אימפקט אחריות תאגידית
צילום: באדיבות נאלא

צילום: באדיבות נאלא

רותמים את הקהילה והממשל, תורמים את החדשנות

איך הפך ארגון קטן וצנוע לנושא דגל החדשנות בתחלואת ילדים באתיופיה ולמה חברות ענק וממשלות רוצות לשתף איתו פעולה ● הצצה לסיפור ההצלחה של נאלא

14.10.2021 |

בשיתוף נאלא

ברוכים הבאים לחלום הילדות הכי גדול של כל ילדה וילד בישראל, אפריקה, אירופה או אמריקה - להיות רופאה, לוחם אש, גיבור או גיבורה כמו סופרמן, וונדרוומן והפנתר השחור, ובמילים פשוטות: להציל את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר, או לכל הפחות לסייע לזקנה לעבור את הכביש או לעזור לילד להחלים. בדרך כלל החלומות האלה נשכחים ככל שמתבגרים, אבל לפעמים הם מתגשמים. כדי לראות את הקסם הזה לא חייבים לעטות גלימה אדומה, להניף שרביט או להתהדר בכוחות על, מספיק ללבוש משהו נוח כי אנחנו קופצים לבנץ' מאג'י, מקום קטן בדרום מערב אתיופיה שמשתרע על פני כ־20 אלף קילומטרים (פחות או יותר גודלה של מדינת ישראל) וחיים בו כמיליון בני אדם.

לפי סקר של משרד הבריאות האתיופי בשנת 2018, 82% מהילדים בבירת בנץ' מאג'י לקו בבילהרציה, מחלה הנגרמת על ידי תולעים ויש לה השלכות חמורות על יכולות התפקוד היומיומי הפיזי והקוגניטיבי. תוך שלוש שנים בלבד הצליח ארגון נאלא (NALA), בשיתוף עם חברת התרופות הגרמנית מרק, להוריד את שיעור הילדים שלקו בבילהרציה ל־12.9% (ר' מסגרת). זו רק דוגמה אחת. בעשור הקודם הצליחה נאלא לסייע בהקטנת שיעור התחלואה בבילהרציה בקרב אוכלוסיית בתי הספר בעיר מֶקֶלֶה בצפון אתיופיה - מכ־40% לפחות מ־2% בתוך שש שנים. מה שמדהים עוד יותר זו העובדה שגם חמש שנים לאחר הפרויקט נשמרו ההישגים כמעט במלואם. לפעמים חלומות מתגשמים.


לסלק את מחלות העוני

כדי להבין איך ארגון צנוע כמו נאלא, שיש לו תקציב שנתי של פחות ממיליון דולר, מצליח לעשות שינוי כל כך מהותי - בכך שהוא מונע תחלואה קשה בקרב מיליוני ילדים - צריך לחזור לתחילת שנות ה־90. פרופ' צבי בנטואיץ', הרופא הישראלי הראשון שעסק באיידס, ערך תצפית על נשאי HIV יוצאי אתיופיה ומצא כי לרובם יש גם תולעי מעיים בנוסף לנגיף האיידס ובהמשך הראה כי הזיהום הזה פוגע מאוד במערכת החיסון שלהם. ההיפותזה של בנטואיץ' הייתה כי תולעי המעיים ובילהרציה, הנפוצות במדינות המתפתחות, הופכות את האוכלוסיות שם לפגיעות יותר לאיידס, ולכן, כחלק מהמאבק באיידס, צריך לסלק אותן. אמנם המחקר זכה לתהודה, אך בשל חסמים בירוקרטיים שונים שנבעו בין השאר מכך שפעל מתוך אוניברסיטת בן גוריון שלא הייתה ערוכה לגיוס כספים ולעבודה באתיופיה, החליט בנטואיץ' להקים חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שתעסוק בנושא באופן ייעודי. כך נולדה נאלא.

בשנות הפעילות הראשונות באפריקה הבין בנטואיץ' כמה דברים:

1. המחלות המוזנחות צריכות להסתלק גם ללא קשר לאיידס, משום שהן גורמות לעוני ופוגעות בהתפתחות המדינות שסובלות מהן.
2. המחלות המוזנחות לא נמצאו אז בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות האתיופי ביחס למגפות הממיתות של אפריקה (איידס, שחפת ומלריה). העובדה שסבלו מהן 50-60% מהתושבים יצרה את הרושם שמדובר במעין גזרת גורל.
3. המדיניות שהונהגה אז - בעיקר מתן תרופות לילדים כל שנה - נועדה לכישלון. "החיים בסביבה צפופה עם מים מזוהמים גורמים לכך שברגע שיפסיקו לחלק תרופות - הילדים יידבקו בשנית", מסביר בנטואיץ'. "זה כמו לשים פלסטר על פצע פתוח".

להפוך את הקהילה לבעלת הבית

בנטואיץ' והמנכ"לית מיכל ברוק, שהצטרפה ב־2014, הביאו לנאלא גישה הוליסטית חדשה - דגש על קשרי קהילה וממשל, עבודה מקומית, שיתופי פעולה וחדשנות. "המשימה שלנו", מסבירה ברוק, "היא לשבור את מעגל העוני על ידי מיגור מחלות טרופיות מוזנחות ומחלות עוני אחרות. הגישה ההוליסטית של נאלא כוללת חיבור לקהילה ולממשל המקומי שמאפשר לנו להבין את הסיבות שעומדות בבסיס התחלואה, לגייס פעילים מקומיים, את המנהיגות המקומית ואנשי מקצוע בתחומים שונים - בריאות, חינוך, הנדסה ומים - שמייצרים ידע חדש ומסייעים למצוא פתרונות קיימים וחדשים. למעשה, האוכלוסייה היא האחראית, השותפה ובעלת הבית שמבינה כי הפעילות הזו היא קודם כל לטובתה ובשבילה".


"בעבר, כל הסקטורים עבדו בנפרד זה מזה, וכל אחד מהם בחן את התחום שלו מתוך נקודת מבט צרה", מודה סמאין קובלה, ראש משרד הבריאות בנפת וודלה שבמחוז אמהרה באתיופיה. "אבל עכשיו אנחנו מאוחדים. אנחנו מאמצים מבט הוליסטי יותר על צרכי הקהילה - וכך מתאפשר לנו לשפר את חיי ורווחת התושבים".

ברוק מונה את המפתחות העיקריים לסילוק הסיבות לשורש המחלות הטרופיות המוזנחות:

- סיוע במעורבות קהילתית וחינוך לבריאות באמצעות עזרים טכנולוגיים ומשחקים אינטראקטיביים במטרה להוביל בסופו של דבר לשינוי התנהגותי.

- מחקר, פיתוח ובדיקת שיטות וכלים חדשים של בקרת מחלות טרופיות מוזנחות.

- תמיכה במודלים האלה מצד בעלי עניין ומקבלי החלטות באופן שיקדם שינוי התנהגותי גם במעטפת הסביבתית, כמו שיפורי מים ותברואה שמבוצעים על ידי הקהילה בתמיכת נאלא.

לספק פתרונות חדשניים

לדברי ברוק, החזון של נאלא הוא להנחיל את מודל מניעת התחלואה בכל העולם, להפחית את התלות בתרופות ולאפשר השגת פתרונות ארוכי טווח לרווחת הקהילות המקומיות. ב־2019 הגתה נאלא ביחד עם משרד הבריאות האתיופי וארגון הבריאות העולמי את המדיניות הלאומית למניעת תחלואה במחלות טרופיות מוזנחות. לאחר מכן ייסדה נאלא תוכנית לימודים אונליין לעובדי בריאות והשתתפה בהכשרות למשרדי בריאות בכל מזרח אפריקה. מאז ועד היום פועלת נאלא ללא הרף ליצירת פלטפורמות לעבודה משותפת בין סקטורים מתחומי הבריאות, החינוך, הכלכלה והמים באתיופיה ברמה המחוזית וברמה הלאומית באמצעות תהליך עבודה שכולל מיפוי צרכים, תיעדוף, קבלת החלטות והעברת משאבים.

יכולות המחקר והפיתוח החדשניות של נאלא הביאו לתובנות והישגים משמעותיים. רוב המאמצים בתחום הטרכומה (מחלה שעלולה לגרום לעיוורון), לדוגמה, התמקדו בעבר בגילאי בית ספר בעוד התחלואה בפועל היא בקרב ילדים בני 9-1 - "הגילוי הזה הוביל אותנו לבנות תוכנית בשיתוף מומחי בריאות וחינוך למניעת תחלואה בגיל הרך", אומרת ברוק. בתחום תשתיות המים גילו אנשי נאלא כי ב־80% מבתי הספר שבהם הם עובדים אין מים, אבל יש תשתיות שבורות שנבנו בעבר על ידי גורמים אחרים. "הבנו שההשקעה בתיקון תשתיות, בהכשרה ובעבודה משותפת עם הממשל המקומי תהיה קטנה משמעותית מבניית תשתיות חדשות - וכך יצרנו ניידת לתיקון תשתיות מים".

שיתופי הפעולה הם מנוע משמעותי להצלחה - ונאלא מחפשת ויוצרת שותפויות כל הזמן. "השותפות עם מֶרְק, שמייצרת את התרופה לבילהרציה, היא סיפור הצלחה לא רק משום שהיא מאפשרת לנו להגיע ולמנוע תחלואה בבנץ' מאג'י, אלא מכיוון שהיא גם פתחה עבורנו גישה למומחים הטובים בעולם בתחום הבילהרציה ונתנה לנו חופש פעולה אדיר בבחינת מודלים חדשים", מדגישה ברוק. "אנחנו צמאים לשיתופי פעולה עם חברות וארגונים ישראליים שיצמיחו תחומי ידע ופתרונות חדשים".

לייצר שינוי בר קיימא

"כשאתה ארגון קטן, אולי אין לך משאבים אבל יש לך יכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהזיז דברים בצורה יעילה יותר", מוסיף רו"ח אמיר סבהט, חבר בוועד המנהל של נאלא מאז 2019. "נאלא הוא ארגון שמשחק במגרש של הגדולים והשאיפה היא להרחיב את הפעילות כדי להשיג תוצאות בקנה מידה גדול יותר ולגייס השקעות. השקעה תפעולית זניחה ביחס לתועלת ההשפעה היא משהו שמעניין מאוד ארגונים בין־לאומיים כמו האו"ם וחברות תרופות גדולות כמו מֶרְק. על כל דולר של השקעה חברתית מניבים רווחים עד פי 25 במונחי תועלת כלכלית-חברתית. הכדאיות ברורה".

"אנחנו לא מחפשים פתרונות נקודתיים וכיבוי שריפות אלא מייצרים שינוי בר קיימא", מסכם סבהט. כדוגמה הוא מספר כי הנהלת ודירקטוריון החברה מורכבים גם מישראלים יוצאי אתיופיה ומאתיופים מקומיים כחלק מהאסטרטגיה. "רק כך יש לך יכולת מובנית לדבר בגובה העיניים, להכיר לעומק את אורח החיים ולא להתנהל בקולוניאליות. הקורונה כבר הוכיחה לעולם בשנתיים האחרונות שאף חברה, Company, לא יכולה לשרוד בלי החברה, Society".

כתבות נוספות

צילום: Shutterstock

אתגר ה-ESG: "אף גוף לא יכול לפתור לבד את הבעיות של האנושות"

מור קומפני / צילום: באדיבות המצולמת

מור פלד

האביר האפל / צילום: באדיבות YES

מסך הכסף: עשרה סרטים על המכונה התאגידית

רון פוגל / צילום: ליאת פוגל שוב

רון פוגל

הרשמו לניוזלטר נשים בהייטק
נרשמת בהצלחה לניוזלטר