20 חברות בשר וחלב פולטות יותר גזי חממה מאשר גרמניה, בריטניה או צרפת

חקלאות מן החי מהווה 14.5% מפליטת גזי החממה בעולם, כך לפי דוח חדש של ארגוני סביבה בינלאומיים • הדוח מבקש להציב מראה מול ההשפעה הסביבתית ההרסנית של תעשיית המזון מבעלי חיים והקשר שלה למשבר האקולוגי והאקלימי

פרה ברפת. מדענים דורשים להפסיק לעודד צריכה של חלב ובשר עקב הפגיעה האקלימית של התעשייה / צילום: תמר מצפי
פרה ברפת. מדענים דורשים להפסיק לעודד צריכה של חלב ובשר עקב הפגיעה האקלימית של התעשייה / צילום: תמר מצפי

20 חברות לייצור מזון מבעלי חיים - בשר וחלב - אחראיות ליותר פליטת גזי חממה מאשר גרמניה, בריטניה או צרפת, בעוד שחמש פירמות הבשר והחלב הגדולות בעולם, מייצרות יותר פליטות בשנה מאשר חברות נפט וגז כמו אקסון מובייל ו-BP. חברות הבשר והחלב, גם מקבלות גיבוי כספי של מיליארדי דולרים לשם כך, כך לפי דוח חדש של ארגוני "חברי כדור הארץ" והקרן האירופית Heinrich Böll Stiftung.

לקריאת הדוח ממלא

גידול בעלי חיים תורם באופן משמעותי לפליטות גזי חממה, כאשר חקלאות מן החי מהווה 14.5% מפליטת גזי החממה בעולם. כעת, ממצאים מדעיים מוצאים שאין די בטיפול בפליטות במשק החשמל והתחבורה כדי להילחם בהתחממות הגלובלית, אלא שמדינות עשירות זקוקות להפחתה עצומה בצריכת בשר וחלב כדי להתמודד עם מצב החירום האקלימי.

לפי הדוח, בין השנים 2015 ל-2020, חברות הבשר והחלב העולמיות קיבלו מימון של יותר מ-478 מיליארד דולר מ-2,500 חברות השקעה, בנקים וקרנות פנסיה, רובן בצפון אמריקה או באירופה.

אם רמת המימון הזו תימשך כפי שהיא, הדוח מעריך כי ייצור הבשר עשוי לעלות ב-40 מיליון טון נוספים עד שנת 2029, לרמה של 366 מיליון טונות בשר בשנה.

עשרים חוות הבשר והחלב האחראיות למרב הפליטות, ממוקמות ברחבי סין, ברזיל, ארה"ב ובכמה מוקדים באיחוד האירופי. עד 2029 מדינות אלה עדיין עשויות לייצר 60% מתפוקת הבשר העולמית.

שטחי גידול הבשר צורכים משאבים בקנה מידה גדול מאוד, וכך גם שטח. ברחבי העולם, שלושה רבעים מכל השטחים החקלאיים משמשים לגידול בעלי חיים או לגידולים שמטרתם להאכיל את בעלי החיים המיועדים לשחיטה עבור מאכל אדם. בברזיל בלבד, כך לפי הדוח, 175 מיליון מ"ר מוקדשים לגידול בקר, שטח אדמה השווה בערך לשטח החקלאי כולו של האיחוד האירופי.

תעשיית המזון מן החי נותרה רחוקה מעיניי הציבור

הדוח החדש מבקש להציב מראה אל מול ההשפעה הסביבתית ההרסנית של תעשיית בעלי החיים על כדור הארץ והמשבר האקולוגי והאקלימי. לכן, מתבצעת השוואה לחברות הדלקים המאובנים - שנמצאות מזה שנים במוקד השיח האקלימי, ונדרשות לטרנספורמציה משמעותית שתפשר מעבר לאנרגיות מתחדשות, נקיות מפליטות.

אך דווקא תעשיית המזון מן החי נותרה הרחק מעיניהם של הפוליטיקאים והציבור, בזמן שחמשת ענקיות חקלאות בעלי החיים - JBS, טייסון, קרגיל, פונטרה וחקלאי החלב של ארה"ב - מייצרות יותר פליטות בשנה יחדיו מאשר ענקיות נפט וגז כמו אקסון מובייל, של, שברון או BP.

"אם משבר האקלים לא הצליח לצלצל בפעמון אזעקה, מגפת הקורונה צריכה לעשות זאת", נכתב בדוח. "הרחבת החקלאות התעשייתית על חשבון הטבע מסכנת את בריאותנו בכל העולם".

ככל שיחלפו השנים, אילו לא יהיה שינוי משמעותי, הפליטות של משק החי צפויות לעלות ולגרום להשפעות הרסניות. לא מדובר, כמובן, רק בפליטות גזי חממה, אלא גם בכריתת יערות גשם - לשם גידול בעלי חיים או סויה להאכלתם, על חורבות היערות.

מדענים ומומחי מגוון ביולוגי ברחבי העולם, כתבו מכתב לנציבות האירופי בחודש יולי, שבו דרשו ממנה להפסיק מימון של פרסומות הנוגעות לעידוד צריכת בשר וחלב - וסותרות את האסטרטגיה של האיחוד המציבה מעבר למערכת מזון בת קיימא כמטרה.

כך למשל, כשליש מהתקציב השנתי של הוועדה לחקלאות בהיקף של 200 מיליון יורו הוצא על פרסום מוצרים מן החי. בארה"ב, הסובסידיות וחבל ההצלה לחקלאות הוכפלו משנה לשנה. בשנת 2020 האמירו ליותר מ-50 מיליארד דולר, מתוכם 60% לחברות ייצור בשר, חלב ומזון לבעלי חיים, כך דיווחה ה- APA השנה.

ד"ר יונתן איקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, קורא לפוליטיקאים שלא לעצום עיניים לנזקי תעשיית הבשר והחלב. לדבריו, "תעשיית המזון מן החי היא תעשיית הטבק החדשה, בגרסה גרועה יותר: היא מוכרת לציבור מוצר שצריכתו מזיקה לבריאות, היא עושה את זה במחיר של חורבן יערות העד ברחבי העולם, לרבות באמזונס, מתאכזרת לבעלי החיים ואחראית לפליטות גזי חממה בהיקפים עצומים. ובזמן שכל העולם מנסה להיאבק נגד משבר האקלים תעשייה זו פועלת בעזרת צבא של לוביסטים על מנת להכשיל שינויים ברגולציה ולוודא שנצרוך תמיד יותר מוצרים מן החי, שהרכבת תמשיך לדהור ושהרווחים ימשכו לגדול. חייבים להתייחס במלוא החומרה למי ששודד את כדור הארץ וגוזל את עתיד ילדינו ולהטיל לאלתר מס פחמן על מוצרים מן החי, כזה שיבטא את הנזק שהם מסבים לסביבה".

צרו איתנו קשר *5988