רא"ל אביב כוכבי מדגים: ניתוק מהציבור הרחב כדי לקדם קבוצה מקורבת

החלטת הממשלה לאשר תוספת לפנסיות של הפורשים משירות קבע היא מחפירה, אך אפשר למצוא לה אמתלה פוליטית • התמיהה היא באשר למעורבותו העיקשת של הרמטכ"ל כוכבי במהלך • הלקח: עלינו להבין שהגנרלים הם לא בהכרח מושיעים שרואים את אזרחי ישראל לפני הכול

הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אלי דסה
הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אלי דסה

אישור "תוספת הרמטכ"ל" בממשלה השבוע, ולפיה כ-1.1 מיליארד שקל בשנה ולמשך עשור יוקצו לטובת הפנסיה התקציבית של גמלאי צה"ל, הביאה לכעס רב כלפי שר הביטחון בני גנץ ועמידתו על הרגליים האחוריות למען אישורה.

גנץ, הדוגל ב"שיטת הברוגז" עם חברי ממשלתו כאשר לא מקבלים את דעותיו, הוכיח בפעם הנוספת שישראל לפני הכול היא רק אסטרטגיה פוליטית. במקום להפגין את אותה הלוחמנות ואת אותו חוסר שביעות רצון כלפי חברי מפלגתו המתנגדים לרפורמה בחקלאות, שתיטיב עם אזרחי ישראל כולה, הוא מעדיף לדאוג ללובי שלו בצה"ל ולהמחיש כיצד השבע אינו רואה את הרעב.

ההפתעה הגדולה יותר הגיעה מכיוונו של הרמטכ"ל אביב כוכבי. התנהגות כמו של גנץ אפשר להסביר באמתלה של פוליטיקאי, אך עבודתו של כוכבי מעלה תמיהה לא פשוטה. בהקלטה שפורסמה בחדשות 12, הסביר כוכבי כי ללא תוספת למשרתים בצה"ל יהיה קשה למערכת להשאיר אנשים שימשיכו בשירות קבע, ועד כמה זה קשה לצפות מהם להעתיק את מקום מגוריהם למען המערכת.

איני ממעיטה בעבודתם של משרתי הקבע, אך יש לשים את המציאות כפי שהיא על השולחן. אנשי הקבע יוצאים לגמלאות 20 שנים לפני יתר עובדי המדינה ורובם אף מצליחים לפתוח בקריירה נוספת. רבים מהם נהנים כבר היום מפנסיה תקציבית והעתיד התעסוקתי שלהם הוא היציב ביותר, מצרך נדיר לכשעצמו בימינו.

אם הסיבה היא אכן הרצון לשכנע את משרתי הסדיר להמשיך בשירות קבע, הרי שהמהלך של העלאת הפנסיות לנהנים מפנסיות תקציביות לא ישיג את התוצאה, וזאת משום שמי שלא ממשיך לקבע הם הנגדים והקצינים הצעירים, ששכרם נמוך משהם יקבלו בעבודות שיעסקו בהן באזרחות.

אין למשרתי הקבע גם פנסיה תקציבית מנופחת לצפות לה, זאת משום שהיא הופסקה בישראל בשנת 2000. אם כן, ההיגיון הפשוט יכריע כי הכשרת "תוספת הרמטכ"ל" בפנסיות התקציביות לא תשיג את שכרה בגיוס כוח אדם איכותי לשירות בקבע, והיא רק תנפח את מה שנפוח גם כך.

לאחר אישור החלטת הממשלה הוציא כוכבי אגרת למשרתים והסביר את החשיבות של ההחלטה, ומדוע הם זכאים לה, גם אם הם שומעים קולות אחרים. אמירותיו של כוכבי חושפות את נקודת מבטו, שנראית זהה לזו של גנץ, עמדה פריווילגית הדואגת לקרובים להם, לשבעים, ושום מכתב של כוכבי לא ישנה זאת.

הבעיה העיקרית היא שכוכבי ודומיו מביאים את ההתנהלות הקלוקלת שלהם לפוליטיקה. עלינו לחשוב כיצד ניתן לפעול בצורה אופרטיבית על מנת למנוע זאת. ייתכן כי יש להאריך את תקופת הצינון לקצינים מדרגת אל"מ ומעלה, ולא פחות חשוב, עלינו האזרחים להבין שהגנרלים הם לא בהכרח מושיעים שרואים את אזרחי ישראל לפני הכול, וכי גם הם משרתים קבוצות לחץ. לא ייתכן כי מי שנהנים מפנסיה בעלת חמש ספרות, כדוגמת גנץ וכוכבי, יהיו מי שיפגעו באלו אשר נלחמים יום ביומו לא כדי להבטיח את הפנסיה כאשר יגיעו לגיל הפרישה, אלא כדי להבטיח את המחר.

הכותבת היא פעילה חברתית ומורה לאזרחות בתיכון בצפון הארץ