"קנה עכשיו, שלם אחר כך": מה עומד מאחורי הבאזז החדש?

מודל הבנקאות הפתוחה שעושה את צעדיו הראשונים בישראל הוליד תחום פעילות חדש וצומח: "אשראי בנקודות המכירה", שאליו פונות בזו אחר זו חברות האשראי. מחברות אשראי חוץ בנקאי כמו בלנדר וטריא, ועד לחברות כרטיסי אשראי: כולן נערכות לספק אשראי בנקודות המכירה, בדרכים יצירתיות כאלו ואחרות.

מדוע פתאום האשראי בנקודת המכירה הפך לאסטרטגיה של החברות הפיננסיות? המערכת הפיננסית בישראל מפגרת בערך בכחצי עשור מאחורי הנעשה בעולם, אך לאט לאט, עם התקדמות הבנקאות הפתוחה, המודלים שתופסים תאוצה בעולם מגיעים גם לישראל. החברות פשוט מסתכלות על מה שקורה בעולם, מבינות שגם ישראל בדרך לשם, ונערכות בהתאם. אז מהו בדיוק אשראי בנקודת המכירה? ומה אנחנו צפויים לראות בתחום?

100 מיליארד דולר ב-2021

בנקאות פתוחה היא מודל שבו לצד הבנק שייתן את שירותי העו"ש השוטפים, נצרוך שירותים שפעם היינו צורכים מהבנק, ממספר מיזמי פינטק וגופי מימון חוץ בנקאיים, שמתמחים כל אחד בתחומו. שירותים אלו יכולים להיות מאשראי ועד העברות כספים לחו"ל. ככל שהתשתית הטכנולוגית והרגולטורית לבנקאות פתוחה תתקדם, יותר ויותר גופים יוכלו להציע לנו שירותים מתחרים לאלה שבבנקים בתנאים טובים ומדויקים יותר, שכן הם יודעים להעריך את הסיכון הגלום בנו בצורה טובה יותר.

כבר היום כצרכנים אנחנו מוצפים בהצעות אשראי: כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים מונפקים במהירות וכוללים מסגרת אשראי נפרדת מזו הבנקאית; ואל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי התווספו שלל גופים חוץ בנקאיים שמציעים לנו הלוואות שונות.

אשראי בנקודת המכירה הוא מודל חדש של אשראי שהחל להתפתח בעולם. שמו המוכר  של השירות הוא BNPL - buy now pay later. במודל זה, האשראי ניתן במועד הרכישה, לשם מימון הרכישה הספציפית של הצרכן. בישראל עד לאחרונה אשראי זה ניתן למימון רכישת רכבים בליסינג, בתמורה לכך שהרכב משמש בטוחה לחיוב. בעולם אשראי בשיטה זו הופך להיות נפוץ יותר ויותר, בייחוד ברכישות בסכומים גבוהים כמו ריהוט, חופשות, ואפילו טיפולים קוסמטיים. כך, לצד מסגרת האשראי השוטפת, יהיה ניתן לחלק רכישות גדולות וייעודיות, ללא הכבדה על המסגרת, וללא תשלום ריבית על האשראי.

בעולם, קמעונאיות ענקיות רבות יוצרות השקעות ושיתופי פעולה בפינטקים ובמיזמים פיננסיים של BNPL. למשל בתחילת החודש הגוף המפעיל של איקאה השקיע בסטארט-אפ הפינטק הישראלי ג'יפטי. דוגמה נוספת היא שיתוף פעולה שעליו הכריזו בסוף אוגוסט אמזון ו-AFFIRM - אחת החברות המרכזיות בתחום, שיאפשרו לרוכשים באמזון לפצל כל רכישה מעל 50 דולר לתשלומים. אפל הכריזה על שירות BNPL ללא ריבית, וגם פייפאל הרחיבה את השירות. מאז השקתו, השתמשו בשירות BNPL בפייפאל 7 מיליון צרכנים, אשר רכשו מוצרים ב-3.5 מיליארד דולר. לפי סקירה של מגזין פורבס, אשראי BNPL בעולם צפוי להגיע ל-100 מיליארד דולר ב-2021. שיעור המשתמשים באשראי BNPL צפוי להסתכם ב-31% משוק האשראי ב-2021, לאחר שב-2019 היווה 6% ממנו.

הסיכון מתחלק בין בית העסק לגוף פיננסי 

איך זה עובד: כאשר אתם מגיעים למעמד רכישה של מוצר או שירות, אתם מקבלים הצעת אשראי עם החזר חודשי. האשראי לא ניתן על ידי חברת כרטיסי האשראי שלכם, ולא על ידי הבנק שלכם - כך שהרכישה והחלוקה לתשלומים לא תופסת לכם את מסגרות האשראי הקיימות. האשראי ניתן בשיתוף פעולה בין בית העסק המוכר לבין גוף פיננסי כלשהו, בדרך כלל עם תיווך של חברת פינטק שפיתחה את הטכנולוגיה לחיתום ותפעול המהיר.

האשראי ניתן במקום - כלומר, הטכנולוגיה מאפשרת להעריך את הסיכון שלכם, ולהעניק לכם אשראי באופן מיידי במועד הרכישה, ולהשלים את העסקה במקום. בעולם נפוץ כי עסקת BNPL נושאת ריבית של 0%.

למעשה, התמריץ במודל הוא להרוויח על הצריכה ועל הרכישה ולא על מתן האשראי עצמו. מתן האשראי עצמו לעסקאות אלו הוא שירות נלווה בלבד, והטכנולוגיה מאפשרת לדעת את הסיכון שבשירות זה. האם זה משתלם? סקר שנעשה בקרב נוטלי אשראי BNPL מעלה ש-60% מהם רכשו דברים שלא היו נרכשים אילו לא היה ניתן לפרוס את הרכישה.

מה ההבדל בין המודל לבין "תשלומים ללא ריבית",  שהיו נהוגים בישראל עד השנים האחרונות, אבל ניתנו על ידי בתי העסק "על עיוור"? עד עתה בעל העסק לא ידע כשהוא נותן לך את התשלומים האם זה טוב או רע, האם הקונים יעמדו בהם או לא. כעת ניתן להעריך את הסיכון יותר במדויק, ולהתאים את מספר התשלומים ספציפית ללקוח, וגם לבחור למי לתת את התשלומים בריבית 0% ולמי לא.

המפסידות: חברות כרטיסי האשראי 

שיטת התשלומים ללא ריבית שהייתה נהוגה עד כה חיזקה את ההגמוניה של חברות כרטיסי האשראי הגדולות בשוק - העסקה עברה דרכן, הסליקה שלה נעשתה דרכן, והן אף יכלו לגבות עמלה מול בית העסק להקדמת התשלום. עתה התפתחות ה-BNPL מערערת את מעמד חברות כרטיסי האשראי, שכן היא יוצרת להן תחליף. 

הידיעה מי לקוח מסוכן ומי לא, אם כן, יצאה מנחלתם הבלעדית של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, והפכה לנחלת הכלל בעקבות התפתחויות טכנולוגיות והקמת מאגר נתוני האשראי. בעקבות הקמת מאגר המידע גם גופים חוץ בנקאיים שרוצים לתת אשראי, וגם בית העסק עצמו - יידעו מהו דירוג האשראי של הלקוח. בנוסף, גופי פינטק מציעים מודלים של חיתום שפיתחו בעקבות מידע רב על שזמין לגבי כל אחד מאיתנו - מרשתות חברתיות ועד לגופים להם אנו משלמים אונליין. 

חברות כרטיסי האשראי, שהן כאמור המאוימות העיקריות משיטת האשראי החדשה, מתחילות להיערך לשינוי, תוך התמקדות בענפים המאוימים כגון רכישות ריהוט. כך למשל, ישרכארט הודיעה בתחילת החודש על מיזם חדש שבו ניתן יהיה לרכוש מוצרי צריכה בליסינג - לממן אותם באשראי, ולהחליפם בחדשים שימומנו גם הם באשראי חדש.

היתרון ללקוח: מסגרת אשראי נוספת 

עבור הלקוחות ישנם שני יתרונות בולטים בשיטת האשראי החדשה. הראשון הוא שהיא לא תופסת את מסגרת האשראי השוטפת שניתנה להם על ידי הבנק או חברת כרטיסי האשראי. השני הוא שהיא מאפשרת, לפי שיקול בעל העסק, גמישות רבה מאוד בתשלומים ופריסה שלהם לזמן ארוך. בעולם, הפריסה איננה מטילה עלויות אשראי על הלקוח.

את המהפך האמיתי במודל האשראי בנקודת המכירה צפויים להוביל בישראל, כמו בעולם כולו, גופי פינטק. אלו ייכנסו לפעילות יותר ויותר עם התקדמות מהפכת הבנקאות הפתוחה, אשר מדשדשת ומתעכבת בשל פיגור בעבודה הרגולטורית לפתיחת השוק ולקידום בנקאות פתוחה. עד שישראל תצטרף לעולם, כמו בכל שוק שנמצא בתהליכי שינוי ועיצוב מחדש, אנו צפויים לראות הרבה מאוד מיזמי תשלומים למיניהם, בריבית גבוהה, שיתהדרו בשם "אשראי בנקודת המכירה", אך בפועל יהיו אשראי רגיל, יקר, ולא אטרקטיבי. על כן, גם כאן, לפני כל עסקה שהיא, חשוב להתאים את האשראי לצורך. למשל, קנייה שוטפת בסופר לא כדאי לפצל ל-20 תשלומים. חשוב לבחון חלופות זולות ומותאמות יותר הן מבחינת מחיר, והן מבחינת צרכים.