המחסור באנשי הייטק: להפוך איום להזדמנות לאומית

תוכנית לאומית לחיזוק ההייטק בהובלת מינהלת לאומית תאפשר לממש את היעד שהוגדר ע"י הממשלה להגדיל את שיעור המועסקים בתעשייה מ-10% ל-15% וגם לחזק את החברה הישראלית לטווח ארוך

הייטקיסטים / צילום: איל יצהר
הייטקיסטים / צילום: איל יצהר

רבים מוטרדים מיכולתה של תעשיית ההייטק הישראלית להמשיך בצמיחה המואצת ובתרומה הכלכלית לטווח ארוך (כיום כ-10% מכוח העבודה התורם 25% מהמס בישראל , כ50% מהיצוא הישראלי מקורו בהייטק), על רקע המחסור הגדול במפתחים ובמהנדסים שנאמד בכ-13,000 איש ואישה. הפער אף הולך וגדל בשנה האחרונה כפועל יוצא מההון הרב שזורם לסטארטאפים, פתיחת מרכזי מו"פ של חברות גלובליות נוספות, והרחבת פעילות של חברות הייטק ותיקות. ראייה מובהקת לפער בין הביקוש להיצע הינה עליית שכר העובדים בתעשייה שהאמיר רק בשנה האחרונה בכ-20% בממוצע.

מנכ"לי חברות סטארטאפ החלו בשנים האחרונות לפתוח שלוחות בחו"ל ולהעסיק עובדים במתכונת OffShore, בעיקר כדי לחסוך בעלויות שכר, אך בעת האחרונה גם עקב חוסר היכולת של חברות צומחות למצוא מספיק מפתחים מתאימים בישראל.

במקביל, החלו להזרק רעיונות להרחבת המעגל באמצעות עובדים זרים ככלי נוסף לטיפול בפער לטווח קצר.

המדינה יכולה לעשות יותר בכדי לאפשר צמיחה בת קיימא לאורך זמן של הקטר המשמעותי ביותר של המשק הישראלי, באמצעות מהלכים שיאפשרו מיצוי הפוטנציאל האנושי האדיר של מדינת ישראל ובד בבד יתרמו לחיזוק החברה הישראלית .

הממשלה בראשות נפתלי בנט הכריזה על יעד לאומי של הגדלת מספר המועסקים בהייטק מ-10% ל-15% מכוח העבודה תוך 5 שנים. הרחבה של 50% במספר המועסקים בהייטק תוך 5 שנים הוא יעד שאפתני ביותר, בעיקר אם מביאים בחשבון ש"הגידול הטבעי" המוערך, ללא צעדים לאומיים משמעותיים, יביא להרחבת מעגל המועסקים בהייטק "רק" ל-12.5% ב-2026. יעד זה לא יהיה בר השגה אלא אם יינקטו צעדים לא שגרתיים במסגרת תוכנית לאומית מקיפה.

כמפקד ביחידות טכנולוגיות בצה"ל הייתי שותף לגיבוש אסטרטגיה והובלת תוכניות לאומיות להתמודדות עם אתגרים דומים. התוכניות הנ"ל יכולות להוות מודל והשראה לגיבוש תוכנית לאומית מקיפה שהתוצר שלה יהיה מינוף ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה כלכלי וחברתי לטווח ארוך. חברי המפקדים ואני התמודדנו בתחילת שנות האלפיים עם מחסור משמעותי בשיעור של כ-30% בכוח-האדם ההנדסי שנדרש לצה"ל, על רקע ירידה באטרקטיביות העתודה האקדמית, לצד גידול בצרכים הטכנולוגיים של הצבא. כך נולדה תוכנית 'עתידים' שנועדה להכשיר בני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ללימודי עתודה אקדמית ולהרחבת היקף המהנדסים האיכותיים. תוכנית 'עתידים' נחלה הצלחה רבה, וכיום מצטרפים בכל שנה מאות מהנדסים ומהנדסות מוכשרים מהפריפריה המשרתים בתפקידי איכות ומהווים מודל לחיקוי לצעירים מהם בפריפריה החברתית. בהשראת תוכנית 'עתידים' נולדה לפני כעשור תוכנית 'מגשימים' שיישמה תפישה דומה בעולם הסייבר, פרצה את "תיקרת הזכוכית", והכשירה מאות בני נוער מהפריפריה בלימודי סייבר שהובילו להכפלת היקף המועמדים האיכותיים לשירות טכנולוגי משמעותי ביחידות הסייבר והתוכנה המובילות .

'עתידים' ו'מגשימים' יכולות להוות מודל לחיקוי בגישה ובתפיסה, מעין Proof of Concept לגיבושה של תוכנית ב-scale לאומי. היעד שהציבה ממשלת בנט הוא נקודת המוצא ועל בסיסה יש לבנות תוכנית לאומית רב שנתית , ובכלל זה הגדרת היעדים, התפיסה, דרכי הפעולה, וניהול הביצוע. התוכנית תובל ע"י מינהלת לאומית, תתבסס על שותפות רחבה בין הממשלה למיגזר הפרטי, רשויות ועמותות , ותכלול הרחבת ההכשרות, תמיכה ממשלתית בחברות שיצטרפו לתוכנית (הקלות מיסוי, סיבסוד העסקת ג'וניורים בשנת העבודה הראשונה ועוד), תקצוב תוכניות ועוד. התוכנית צריכה לתת דגש להרחבת היקף המועסקים בהייטק מפלחי אוכלוסיה ששיעור ההשתתפות שלהם בתעשייה זו נמוך, ובכלל זה חרדים, ערבים, אנשי פריפריה ואחרים, הזקוקים למשענת לאומית כדי למצות עד תום את הפוטנציאל הגלום בהם..

זוהי הזדמנות בלתי חוזרת לעשות "גם וגם" באמצעות תוכנית לאומית לחיזוק ההייטק - גם להגביר את הצמיחה הכלכלית וגם לחזק את החברה הישראלית לטווח ארוך.

הכותב הוא מנהל התפעול הראשי ( COO ) של חברת הסטארט-אפ SQream , לשעבר קצין חינוך ראשי, מפקד יחידת הסייבר של 8200, מפקד היחידה הטכנולוגית של אמ"ן

צרו איתנו קשר *5988