"הרווחים שלנו לא צנחו בזמן הקורונה. עבדנו יותר קשה, נסענו הרבה יותר - כל קילו ענבים עשה פי 1.5 קילומטראז'"

יואל לוצטו, בן 59, בעל משק הענבים כרמי לוצטו, מתגורר במושב שחר בחבל לכיש • "קמו באופן די ספונטני בארץ הרבה קבוצות רכישה, שריכזו קניות אצל חקלאים. לקחנו את זה בשתי ידיים" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

יואל לוצטו, בעל משק הענבים כרמי לוצטו / צילום: עינב לוצטו
יואל לוצטו, בעל משק הענבים כרמי לוצטו / צילום: עינב לוצטו

מאז שנות ילדותו, יואל לוצטו (59), מתרגש להגיע למשק. הוא עוד זוכר כיצד התרוצץ בין השדות כילד, וסייע להוריו שעם הגעתם מתוניס ארצה, הפכו לחקלאים. "נולדתי למשפחה חקלאית. כשהשתחררתי מהצבא, מהבקו"ם הגעתי לנטוע את הכרם הראשון. זאת אהבה גדולה שלי. אני היום מטפח דור שלישי במשק", הוא מספר.

משפחת לוצטו מגדלת את אחד הפירות האהובים בישראל; ענבים. לאורך שנים רבות, תוצרתה נמכרת לאורכה ולרוחבה של ישראל, בשווקים סיטונאים, לסוחרים שקונים הישר מהמשפחה, ולקבוצות מכירה. "אידיאולוגית, מעולם לא שיווקתי לרשותות שיווק. כשאת נכנסת לסופר את למעשה יכולה למצוא הכל - מפיצוחים למכשירי חשמל, ועוד מעט גם חבילות נופש בחו"ל", אומר לוצטו. "רשתות שיווק לא רואות אסטרטגית זכות קיום לאף עסק קטן. רשתות השיווק רוצות להישאר לבד, ולעשות ככל שעולה על רוחן, אחרי שכולם יתחסלו - כולל החקלאים, כך שלא תהיה להם תחרות באספקה ובמחיר. את הענבים שלנו יראו בשווקים, בירקניות ובשווקי איכרים. לא בסופרים, לשמחתי".

אך שנת הקורונה זימנה ללוצטו ולמשפחו קושי שלא צפו. הסגרים גרמו לסגירת השווקים, ולצמצום ערוצי השיווק. כדי לא להיוותר בידיים ריקות, במשפחה הגו רעיון: לפנות לקבוצות רכישה קהילתיות, ולשווק להן את הענבים שלהם. "קמו באופן די ספונטני בארץ הרבה קבוצות רכישה, שריכזו קניות אצל חקלאים. לקחנו את זה בשתי ידיים. עם ישראל אוהב את החקלאים ואת תוצרת הארץ, וראינו את זה היטב. צלחנו את השנה הזו, בראייה לאחור, די יפה".

איך עלית על הרעיון של קבוצות הרכישה?
"זה לא אני, אלו הילדים שלי. הם ממש דחפו. אני בהתחלה לא ראיתי בזה יתרון גדול ולא הייתי נלהב. אבל אתה לא רוצה לאכזב את הילדים, ואתה לא רוצה להישאר עם פרי על העצים. עשינו פיילוט או שניים, והתגובות היו ממש טובות. זה פשט כמו דליקה בשדה קוצים, ומצאנו את עצמנו יום יום במקום אחר בארץ - מוכרים לקבוצות רכישה. זאת הרגשת סיפור אדירה. היינו בשנת קורונה, היו סגרים, והיינו בבידוד חברתי. זאת גם הייתה ההזדמנות היחידה שלנו לפגוש אנשים. אתה פוגש אנשים שמחכים לך ומפרגנים לך. כל מפגש היה עבורי מפגש חברתי מרגש. אנחנו ממש שמרנו בכל השנה על קשר עם ראשי קבוצות הרכישה. הם כל הזמן כותבים לנו שהם מחכים לנו, ואוטוטו זה קורה. אנחנו נורא מתרגשים.

"למרות שמדובר בשנת חוסר והביקוש גבוה לענבים ופירות קיץ, אנחנו לא נזנח את הקבוצות, בלי שום קשר למחירי שוק. אי אפשר לקבל את אהבת הציבור רק כשנוח. זה ערוץ שיווק שהפך להיות משמעותי אצלנו, גם אם הוא לא עיקרי, והשאיפה שלנו היא גם להרחיב אותו. אנחנו עושים את ההתאמות מבחינת זנים בשטח כדי שנוכל להתחיל יותר מוקדם את השיווק הישיר מוקדם יותר בעונה".

הרווחים נותרו כפי שהם?
"הרווחים שלנו לא צנחו בזמן הקורונה. עבדנו יותר קשה, נסענו הרבה הרבה יותר - כל קילו ענבים עשה פי 1.5 קילומטרז', ויותר אנשים עסקו בשיווק. הרווח נטו לקילו ענבים ירד, אבל הביקוש שיצרו קבוצות הרכישה, יחד עם המחיר היותר הוגן שהם שילמו ממה שהם מקבלים בערוצי שיווק אחרים, כיסה אחד על השני. לשמחתי, לא עמדתי בקריטריונים של קבלת המענקים ולא הייתי צריך אותם".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il