תקציב מדינה ראשון עם יעדים בתחום פליטת גזי החממה?

זה נכון שלישראל יעדים שאפתניים יותר בתחום הפליטות, אבל מה אומרים הנתונים? • המשרוקית של גלובס

האם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הביאה להישג חסר תקדים בתחום משרדה זמן קצר בלבד לאחר שנכנסה לתפקיד? "חודש מאז שנכנסתי לתפקיד, (וזו) פעם ראשונה שמדינת ישראל הציבה יעדים (בתחום הפליטות), הגישה אותם לאו"ם וגם... כללה בתקציב המדינה צעדים שתומכים בזה", היא התגאתה במהלך ראיון לתוכנית "דקל לוינסון" בכאן ב'. ישראל אומנם לא הייתה ידועה עד כה כמובילה עולמית בתחום איכות הסביבה, אבל ההצהרה של זנדברג נשמעת גורפת למדי. בדקנו.

בכל הנוגע לצד ההצהרתי, ישראל יכולה לסמן וי על הנושא כבר כמעט 30 שנה. המדינה אימצה את אמנת האקלים של האו"ם מוועידת ריו ב-1992, ואישררה ב-2004 את פרוטוקול קיוטו מ-1997 - שני מסמכים מכוננים בתולדות הלחימה בשינוי האקלים, אם כי כאלו שלא חייבו אותנו לצעדים קונקרטיים. גם בוועידת האקלים בקופנהגן ב-2009 נתנה ישראל הצהרה לא מחייבת, באמצעות הנשיא דאז שמעון פרס, לפיה תפעל לצמצם את הזיהום הסביבתי שלה ב-20% עד שנת 2020.

אבל בעשור הקודם דברים החלו להשתנות. לפי דוח של מרכז המידע של הכנסת, בשנת 2010 ננקט הצעד המעשי הראשון בנושא על ידי הממשלה, שקיבלה את החלטה 2508 שתוקצבה ב-2.2 מיליארד שקל למשך עשור, וכללה צעדים כמו הפחתת צריכת חשמל במגזר הביתי, התייעלות אנרגטית במבני ציבור, חינוך והסברה. יחד עם זאת, ב-2013 הרפורמה קוצצה ולמעשה בוטלה לאחר שהתברר שהיא אינה יעילה מספיק.

חלפו שנתיים ולקראת ועידת האקלים בפריז 2015, ואחריה, הועברו בממשלה עוד שתי החלטות: 542 ו-1403. הן תוקצבו בכמה מאות מיליוני שקלים, והן גם כללו יעדים ברורים: צמצום פליטות גזי החממה ב-22.6% לנפש עד 2030. בספטמבר אותה השנה התוכנית גם הוגשה לאו"ם.

 
  

אז יעדים בתחום הפליטות כבר היו לנו, תקצוב על ידי המדינה - גם, וכך גם הגשה לאו"ם. מה חסר? כדאי לשים לב להגדרה מ-2015 שמדברת על צמצום פליטות גזי החממה לנפש. כלומר, לפי ההחלטה הקודמת, ישראל לא הייתה אמורה להוריד את כמות הפליטות הכוללת שלה, אלא רק למתן אותה ביחס לגידול האוכלוסייה. כעת, כפי שהסבירה לנו השרה זנדברג בתגובתה, "ישראל הציבה לראשונה יעדים להפחתה ולא למיתון העלייה של הפליטות". היקף זה אמור לפחות באופן אבסולוטי ב-27% עד 2030 וב-85% עד 2050. אומנם, כפי שמודים גם במשרד להגנת הסביבה, "עדיין מדובר ביעדים נמוכים בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD", אבל כידוע גם מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן.

בשורה התחתונה: דבריה של זנדברג לא נכונים ברובם. מדינת ישראל כבר הציבה יעדים בנושא הפחתת פליטת גזי חממה, הקציבה מימון ממשלתי לעניין ואף הגישה לאו"ם תצהירים מפורטים עם יעדים בנושא. יחד עם זאת, היעדים שהתקבלו כעת כוללים לראשונה הפחתה אבסולוטית בכמות הפליטות, ולא רק הפחתה של קצב העלייה בהן.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: תמר זנדברג
מפלגה: מרצ
תאריך: 5.8
ציטוט: "זו פעם ראשונה שישראל הציבה יעדים בתחום הפליטות והגישה אותם לאו"ם"
ציון: לא נכון ברובו

חברי הקואליציה התייצבו בתחילת החודש לראיונותיהם בתקשורת לאחר אישור תקציב המדינה בממשלה ולקראת העברתו בכנסת, מנו את ההישגים חסרי התקדים שלטענתם הבטיחו בתקציב ובחוק ההסדרים, ופירטו על הרפורמות המהפכניות המגולמות בו.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ממרצ התגאתה במיוחד בתוכנית המקיפה שגיבשה לצמצום פליטות גזי החממה בישראל. בראיון לדקל לוינסון ברשת ב' ב-5.8 טענה זנדברג כי במסגרת התקציב, "חודש מאז שנכנסתי לתפקיד, פעם ראשונה שמדינת ישראל הציבה יעדים, הגישה אותם לאו"ם וגם... כללה בתקציב המדינה.. צעדים תומכים בזה". הטענה שבדקנו היא האם אכן ישראל מעולם לא הציבה יעדים לצמצום פליטות, מעולם לא הגישה יעדים מוצהרים כאלה לאו"ם ומעולם לא תיקצבה את הצעדים הנדרשים לכך.

ראשית נציין שישראל אימצה את אמנת האקלים של האו"ם שחוברה בוועידת ריו ב-1992, וכן אישררה ב-2004 את פרוטוקול קיוטו מ-1997, שני מסמכים מכוננים וחשובים בתולדות הלחימה בשינוי האקלים, אם כי כאלו שלא חייבו את ישראל לצעדים קונקרטיים, שהוגדרה בהם כמדינה לא מפותחת דיה. גם בוועידת האקלים בקופנהגן ב-2009 ניתנה הצהרה לא מחייבת, כשהמדינה הודיעה באמצעות הנשיא דאז שמעון פרס כי תפעל לצמצם את הזיהום הסביבתי שלה ב-20% עד שנת 2020.

לפי דו"ח "מעקב אחר הליך הצבת יעדים וגיבוש תוכנית פעולה להפחתת גזי חממה בישראל" שחובר ב-2016 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2010 ננקט הצעד המעשי הראשון בנושא על ידי ממשלת ישראל, כשהתקבלה החלטת ממשלה מספר 2508. בעקבות אישור התוכנית, שיועדה להימשך עשור, הוקצו 2.2 מיליארד שקל לטובת צעדים כמו הפחתת צריכת חשמל במגזר הביתי, התייעלות אנרגטית במבני ציבור, חינוך והסברה. אלא שב-2013 הוחלט לקצץ ולמעשה לבטל את הרפורמה לאחר שהתברר שהיא אינה יעילה מספיק, לאחר שהוצאו בסך הכל 539 מיליון שקל וכמות הפליטות לא הצטמצמה באופן מספק.

שנתיים לאחר מכן, לקראת ואחרי כינוסה של ועידת האקלים בפריז בסוף 2015, הועברו בממשלה עוד שתי החלטות, מספר 542 ומספר 1403, שנועדו לצמצם את פליטות גזי החממה ב-22.6% לנפש עד 2030. חשוב להדגיש כי למרות שמדובר בהפחתת הזיהום פר אדם בישראל, רמת הזיהום הכללית הייתה צפויה דווקא לעלות, בגלל הגידול באוכלוסיה מדי שנה. כלומר מה שצומצם עקב שתי החלטות אלה הוא קצב העלייה בפליטת גזי החממה בלבד.

למרות שמסקנות הוועדות עליהן התבססו החלטות הממשלה המליצו להטיל מיסוי על פחם, הצעד לא קודם בעקבות התנגדות משרד האנרגיה. הממשלה העמידה לטובת התוכנית חצי מיליארד שקל.

על בסיס החלטות ממשלה אלו, הגישה ישראל לאו"ם בספטמבר 2015 את תוכנית הפעולה לצמצום פליטות גזי החממה. המסמך, שהציג יעדים שהיו שכאמור לא שאפתניים או מעודדים במיוחד, הוקדש בחלקו הגדול להסברים מדוע ישראל לא מסוגלת להפחית יותר בזיהום שהיא מייצרת.

לסיכום: בניגוד לדברים שאמרה זנדברג, מדינת ישראל כבר הציבה יעדים בנושא זיהום האוויר והפחתת פליטת גזי החממה, הקציבה מימון ממשלתי לעניין ואף הגישה לאו"ם תצהירים מפורטים עם יעדים להפחתה. עם זאת, כלל הרפורמות והתוכניות שהתקבלו בשנים הקודמות, על אף שנועדו להפחית בזיהום שמייצר כל אזרח ישראלי, לא היו אמורים לצמצם באופן אבסולוטי את כמות הפליטות הכוללת, אלא רק למתן את העלייה בה. זאת בעקבות הגידול הצפוי באוכלוסיה עד שנת 2030. לכן האמירה של זנדברג היא לא נכונה ברובה.

 

 תגובת המשרד להגנת הסביבה: "היעדים הקודמים שהציבה ישראל ב-2015 רק מיתנו את הגידול המהיר בפליטות אבל לא הביאו להפחתה בפליטות. בתרחיש 'עסקים כרגיל', ישראל הייתה אמורה להציג גידול של 24.5% בפליטות ב-2030. היעדים הישנים משנת 2015 לשנת 2030 היו מביאים את ישראל לגידול של 8% 'בלבד' בהשוואה לשנת הייחוס 2015. כלומר, יעדים שרק ממתנים את הגידול ולא מביאים להפחתה משנת הבסיס. זאת, בעוד שהיעד החדש יפחית 27% ביחס לשנת הייחוס 2015.

במילים אחרות: בהובלת השרה להגנת הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, ישראל הציבה לראשונה יעדים להפחתה ולא למיתון העלייה של הפליטות: בהיקף של 27% בפליטות בשנת 2030 והפחתה של 85% בפליטות בשנת 2050.

 אכן, כפי שאמרה השרה, המדינה אף התחייבה לראשונה בפני האו"ם על הפחתות. זאת, משום שעד כה דובר רק על מיתון העלייה. וכעת: הפחתה.

באשר לאחוזי ההפחתה: אכן, היעדים נמוכים בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD, אך זו התחלה חשובה מאוד שממנה ישראל תוכל להמשיך ולהעמיק בשנים הבאות את היעדים. וכך אף נכתב בהחלטת הממשלה, שהיעדים ייבחנו בהמשך.

המשרד להגנת הסביבה ביחד עם שאר משרדי הממשלה ימשיכו לבחון עוד אמצעי הפחתה ועוד סקטורים (בדגש על פליטות משק הגז וחקלאות כולל מזון) ועל בסיס העבודה המקצועית נוכל לעדכן ולהעמיק את יעדי ההפחתה קרוב יותר לאפס בעוד כחמש שנים.

העבודה שהמשרד להגנת הסביבה הוביל מראה ברמת ודאות גבוהה שניתן להגיע לכ-85% הפחתה בפליטות על בסיס מקורות הפליטה שבחנו - ואלה יעדים שאנו יכולים לעמוד מאחוריהם.

בנוסף, חשוב להבין שמדינות אחרות כמו ארה"ב ואירופה, קבעו יעד של נטו 0 פליטות בשנת 2050. המילה "נטו" מתייחסת לכך שיהיו פליטות ברמה קטנה יחסית, של פחות מ-10%, אבל אלו יקוזזו על ידי פעולות נוספות עתידיות כמו: נטיעת יערות בקנה מידה גדול וספיחת גזי חממה מהאטמוספרה באמצעות טכנולוגיות חדשות שעדיין לא זמינות מסחרית.

 הפעם, שלא בעבר, התקבלה החלטת ממשלה בדבר תמחור פחמן שזהו הכלי הכלכלי היעיל ביותר להפחתת פליטות גזי חממה. הפעם, התקציבים הדרושים אושרו על ידי הממשלה במסגרת דיוני התקציב וההסדרים. במקביל, השרה להגנת הסביבה פועלת לקדם במהירות את חוק האקלים אשר הוא הכרחי על מנת לתת למשק את הוודאות ארוכת הטווח בנוגע ליעדים הלאומיים ולעגן את הכלים והמנגנונים למעקב, בקרה ודיווח אחר התקדמות הממשלה ביישום היעדים הלאומיים תוך הבטחת שקיפות ציבורית מלאה באשר להתקדמות הממשלה ופעולותיה.

באשר לתקציב: המשרד להגנת הסביבה דיווח על הסכמות תקציביות לשנים 2021 ו-2022, הכוללות הקצאה תקציבית לראשונה למשרד לתוכנית למאבק במשבר אקלים בהיקף של 625 מיליון שקל. בנוסף, תקציבים נוספים הועברו למשרדים אחרים בממשלה לנושא מאבק במשבר האקלים, ובשבועות הקרובים תניח הממשלה תוכנית יישום רב-שנתית שעוסקת במלחמה במשבר האקלים שתכלול איגום תקציבי לנושא ממשרדי ממשלה ורשויות סמך נוספים כמו משרדי האנרגיה, תחבורה, כלכלה, חינוך ורמ"י, שבכולם גויסו תקציבים ייעודיים לנושא. כל זאת, כדי להתחיל את הדרך ליישום החלטת הממשלה שהתקבלה, שכללה יעדים שאפתניים ביותר למדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה.