התורים במיונים. אין דבר שחשוב יותר למדינה מתקציב לבריאות, ושר האוצר וראש הממשלה צריכים להבין את זה".
ראש הממשלה בנט מודע להתנגדות הזו וביחד עם שר חוץ לפיד מתנהלים מגעים עם הורוביץ להסיר את התנגדותו תמורת הבטחות לתוכנית ארוכת טווח למערכת הבריאות. העימות הזה טרם נפתר.
גם שרי ממשלה אחרים לא אוהבים את התקציבים שקיבלו. יש בהם הקובלים כי משרד החוץ דווקא קיבל העלאה בתקציב ולא קיצוץ. בגלובס פרסמנו בשבוע שעבר כי בדיונים עם האוצר הוסכם על העלאה בתקציב לאחר קיצוץ חד שספג בשנים האחרונות.
בעיה נוספת היא במשרדים הקטנים כמו משרד התפוצות, שם רוב תקציבי הפעילות בממשלה הקודמת, היו כספים קואליציוניים, ואילו כעת למעט התקציב השלדי של המשרד, אין לו כמעט בכלל תקציבים לתכניות או מיזמים בתחום פעילותו. גם הבליעה של המשרדים שנסגרו במשרדים אחרים אינה חלקה תקציבית, ובחלק מהמשרדים שקיבלו את תחומי האחריות של המשרדים שבוטלו מתרעמים כי לא קיבלו יחד עם האחריות את התקציבים.
אבל השורה התחתונה היא כי ככל הנראה התקציב יאושר בממשלה בדרך להבאתו בהמשך לכנסת, לקריאה ראשונה ואחר כך לדיונים בוועדות עד לאישור המלא באוקטובר. למה? כי פוליטיקה. אי העברת התקציב משמעה הפלת הממשלה, ולהפך, אם היא תצלח את המשוכה הזו, סיכוייה לשרוד לטווח היותר ארוך יגדלו משמעותית. את זה יודעים כל שרי הממשלה, וגם מי שלא בממשלה אבל בקואליציה, ברע"מ. שם מצפים לתקצוב המלא של כל ההבטחות הקואליציוניות, כלומר תכניות חומש בהיקף של 30 מיליארד שקל, למגזר הערבי לדרוזי ולבדואי, ותכנית למאבק בפשע ובאלימות בהיקף של 2.5 מיליארד לחמש שנים.
קרב מקביל הוא זה של חוק ההסדרים המובא צמוד לחוק התקציב, וכאן יש הכנסה והוצאה של סעיפים ברגע האחרון. כך קוצץ למשל הסעיף העוסק ברפורמה ביבוא, והוצאו ממנו המזון והתמרוקים, לפחות בינתיים. זה גרם לסגן השר אביר קארה מימינה לצייץ בזעם על כך:
עוד מכשול משמעותי שם הוא הרפורמה בחקלאות ובמתן הקלות יבוא לפירות וירקות, וכאן ההתנגדות של מרצ והעבודה עשויה להביא לשינויים של ממש.
גובה הגירעון נקבע ליעד שאפתני בהתחשב במספרים של היום
נזכיר, לפי המסמך שהופץ לשרים לקראת הדיון סך הוצאות הממשלה בשנת 2022, כוללות גם החזר חובות בהיקף יותר מ-100 מיליארד שקל, יעמוד על 560 מיליארד שקל, לעומת 537.7 מיליארד שקל (ללא הוצאות הקורונה שנרשמו כ"קופסאות חוץ תקציביות" בשנת 2021 - גידול של כ- 22.3 מיליארד שקל. מדובר בגידול שנובע בעיקר מהגידול הטבעי של האוכלוסייה וככל הנראה לא יספיק כדי לממן את כל ההבטחות הקואליציוניות של המשרדים.
גובה הגירעון נקבע ליעד שאפתני בהתחשב במספרים של היום - 6.8% בסוף השנה הנוכחית, ו-3.9% בסוף שנה הבאה. לשם ההשוואה, בסוף חודש יוני עמד הגירעון הממשלתי על 10.1% מהתוצר.
מסגרת התקציב לשנת 2021 תעמוד על 432 מיליארד שקל, ו-452-453 מיליארד שקל בשנת 2022. בשנת 2020, מסגרת התקציב התבססה על התקציב ההמשכי ועמדה על כ414 מיליארד שקל.
הממשלה אמורה לאשר בישיבתה גם את הארכת הפעלת הנומרטור, הכלי הממוחשב המרכז את כל החלטות הממשלה שלהן השלכות תקציביות נכוחיות ועתידיות. המידע משמש להצגת תחזיות תקציביות לשנים הקרובות, שיראו לממשלה בזמן אמת אם ועד כמה החלטותיה חורגות מהמסגרת הרב־שנתית המותרת. המערכת תציג אם קיים חוסר מצד הכנסות המדינה ממסים וכתוצאה מכך תציג גם את גודל הגירעון הצפוי.
התחזיות הללו יוצגו לממשלה ולציבור אחת לחצי שנה, והמערכת אמורה לשמש את הממשלה להתנהלותה השוטפת. כמו כן, הממשלה לא תוכל לקבל החלטות חדשות בעלות משמעות תקציבית נרחבת בכל שבוע אלא רק אחת לחודשיים, כלומר שש פעמים בשנה. אם הנומרטור יראה כי החלטות תקציביות של הממשלה יובילו לחריגה מהמסגרת הרב־שנתית, היא תצטרך להציג מאיפה תקצץ את תקציב המדינה לשנים הבאות כדי לאפס את החריגה. לפי הצעת האוצר הארכת פעילות הנומרטור תהיה עד לשנת 2025 .
הדיון יחל בהעלאתה מחדש של ההצעה של השר לשת"פ אזורי עיסאווי פריג' להגדיל את מספרי העובדים הפלסטינים והזרים בענף הבנייה. עוד 15 אלף היתרים לפלסטינים ועוד כ 13 אלף לזרים בכמה שלבים. בשל החשש כי הדבר יפגע בתעסוקת הפועלים הישראלים, רובם ערביי ישראל. בהצעה נכנס סעיף שלפיו יקבע נוהל שיחייב את הקבלנים להוכיח כי ניסו לגייס ישראלים ורק כשלא הצליחו יקבלו אישור לפלסטינים או זרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
