מבג"ץ "הבוגדת" ועד תקנות סדר הדין האזרחי החדשות: משפטנים בכירים מסכמים שנה

ניהול דיונים בזום הוא שינוי מבורך (אבל דרוש בו שיפור), הטלת 10 שנות מאסר על פאינה קירשנבאום זה צעד שעלול לעורר חוסר אמון בציבור, ותקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן מהפכה של ממש: זה מה שחושבים משפטנים על ההתפתחויות בתחום ב-12 החודשים האחרונים

שנת המשפט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
שנת המשפט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לכבוד סיומה של שנת משפט אחת ולרגל התחלתה של שנה חדשה, משפטנים בולטים בתחומים מגוונים מספרים מהי לדעתם ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה שחלפה, ואיזה שינוי דרוש במערכת המשפטית בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

עו"ד גיל וייט, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן ועו"ד ניר דאש ראש מחלקת חברות וניירות ערך במשרד

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"האירוע המרכזי בתחום דיני החברות בשנה החולפת, הוא פרסום תזכיר חוק החברות שעניינו התאמת כללי הממשל התאגידי בחברות ללא גרעין שליטה. זאת, על רקע המגמה הברורה של גידול במספר החברות הישראליות ללא גרעין שליטה, וכאשר חלק נכבד מהוראות החוק נחקקו במקור על מנת להתאימו למבנה השליטה הריכוזי אשר אפיין בעבר את המשק בישראל. התיקונים המוצעים נועדו להתמודד עם "בעיית נציג" חדשה שנוצרה בממשק שבין בעלי המניות לבין דירקטוריון החברה, שהופכת מהותית בחברות מסוג זה. במסגרת זו, בין היתר, מוצע לראשונה כי מרבית חברי הדירקטוריון של חברות ללא גרעיני שליטה יהיו דירקטורים בלתי תלויים וכי הגדרת הזיקה הקבועה בחוק החברות תורחב כך שתכלול קשרים בין הדירקטורים לבין עצמם".

השינוי הדרוש:
"התיקון עצמו ראוי ומתחייב לאור בעיות בהתנהלות הדירקטוריון בחברות ללא גרעיני שליטה אך לוקה לדעתנו, בכך שהוא אינו כולל התאמות הכרחיות לחברות ישראליות הנסחרות בבורסות מובילות בחו"ל (בעיקר חברות בתחומי הטכנולוגיה). נכון היה כי המחוקק יסיר מהן את המגבלות בחוק החברות, על מנת להגדיל את התחרותיות שלהן ולהקטין את החשש שיבחרו להתאגד מחוץ לישראל".

עו"ד ד"ר רלי לשם, שותף, מיתר עורכי דין

ההתפתחות המשפטית החשובה:
"לאחר דחיות רבות נכנסו השנה סוף סוף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף ובתי המשפט החלו ליישמן. התקנות הן מהפיכה של ממש, שנועדה לשנות את פניהם של משפטים אזרחיים במדינת ישראל. סיבה מרכזית לאימוצן של תקנות חדשות היה הרצון להעביר מסר ברור, הן לעורכי הדין והן לשופטים, כי ההליך האזרחי לא יהיה עוד 'אותה גברת בשינוי אדרת' אלא גברת חדשה, משוחררת מכבלי הסרבול והסחבת שאפיינו את העבר ומצוידת בארגז כלים המיועד להבטיח הליך אזרחי יעיל, מהיר והוגן.

התקנות החדשות נועדו לצמצם את הגשתם של הליכי סרק, לקדם פשרות בשלבים מוקדמים יחסית של ההליך, להגביר את מעורבות השופט בהליך ולהעניק לו סמכויות רחבות לקדם ולנווט את ההליך באופן פרואקטיבי".

השינוי הדרוש:
"יכולתם של השופטים להפנים ולהבין את רוח התקנות החדשות והשקפת העולם הדיונית שביסודן, ולבצע את השינויים הנדרשים בתפקידם השיפוטי בהליכים אזרחיים, היא בעיני המהלך החשוב ביותר בתחום המשפט האזרחי בשנת המשפט הקרובה. התמקדות בסממנים הפורמליסטיים-טכניים (כגון, הקפדה על עמידה בלוחות זמנים והיקף המסמכים שמותר להגיש) תגרום לכישלון הרפורמה. התקופה הקרובה תקבע אם הרפורמה בתקנות תצליח להביא לשינוי המיוחל באופיים של ההליכים האזרחיים או שתתגלה כעוד ניסוי כושל".

עו"ד דוני טולידאנו, שותף מנהל וראש מחלקת מיזוגים ורכישות, משרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"השנה העברית עמדה בסימן גל הנפקות חסר תקדים בבורסה בתל אביב, גל שהחל באמצע 2020 והגיע לשיא במחצית הראשונה של 2021. אל הגל הזה נלוותה מגמה של הנפקות של חברות ישראליות בארה"ב, בעיקר חברות טכנולוגיה ישראליות שהתמזגו ל-SPAC אמריקאי.

בצד המשפטי, נוצר צורך להתמודד עם הנפקות שבעבר לא היו, כגון הנפקות של חברות עם הערת עסק חי וללא הכנסות. התחדד הצורך לתת מענה לשאלות שוק ההון קלאסיות כמו הממשקים בין מנפיקים וחתמים לבין גופים מוסדיים וכללים בדבר המותר והאסור בפגישות שיווק (road show). כמובן, השאלה הגדולה היא מה הלאה. כרגע רואים דעיכה של הגל, כשחלק מן החברות הפסיקו תהליכי הנפקה ופנו לגיוסי הון פרטיים או לקחו מימון לתקופת גישור עד שהמצב יתבהר. החברות שהונפקו עשויות למצוא את עצמן כשחקניות בעסקאות של השנה הבאה, כרוכשות או כנרכשות".

השינוי הדרוש:
"נדרש גורם על, שיגבש תפיסה רחבה להתמודדות עם מגיפת הקורונה, שירכז את ההחלטות ויתאם בין עשרות הגופים הממשלתיים שהמגיפה נוגעת אליהם ושמקבלים כיום החלטות סותרות. הקורונה מעלה שאלות חברתיות, מוסריות ומשפטיות ארוכות טווח מעבר להיבטים הבריאותיים כאשר לפרויקטור הקורונה במשרד הבריאות הסתכלות צרה יחסית, והוא מתמקד בעיקר במספר החולים הקשים בבתי החולים".

פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי ובינלאומי מאוניברסיטת תל אביב

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"השנה התאפיינה בפסקי דין חשובים רבים, אולי החשוב שבהם הוא זה בו דחה בג"ץ את העתירה נגד חוקתיות חוק היסוד המכונה 'חוק הלאום'. אבל כדי להיות אופטימי ולחשוב על שינוי חיובי דרך המשפט, בחרתי את פסה"ד בעניין הפונדקאות לגברים לרבות בני זוג מאותו מין. בג"ץ נתן השנה סעד אופרטיבי לעותרים וכאשר יכנס הסעד לתוקף עוד ארבעה חודשים יהיה זה מהמקרים שניתן להצביע עליהם של שינוי חיובי למען שוויון שמושג ישירות דרך המשפט.

השינוי הדרוש:
"השינוי הדרוש קשור לפס"ד בו נדחתה עתירה נגד הדרישה להכפיף חיפושים צבאיים בבתי פלסטינים בגדה המערבית לביקורת שיפוטית. בג"ץ דחה את העתירה על אף שהיא הצביעה על הפער בין דיני חיפוש שחלים על פלסטינים בשטחים ואלו שחלים על מתנחלים ישראלים תוך שהוא מצביע על השוני הכללי בין הדינים החלים על האוכלוסיות השונות. השינוי הכי חשוב שיש לעשות - הוא סוף למשטר שמבוסס על אפליה וחוקים שונים שחלים על אנשים לפי מוצאם.

עו"ד ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC&Co.):

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"ימי קורונה לימדו אותנו שיעור מאלף לגבי האופן בו ניתן לנהל הליכים משפטיים במאה ה-21. נוכחות פיזית אינה הכרחית, ובהחלט ניתן לנהל הליכים שאינם חקירות נגדיות על דרך של היוועדות חזותית. ישיבות במתכונת כזו יכולות להתנהל ביעילות רבה יותר, והשחתת הזמן שכרוכה בתיאום ישיבות ובהמתנה באולמות בתי המשפט יכולה להיחסך.

ואם בענייני יעילות עסקינן - המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב היא מופת להתנהלות שיפוטית יעילה ומקצועית. החלטות מתקבלות תוך פרק זמן קצר, על ידי שופטים שמכירים היטב את הסוגיות שבפניהם, מעורים בחידושי הלכה בארץ ובחו"ל ומשדרים מסר ברור גם מבחינה הלכתית וגם בכל הקשור לאופן ניהול ההליך".

השינוי הדרוש:
"שיפור במערכת ההיוועדות החזותית של בתי המשפט ובאופן הצגתם של מסמכים באמצעות המערכת הזו יכול לאפשר גם קיום של דיונים מורכבים ואף חקירות נגדיות בעניינים שאינם מהותיים. המתדיינים ועורכי הדין משוועים לחדשנות טכנולוגית שעשויה להביא איתה יעילות וחסכון ניכר בזמן שיפוטי".

שרון כהנא, מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"התפתחות משפטית חסרת תקדים היא הטלת המספר הדו-ספרתי של שנות מאסר בעבירת שחיתות שלטונית, בעניינה של פאינה קירשנבאום. ביהמ"ש צריך היה לגזור את הדין כשלנגד עיניו, לפני הכול, השאלה מה הגמול הראוי בעניינה. מול שיקול ה'הרתעה' צריך היה לראות צד נוסף - אמון הציבור, שעשוי לתפוס את קירשנבאום כמי שהפכה שעירה לעזאזל לצורך השלטת אג'נדה. ומה הלאה - האם הדרישה למדרג ענישה חדש תיעצר בטוהר המידות, או תגלוש לתחומים נוספים, וכל נאשם צריך לחשוש שמא יהפוך לתיק 'דגל' או שמשפט יהפוך למשפט ראווה?"

פאינה קירשנבאום. ''כל נאשם צריך לחשוש שמא יהפוך לתיק 'דגל' או שמשפט יהפוך למשפט ראווה?'' / צילום: תמר מצפי
 פאינה קירשנבאום. ''כל נאשם צריך לחשוש שמא יהפוך לתיק 'דגל' או שמשפט יהפוך למשפט ראווה?'' / צילום: תמר מצפי

השינוי הדרוש:
"המערכת צריכה לחזור לפרופורציות. גמול בענישה צריך להיות ראוי וצודק בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקה הנוהגת. אסור שהמלחמה בשחיתות תגרום לכך שמקרה פרטני של נאשם ישמש כלי לתיקון טעויות שנעשו על ידי ביהמ"ש. לענישה מחמירה הסוטה מנורמות הענישה, עלולות להיות השלכות הרסניות ואולי בלתי הפיכות על אמון הציבור".

עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"ההתפתחות המשפטית החשובה בתחום דיני משפחה היא פסק הדין בדיון הנוסף בפרשה הידועה בכינויה 'בג"ץ הבוגדת'. כשקראתי את פסה"ד - נשמתי לרווחה. ביהמ"ש העליון הבהיר כי הוא חוזר לשמש כשומר סף הדואג שכל ערכאות השיפוט במדינת ישראל, כולל בתי הדין הרבניים, יכבדו זכויות אדם.

פסה"ד החזיר את ההרמוניה למערכת המשפט והשיב למקומה את הלכת בבלי שבה קבע השופט ברק כי בתי הדין הרבניים אינם אי בתוך מערכת המשפט אלא עליהם להחיל את הדין האזרחי בסוגיות רכושיות הנכרכות בענייני גירושים. בישראל כמו במדינות ליברליות מערביות רבות אחרות שיטת הגירושים היא ללא אשם, ולא יתכן שערכאה שיפוטית תשלול זכויות רכושיות מאישה על רקע התנהגותה המינית.

מקרה זה החריף את אחת האנומליות הקשות ביותר של דיני המשפחה בישראל: מירוץ הסמכויות בין הערכאה האזרחית לערכאה הדתית. התוצאה אליה הגיע בית הדין לא היתה מתרחשת בבהמ"ש לענייני משפחה".

השינוי הדרוש:
"מזונות אזרחיים אחרי הגירושים ובכללם המשך תמיכה כלכלית לבן הזוג החלש כלכלית גם לאחר הפירוד. שנית - עיגון חקיקתי לסוגיית 'מימון הביניים' - מעין 'הלוואת גישור', מימון ההליך המשפטי והמחיה הכלכלית בעת הפירוד לצד החלש כדי ששני בעלי הדין יוכלו להיות מאוזנים בהליך המשפטי או הגישורי".

עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין, ממשרד חדד, רוט, שנהר, הלפר

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"ביהמ"ש העליון דן שלוש פעמים בשאלה מה צריך לעלות בגורלה של בקשה של המדינה להוצאת צו חדירה לטלפון הנייד של חשוד שקדמה לה חדירה לא חוקית לאותו טלפון נייד. הדיון האחרון בסוגיה התקיים שהתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטי ביהמ"ש העליון הוא ביטוי פרטני של סוגיה רחבה בהרבה - מה המשקל והמשמעות של זכויות אדם בכלל וזכויות נחקר בפרט במשפט הפלילי הישראלי.

למרות טריותם, ניתן לראות שלפסקי הדין שניתנו בנושא יש השפעה משמעותית על המשפט הפלילי בישראל, כאשר בתי המשפט שבים ומדגישים את החשיבות שבהקפדה על זכויות אדם, גם כאשר מדובר בחשודים ובנאשמים בפלילים".

השינוי הדרוש:
"יש להעמיק את השיח ואת החשיבות שיש להעניק לזכויות אדם במשפט הפלילי. אנו כבר רואים יוזמות חקיקה חשובות והכרחיות בנושא (כמו הצעת החוק שנועדה לקדם בחקיקה פסילה של ראיה שהוגשה שלא כדין והצעה לחוק יסוד שיעסוק בזכויות חשודים). כולנו תקווה שמגמה זו תמשיך לקרום עור וגידים, ושתתחדד ההבנה שזכויות נחקרים ונאשמים הם חלק אינטגרלי שבלעדיו אין במשפט הפלילי".

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא

ההתפתחות המשפטית החשובה של השנה:
"שנת המשפט האחרונה ציינה קפיצת מדרגה במשפט החוקתי הישראלי. בפעם הראשונה בג"ץ התערב בהוראות מהותיות בחוק יסוד, בשל העובדה שהם מהווים שימוש לרעה בחוקה. במסגרת העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד "פשרת האוזר" נקבעו במפורש גבולות סמכותה של הכנסת בכובעה המכונן, ונקבעו מבחנים לבחינה עתידית של הדוקטרינה. המשמעות היא שהכנסת - גם בכובעה המכונן - איננה כל-יכולה".

השינוי הדרוש:
"בפס"ד הצוללות אמנם נדחתה עתירת התנועה לאיכות השלטון אך צוין בו בבירור צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית ואף להגמיש את הכללים המשפטיים הקפואים בזמן של התערבות בית המשפט בהחלטות כאלה. כפי שציין השופט יצחק עמית: 'שורה של תמיהות הנוגעות לתהליך קבלת ההחלטות בפרשת כלי השיט עדיין מרחפת כחשרת עבים ממעל. תם ולא נשלם'. גם נשיאת העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, התייחסה בשבוע שעבר לפסה"ד ורמזה בצורך להקמת ועדת חקירה ממלכתית באומרה כי "יש רגע שהמשפט יכול ללכת צעד אחד קדימה".

עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, שותפה ומנהלת מחלקת סביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה במשרד ליפא מאיר ולשעבר מנכ"לית אדם טבע ודין

"שנת המשפט התאפיינה בהתחזקות ההגנה על אינטרס הסביבתי ופסיקה פרו-סביבתית של בתי המשפט. כך למשל, בעתירה בנושא זיהום קרקע, הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון קבע כי תנאי מוקדם לקידום תוכנית לבנייה של אלפי יחידות דיור במתחם אפולוניה בהרצליה, הוא ביצוע סקר סיכונים לזיהום הקרקע. זאת, תוך שהוא מבקר את המדינה שלא מילאה את התחייבותה לבצע סקרי קרקע במשך שנים.

גם בזירה הפלילית ניתן להזכיר פסק דין שדחה ערעור של קצא"א על הרשעתה בעבירה של גרימת נזק לאלמוגים בנמל הנפט שהיא מפעילה באילת. השופטים קבעו שהחברה העלתה טענות חסרות בסיס בהתייחס לגירסתה שלא ידעה על האפשרות של פגיעה באלמוגים. ביהמ"ש הוסיף שהקנסות שנקבעו נמוכים באופן משמעותי מאלו שיש להטיל במקרה של פגיעה כה נרחבת בערכי טבע מוגנים".

השינוי הדרוש:
"בעולם מתחזקת ליטיגצית שינוי האקלים ויש לצפות לכך שהטרנד העולמי האמור יגיע בקרוב מאד גם לישראל. ראוי כי תאגידים שפעילותם כרוכה בפליטות גזי חממה ישכילו לפעול לצורך הפחתת הפליטות, נוכח החשיפה המשפטית הצפויה להם כתוצאה מפעילותם".

עו"ד שרון לובצקי הס שותפה ומנהלת מחלקת תובענות ייצוגיות ונגזרות במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'

ההתפתחות המשמעותית של השנה:
"בדיון נוסף שנערך במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברות הביטוח, עמדה לדיון השאלה: מהו המשקל שעל בית המשפט לתת לעמדת הרגולטור בבואו להכריע בסוגיה שבמחלוקת. בפסק דין דרמטי הפך ביהמ"ש העליון את עמדתו הקודמת וקבע כי אין לתת מעמד בכורה לעמדת הרגולטור, שכן זה מצוי במצב של 'שבי רגולטורי'.

"ה'שבי הרגולטורי' מתבטא בכך שבמקרים רבים, הרגולטור יתמוך בעמדת הגוף המפוקח, משיקולים שאינם נובעים בהכרח מנימוקים משפטיים גרידא, בין היתר מכיוון שהוא מזדהה עם הגוף המפוקח ועם מטרותיו; מעדיף לתמוך בהתנהלות שלו לאורך השנים או מושפע משיקולים של שמירת יציבות השוק.

"מדובר בקביעה שהיא לא פחות מדרמטית, היות שיש לה השלכות לא רק בתחום התובענות הייצוגיות אלא בכלל המשפט האזרחי".

השינוי הדרוש:
"להמשיך במגמה שהחל משרד המשפטים, ולהגדיל את האגרות על הגשת תובענות ייצוגיות. יש מקום לשקול לבטל את הפטור שניתן לתחומים מסוימים מתשלום אגרה, פטור שהביא לעליה עצומה בתובענות שחלק נכבד מהן התבררו כסרק".

צרו איתנו קשר *5988